Wednesday, November 22

א נ י ו א ר ב ע ת ה מ י נ י ם - חלק ג

א נ י ו א ר ב ע ת ה מ י נ י ם - חלק ג
ת פ י ל ה ל ק י ו ם  ו א י כ ו ת  ה ס ב י ב ה
מאת עמנואל ראב"ד
שתי סיבות לביקור חולים, מביא התלמוד, (נדרים מ.): 1. טיפול רפואי וסיעוד החולה. "רבי עקיבא דרש: כל מי שאינו מבקר חולים כאילו שופך דמים... רב דימי אמר כל המבקר את החולה גורם לו שיחיה", רש"י: מפני שבני אדם - הצוות הרפואי - שנכנסים לבקרו, עושים לו לחולה כל צרכיו.  2. תפילה לשלום החולה. "כל שאין מבקר חולה, אין מבקש עליו רחמים, לא שיחיה ולא שימות". רש"י: שהרי אינו יודע בעניינו של חולה. נראה מהאמור כי: כדי להתפלל על החולה, חייבים לבקרו, כדי לראות ולהבחין את מצבו. קשר עין הוא גולה עמוקות, בוחן לבבות, ומסוגל לקשור נשמות, לעורר רחמים ולהדליק את הדחף לעזור לזולת. קריאה מהכתב או שמיעה מרחוק, ממקור שני, לוקה בחסר. כמאמר הפתגם העממי: "רחוק מן העין רחוק מן הלב". ולכן, כדי שנוכל להתפלל על החולה עם כל הלב ומעומק הלב, מטריחה אותנו התורה במצוות ביקור חולים, כדי שנוכל לראותו.
בעיות וצורכי היקום הסובב אותנו רבים ומסובכים, והחיים או המוות של ההמונים תלוי בפרטים קטנים. ולכן התפילה הנדרשת מאתנו היא ברמה גבוהה יותר ממצוות ביקור חולים של יחידים. ולכן, לא מספיק "לראותם בלבד" – וחובתנו להחזיק את ארבעת המינים בידינו! התורה אינה מסתפקת שנבחין בדרוש תיקון. כדי לקחת את הנושא בכל הרצינות, ולהתפלל ולבקש רחמים מעומק הלב על הטבע הסובב אותנו – הנצרך לקיומינו, התורה הקדושה מציגה לנו שורה של תנאים, המפורטים במסכת סוכה (דף ל"ה), ונשתדל בזאת להוסיף נופך להסברים הרבים המובאים בספרי הקודש.
. נציגות – של כל עצי השדה.
הטבע הסובב אותנו מכיל אין סוף פריטים שונים מעולם הדומם, הצומח והחי, ואשר יש קשר קיומי בין האחד למשנהו. המכנה המשותף לכולם הוא, שכל אחד מהם זקוק לתפילה ורחמי שמים כדי לשרוד. ומכיוון שכוח הזיכרון וההתרכזות של האדם מוגבלים עד מאד, אין הוא מסוגל להתפלל אלא על מספר מצומצם ביותר מביניהם. ולכן התורה בחרה לנו נציגים של הטבע הסובב אותנו כדי שעל ידם, נתפלל ונבקש רחמים על מכלול צרכי הטבע.
התורה בחרה לנו את הנציגים המובחרים ביותר מעולם העץ הצומח, כדי שבעזרתם נשכיל להתפלל מעומק הלב למכלול הטבע הסובב אותנו. "כי האדם = עץ השדה".
ארבעת הנציגים שבחר לנו ה', הם: "ולקחתם לכם"...1. "פרי: - עץ הדר. 2. כפות תמרים. 3. ענף עץ עבות. 4. וערבי נחל". שהם ארבעת המינים הידועים לנו בתור: אתרוג, לולב, הדסים וערבות, שתפקידם לייצג לנו את כל ארבעת הסוגים השונים של עצי השדה:
1)  פרי אחד, מן הסוג של עץ פרי, אשר לפריו יש גם טעם וגם ריח טוב.
2)  ענף אחד, מעץ פרי אשר לפריו יש טעם אבל אין לו ריח. ומכיוון שהפרי איננו מושלם, שהרי אין לו ריח, וגם חסר לו נתונים אחרים המקשים את לקיחתו בידים, ולכן, אין לוקחים את הפרי, אלא ענף אחד - "כפת" - מהעץ שהתורה מזכירה את שמו - "תמרים": ענף סגור מעץ התמר, הנקרא לולב.  3)  שלושה ענפים, מעץ המייצג את אלו שלא התברכו בפרי, אבל זכו לריח טוב. שלשה ענפים, כי המיוחד בעץ זה מכל עצי היער, שסדרות של שלושה עלים מכסים לגמרי את כל גבעולי העץ.
4) שני ענפים, מעץ המייצג את אלו שלא התברכו לא בפרי ואף לא בריח.
כל אחד מארבעת המינים, תפקידו לייצג את מכלול אחד מארבעת סוגי העצים הקיימים בטבע. וכאשר אנו מחזיקים אותם ביחד, הם המייצגים בתפילתנו את מכלול כל הפריטים הקיימים בטבע הסובב אותנו, ואשר בשם כולם, בתפילות ה"הלל" וה"הושענא", אנו מודים לה' על הווה: "הודו לה' כי טוב" - ומבקשים על העתיד – "כי * לעולם חסדו"! וכל אחד, מתפלל ראשית כל על עצמו, כי "אדם קרוב אצל עצמו", אבל התפלה על עצמו, היא רק כחלק מכל עם ישראל: "אנא ה' הושיעה נא"!

זעקה לישועה גם בפסגת ההצלחה!
Post a Comment