Blog Up

Monday, August 7

הישרדות יהודית דורשת חינוך מקוה לכל יהודי

בס"ד
אין ברירה! הישרדות יהודית דורשת חינוך מקוה לכל יהודי! מדוע וכיצד?
מאת עמנואל ראב"ד
אנו, עם ישראל בארצנו  הקדושה, העם היחידי בעולם שחי באיומי השמדה גרעינית, כאשר רבים מיהודי הארץ אינם שומרי תורה ומצוות.
רוב קהילות הגולה חיים בצל הטרור הערבי וזקוקים לשמירה קפדנית, כאשר רבים מיהודי הגולה אינם שומרי תורה ומצוות. חוסר חינוך תורני מתאים, מביא לנישואי תערובת. שבדיה 95%, בולגריה 98%, אירופה 85%, ארה"ב 80%. קהילות רבות נעלמות ואנו בסיכון להפסיד רבים מיהודי הגולה. (מהעיתונות ובוועידות רבני אירופה).
"נישואי התערובת בתפוצות הם סיכון ביטחוני"! (ועדת התפוצות של הכנסת). יהודי הארץ זקוקים לתמיכה פוליטית וכלכלית של הגולה בין השאר. "טובה עשה ה' שפיזרנו בין האומות"! שבזמן מצוקה תהיה "הצלה ממקום אחר"! (פסחים פז: רש"י). ההתבוללות יכולה להיעצר: או בדרך קשה, על ידי אירועים אנטי-שמיים אכזריים, שלא ידוע לאן הם עלולים להוליך, או בדרך קלה, על ידי חינוך להבנת בחירת וקידוש עמנו מכל העמים, בעזרת "חינוך מקוה לכל יהודי"!  (ראה מאמר: "מקוה בבית הלבן"!).
נישואי תערובת הם עלבון לבורא עולם שבחר בנו מכל העמים, לכן הם מסכנים את כל עמנו. כמו ב"שיטים", שה' בכעסו רצה להשמידנו. (במדבר כ"ה:יא). גם שואת אירופה פרצה מגרמניה אחרי התבוללות עמנו שם וכל יהודי העולם היו בסכנת השמדה. גם לחסידות ויהדות התורה בליטא היה חורבן גדול, למרות שהם לא התבוללו, כי כולנו ערבים זה לזה.
לא ניתן להכחיש קשר בין הבעיות. שלום בארץ הובטח לנו בתנאי שנעשה שלום במרומיו, עם בורא עולם, בשמירת מצוות התורה.  הרב שך נהג לומר: "הובטח לנו שעם ישראל יישאר לעולם, אבל לא הובטח כמה נשאר, וששואה לא תחזור"!
בעייתנו כיום היא לא הערבים! שהרי ישמעאל חזר בתשובה מתכניתו לרצוח את יצחק אחיו, (בראשית כה:ט,רש"י). אלפי שנה גרים יהודים במדינות ערב. תפילת שחרית של כל יום, מתחילה בקטע: "רבי ישמעאל אומר"! (פתיחת תורת כהנים). המסר: הערבים כיום, משמשים את השוט בו ה' מאותת לנו לחזור בתשובה. (ראה מאמר: "המפגשים בין יצחק וישמעאל, היהודים והערבים"!).
לחזרה בתשובה ניתן להגיע ביתר קלות על ידי  טבילת מקוה. לטבילת מקוה רבדים רוחניים רבים מעבר לנושאי קדושה וטהרה. טבילה לחזרה בתשובה קל יותר להבין, כי כל אדם מבקש סליחה מחבריו פעמים רבות במרוצת החיים.
הראשון שחטא וחזר בתשובה, היה אדם הראשון. פעילותו הראשונה לאחר החטא, ביום ראשון, הראשון של חייו מחוץ לגן עדן,  הייתה טבילה במקוה מעיין השילוח, במשך 49 יום לבקשת סליחה וכפרה על חטאו. (פרקי ד'רבי אליעזר י"ד-כ').
מספר מקורות לקשר בין טבילת מקוה ותשובה: א. "טבילה לשם תשובה"! (הלכות ערב יום כיפור, מגן אברהם,אורח חיים תרו:ד). ב. "טהרני מחטאי" - כי החטא מטמא, ולכן "תשובה צריכה טבילת טהרה"! (תהילים,נא:ד,אור-זרוע,א:מ:קיב). ג. "תפילתכם אינני שומע! רחצו"! טבילה לחזרה בתשובה, לקבלת התפילה ברחמים וברצון. (ישעי'א:טו-טז, תרגום).
