כ"ק מרן מהר"א זיע"א

 

המלאך המושיע

את הבית הדל ברחוב אחד העם 61 כל אחד הכיר. מאז שהגיע כ"ק מרן מהר"א זיע"א  לארץ ישראל,  בעיצומה של השואה, הפך הבית להיות מוקד של חיזוק. במיוחד לאחר השואה, כאשר החלו להגיע השרידים,  שרידי חרב ואודים מוצלים מאש, התלקטו והתלכדו כולם  סביב דמותו של מרן זיע"א שהיה לתל תלפיות ומוקד של ישועות. כל אלו שהיו סביבו, התפלאו והשתאו לראות  כיצד אדם ילוד אישה, שחי עלי אדמות, התהלך בינינו, אבל ראשו היה בשמים. כל ימיו בתפילה ללא הרף, עבודת השם בכל שעות היממה, כאשר בקושי אכל ובקושי שתה ובקושי נח, ושב לעבודתו, גם כשהיה זקן בגיל שיבה, כמעט ולא נח והתגבר כארי. לא לחינם כונה בפי כל: המלאך. רק מלאך היה מסוגל לעבוד את השם יתברך בצורה כזאת. ימים שלמים ללא אוכל ושתיה, וגם כשאכל היה זה על קצה הכף. טעם משהו ושב בגבורה להתפלל כל היום וכל הלילה. ועל מי התפלל אם לא לטובת עם ישראל, הכלל והפרט. אלפים של יהודים מכל החוגים באו לכאן. דתיים ושאינם, חסידים ולא חסידים, וכולם מצאו כאן אוזן קשבת, לב מלא אהבת ישראל,  שתמיד המליץ טוב על ישראל ורצה בטובתם. סניגורן של ישראל במלוא מובן המילה. אלפי בקשות זרמו לכאן, ואלפים של ישועות ראו. מופתים למעלה מדרך הטבע, ברפואות וישועות. חולים שבאו לכאן, אנשים שנזקקו לפרנסה ולברכה, הניחו על השולחן את הבקשה, וזכו להיוושע. המלאך המושיע. בתקופת המלחמות שהיה כאן בראשית הימים בחיים חיותו של הצדיק, התגבר בצורה בלתי נתפסת, והתפלל לשלומם של עם ישראל בארץ ישראל. במשך שעות רבות, מה שאדם לא מסוגל להבין, עמד כ"ק מרן מהר"א זיע"א והפציר בתפילה שכל אלה שיצאו למלחמה ישובו לביתם, וכל היהודים יזכו לשבת על אדמתם בשובה ונחת. ביום המר כ"א באב תשי"ז נסתלק ארון הקודש. בית ישראל הורידו כנחל דמעה ועשרות אלפים ליוו את מיטתו במעלה הר המנוחות, שעוד היה שמם וריק. מאז ועד היום, הפך קברו הקדוש להיות מוקד לתפילה. תל תלפיות, תל קדוש שכל הבקשות מגיעות הנה. רבים רואים במו עיניהם, כיצד צדיקים גם לאחר פטירתם ממשיכים בשמים לעמוד ולהפציר בתפילה זכה ליד כסא הכבוד אצל אבינו שבשמים. שישים שנה ויותר לאחר פטירתו, והקבר ממשיך להיות מוקד תפילה במשך כל ימות השנה. מוקד של דמעות וישועות. ועל כולנה, ביום כ"א באב, יום ההילולא קדישא, נהרות של רבבות יהודים נוהרים לכאן, לאוהל. באים, מדליקים נר, כותבים פתק, אומרים תהילים, ולוקחים הביתה ישועות רבות. זה מה שהיה הצדיק: מלאך מושיע בחייו ומלאך מושיע עד עצם היום הזה.

העבירו מעות פדיון נפש כאן או חייגו 1800.80.80.40​

​ ישועות בחוש

לא יאומן: 3 אחים מעוכבי שידוך התארסו תוך חודש

את הסגולה הזאת שמעתי לראשונה, לאחר ארבע שנים בהם אני מצפה לארס את בתי היקרה ללא הצלחה, כאשר לאחריה יש לי עוד שני בנים חשובים, בחורים יקרים שגם הם מצפים לישועה, וכמובן הלב מצפה ורוצה כבר לראות אותם נשואים. לפני שנה, שמעתי משכן שלי, שיש סגולה מאוד גדולה לתת פדיון נפש לבעלזער רב זכותו יגן עלינו בשביל המוסדות שהקים. הוא אמר לי שזה פשוט עובד. הוא טען שהוא מכיר עשרות סיפורים של אנשים שראו ישועות בזיווגים הגונים למעלה מדרך הטבע. עמוק בלב הייתי בטוח שזה עוד בדיחה. צחקתי… אבל מה לא עושים בשביל הילדים. החלטתי להתגבר על האמונה שלי, ובכ"א אב אמרתי לילדיי שנוסעים לירושלים. עשיתי את דרכי ביום ההילולא לירושלים, לעלות ולהתפלל בציון המצויינת. יחד עימי כאמור עלו גם בתי ובניי היקרים המצפים לישועה. היינו שם במעמד הנוראי, ראינו אלפי יהודים מתפללים ליד הקבר כל אחד לישועה שלו. גם אני פרצתי בבכי מר וביקשתי מהקב"ה שכבר יעזור לי בזכות הצדיק, וכמובן העברתי לכל ילד סך 180 ש"ח פדיון נפש. לא חלפו ארבעים יום, עוד לפני ראש השנה, וב"ה אירסתי את בתי עם בחור חשוב, וכן הבן אחריה גם הוא התארס בחודש אלול, כאשר אני סמוך ובטוח כי לא יאוחר היום, וגם הבן השלישי התארס למזל טוב, כפי שאכן קרה בימי חודש חשוון.

החולה מבוסטון שב ארצה!

סיפור מופלא שסיפר יהודי חשוב בשם מאיר כגן המתגורר בעיר חיפה. כאשר אבי שליט"א לא הרגיש טוב, תחילה לא חשבנו שמדובר במשהו רציני. ליהודי בגילו לפעמים יש מיחושים שונים, אך לאחר שהרופא גם הוא חשד בממצא מדאיג, התחלנו להילחץ, ואכן לאחר סדרת בדיקות מקיפה את אשר יגורנו בא - אבי חלה במחלה קשה. הגידול הממאיר בבטן, איים על חייו ולא נותרה ברירה אלא להטיסו לבוסטון בארה"ב, שם נאמר לנו כי יש רופאים מומחים שיכולים לסייע ולהיות שליחים לבריאותו השלמה. כשאבי שליט"א הכין עצמו לקראת הנסיעה שחל בכ"ד באב, המודעות ברחוב הזכירו לנו לעלות ולהתפלל אצל הרבי הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע, שגם בחייו הרבה לעורר רחמים על ישראל, והיה פועל ישועות למעלה מדרך