חזרה בתשובה של יחידים, לא תמיד מספקת, כי: "כל ישראל ערבים זה לזה"! ספינה עלולה לטבוע על כל נוסעיה בגלל חור קטן שקודח אדם אחד בתאו. כל מי שיכול ולא עוצר את קדיחת החור, הוא שותף למות הנוסעים. ירושלים ניצלה מסנחריב שבא להחריבה עם מיליוני חיילים, וכולם מתו בחצות הליל, בזכות שכל עמנו, בלי יוצא מן הכלל, למדו ולכן גם שמרו טהרת מקוה המחזירה בתשובה. "בדקו... ולא מצאו תינוק ותינוקת, איש ואשה שאינם בקיאים בטהרה", כל אחד בתחומו, ולימוד מביא למעשה,  (סנהדרין, צד). לכן, "חינוך מקוה של כל יהודי", המוביל לחזרה בתשובה, לגאולה וישועה, חשוב לכולנו!
התורה דורשת, "בעת מלחמה בארצנו, לתקוע בחצוצרות, כדי להיזכר על ידי ה' ולהיוושע." (במדבר י:ט). מה הקשר בין החצוצרות והישועה. ונראה לומר: המלחמה באה בגלל חטאינו. כדי לנצח נחוץ להחזיר את העם בתשובה. ולזאת, יש דברים שנחוץ לומר בחצוצרות, בקול רם וברור. נראה שבדורנו, אחת המצוות הזקוקות לקול רם וברור כחצוצרות הוא: "חינוך מקוה לכל יהודי"! 
טבילת מקוה, היא מעין פגישה פרטית עם בורא עולם, בבידוד מוחלט של חמשת החושים המעסיקים אותנו תמידית ומפריעים לריכוז המחשבה. בטבילה, בחוסר אויר לנשימה אנו בשער שבין החיים והמוות, שאז באופן אינסטינקטיבי כל אדם מתקשר בלבו עם הבורא, שוטח את בעיותיו היומיות, ומבקש ישועה. ככתוב: "מקוה ... מושיעו"! (ירמי'יד:ח). ועולה מן המקוה בתקוה ובשמחה לדף חדש ומבטיח בחייו. את שפת הקודש יצר ה', ותכנן למלה "מקוה" רק שני מובנים: מאגר מים כשרים לטבילה ו"תקוה", כי הראשון מוביל לשני.
מדוע לא אמבטיה? בטבילה אנו מכניעים את גאוותינו ומשתחווים ומקבלים את מרות בוראנו. לכן חייבים לטבול במים הבאים ישיר ממקור הבורא. באמבטיה, בניגוד לכך אנו סוגדים למעשה ידינו. ניפוץ דעות קדומות שטבילה היא למטרת רחצה, מוכח על ידי: א. ניקיון מוחלט הנדרש לפני הטבילה. ב. טבילת גבר ללא כוונה שאינה מטהרת. ג. טבילה לאכילת תרומה וקדשים שאינה מטהרת בעליה מן המקוה, אלא בצאת הכוכבים.  
טבועה בדעת כל אדם תכונת הכרת הטוב. לכן בעליה מהטבילה בהתרוממות הנפש, הוא חש חובה להקדים ולמלא את דרישות ה' ממנו, שהם בעיקר לימוד תורה ושמירת מצוותיה, כדי שה' ימלא ברחמים וברצון את בקשותיו. ולכן אחר טבילת מקוה, כל גבר חושב, מתפלל וחי אחרת. חיי הקהילה מקבלים אופי רציני יותר, טהרת המשפחה נשמרת בקפידה, ונישואי תערובת מפסיקים להיות אופציה.
טבילת הגברים איננו נושא רגיש, וקל להביא לטבילה גם גבר שמחשיב את עצמו לחילוני, כי כל אדם מלא בבעיות והוא מוכן לנסות כל דבר כדי לפתור אותן. ראה מאמר: "אם אין לך בעיות, זה לא בשבילך"! בספר "לעמוד לבד עם בורא עולם"! מעבר לכך, ניתן לטבול בפרטיות וצנעה, כדי למנוע התנגדות חברתית.
בהתייעצות והסכמת גדולי הדור: קשה לאדם אחד משם לחנך היטב את כל האנשים כאן! ובוודאי לא סביב העולם. חינוך מקוה לכל יהודי, דורש עסקנים מקומיים ומימון רב. אך רוב בני אדם, מעדיפים לתרום לנושאי רחמים – ו"אביון לא יחדל"! וכן, בגלל רגישות הנושא, אודות חינוך מקוה לא מדברים בציבור, ולכן התרומות אינן מספיקות. אך חינוך לטבילת מקוה הוא נושא ראשוני. שכן בניין מקוה קודם לבית כנסת וצרכים חשובים של הקהילה, וחינוך המצווה הוא בסיס לשמירתה.
לכן, אין ברירה: מלבד חובת כל יהודי לפעול ולתמוך בהפצת טהרה, כל הנהלת מקוה חייבת מלבד טיפול בהכנת מקוה כשרה  לטבילת טהרה מדין תורה, לשמש גם כמרכז לחינוך ל"טהרת המשפחה" ולחינוך מקוה לכל יהודי, גם לשם תשובה, בכל דרך אפשרית, כגון הדפסת והפצת חומר חינוכי בתיבות דואר. ביחוד  לאלו שעדיין לא מקיימים את המצווה.
מהיכן המימון להוצאות הנ"ל? כל מצרך שאנו קונים, בין 10-30% מהתשלום הוא עבור הוצאות פרסום המצרך. בעוד שכיום התשלום עבור טבילת מקוה כולל רק הוצאות תפעול המקוה, לכן, אחוזים מסוימים מהתשלום עבור הטבילה במקוה, חייב להיות כתוספת עבור הוצאות חינוך לטבילת מקוה, ביחוד לתושבי העיר ו/או כלל ישראל הנצרכים לחינוך זה. וכדי לאפשר לכל טובל את הזכות להיות שותף במצוה גדולה וחשובה זו של הצלת עמנו.
תפקיד וחובת רבני העיר איננו מסתיים בצד הפנימי של דלת המקוה, בדאגה לקיום ותפעול מקוה כשרה, אלא ביחוד בהשקעת מאמצים רציניים של חינוך לשמירת המצווה לפחות של כל תושבי העיר והסביבה.
בימינו, הבעיה העיקרית איננה בניין מקוואות אלא החינוך לטבול בהן. קהילות שגרות בבתים מפוארים עם בריכות שחייה אולימפיות, יכולות לבנות במימון עצמי את המקוואות הנדרשות להן, אם אנו נשקיע בחינוכם לטבילת מקוה ולהבנת חשיבות המצווה עבורם. הם לא יבקשו זאת מאתנו. עלינו לספק חומר חינוך מקוה לכל תיבת דואר יהודית ובכל דרך אפשרית. כאשר יהיה תקציב רציני לחינוך זה, ימצאו העסקנים המקומיים הנדרשים "לחינוך מקוה של כל יהודי".
רב עיר וקהילה, שלא הצליח להשיג טבילת 100% של חייבות טבילה מהתורה, בנושא טהרת המשפחה, חובתו לחנך ולהמריץ גם טבילת גברים, למרות שעד שיבנה בית המקדש, אין לגברים חובת טבילה מהתורה. [בזמן שבית המקדש קיים, כל כניסה למקדש, אפילו במצב טהרה, מחייבת טבילה, במקוה שבשער]. כי, מעל ומעבר לסיבות רבות אחרות, במקום שהגברים טובלים לא מצינו שחייבות טבילה מהתורה, שחוסר טבילה שלהן גורם לתוצאות שליליות על המשך הדורות, ח"ו לא תטבולנה. ולכן לגברים כיום, גם אם אין חובה אבל יש חיוב טבילה, כי טבילת הגברים מעודדת לטבול את החייבות מדין תורה, שהוא נושא חמור ביותר. אך למרות שלגבר אין כיום חובת טבילה, רווח רוחני רב לו  מטבילה זו, כמובא לעיל.
בחינוך מקוה, בפי רוב השואלות אותה שאלה: "מדוע אנחנו"? נושא המקוה איננו מעניין אותן ביותר עד שמיעתן שגם גברים טובלים, ויש הטובלים כל בוקר. מקסים אותן לשמוע שגם מהתלמוד מוכחת דרך זו, של גברים תחילה. כי משפט הפתיחה של התלמוד כולל [באופן בלתי ישיר]  טבילת גברים. בעוד שטבילת החייבות מדין תורה, היא במסכת האחרונה בתלמוד, והמסר חזק וברור. [פתיחת התלמוד: "מאימתי קריאת שמע של ערב"? ובמקום תשובה עניינית: "משקיעת החמה"! מובאת תשובה בלתי ישירה: "משעה שהכהנים", (גברים), שלמרות שטבלו לטומאתם במשך היום, "מותרים לאכול תרומה וקדשים רק בערב אחרי שקיעת השמש", (ויקרא כב:ו,ז)]. אך מדוע נושא הכהנים מוזכר כאן? נראה לומר: חכמינו הבינו שנושא המקוה חייב להיות מוזכר מיד בתחילת התלמוד כמו בתחילת התורה, כדי ללמד על חשיבות נושא טבילת המקוה! אך גברים במשפט הראשון ונשים במסכת האחרונה.
בגלל רגישות הנושא לנשים, מפריע להן, ויש גם המסרבות לטבול במקוה שטבלו בה גברים, למרות הבדל זמן רב. לכן חשוב לכל קהילה לבנות גם מקוה גברים אפילו אם אין אפשרות אלא באיכות של נוחיות ויופי נמוכה יותר. המיקום הטוב ביותר למקוה גברים, הוא במתחם בית הכנסת, כדי לאפשר עליה ישירה מטבילה ללהט התפילה
חומרת שואת אירופה: מלבד שהספיקו לרצוח את השליש המובחר של יהדות התורה והחסידות, הם תכננו להשמיד את כל יהודי העולם. תכנון כזה היה רק ב"שיטים" ובימי המן הרשע. וכל זאת במשך תקופה היסטורית קצרה של 15 שנה, בגרמניה שמאות שנה הייתה מקום נוח יחסית לחיי יהודים. הוכחה:
1.      רש"י הקדוש עבר מצרפת לגור בוורמס גרמניה.
2.      "אידיש", הדיאלקט היהודי סביב העולם הוא 80% גרמנית.
3.      הרבה משרי הממשלה הגרמנית היו יהודים. מוכח: ששואת אירופה לא הייתה סתם אירוע אנטישמי אלא גזירת שמים, בגלל ההתבוללות הרוחנית ונישואי התערובת.
לכן, בהתבוללות הרוחנית בימינו, ונישואי תערובת בגולה מעל 85%, חובה על כל אחד לעשות חשבון הנפש: "איך אני יכול לעזור לעצור את התהליך שמסכן גם אותי"? ניסיון רב בשנים רבות מוכיח שהדרך הקלה ביותר לעצור תהליך זה, הוא: "חינוך מקוה לכל יהודי"! כל אחד יכול לעשות משהו! אל תסתפק בקריאת המאמר והשמעת אנחה. חשוב ברצינות ועשה מעשה. אנא עזור להפיץ חומרי הסברת מקוה לכל יהודי. שלח לנו כתובת דואר ו/או מייל, כדי לקבל חומר מרומם ומשכנע, שתוכל להפיץ ולזכות במצווה גדולה ביותר.
לחנך 10,000,000 אחים למקוה, עולה מיליונים! כדי להיות יעיל ורציני, אנא השתדל לתרום ו/או להתרים כל שנה, לפחות סכום השווה להוצאות שנתיות של משפחה למקוה, כיום בין 250₪ - 500₪. (בחו״ל 250$-500$), כמו קרבן 2 השעירים ביום-כיפור, אחד לה' והשני לעזאזל, שחובתם להיות שווים גם במחיר ובזמן הקניה. כל תרומה תתקבל בתודה וברכה מרובה.
המצב מבקש לתרום לעניין קריטי זה, לפחות פעם בחודש או פעם בשנה.
פעילות מקומית איננה פוטרת מתמיכת פעילות גלובאלית. ראה מאמר: "טבילת מקוה מדוע"? סרטון הסברה מרתק: "המסתורין של החיים"!
חומר חינוכי רב, תוצאות, המלצות, הרצאות, תרומות והקדשות: עמנואל ראב"ד, רח' שמעי'ה 20, בני-ברק 5132703, USA: Imanuel Ravad, 1360–44 St. Brooklyn, NY 11219, ravad@mikvatikva.org

כ"ג תמוז תשע"ז (17.7.017)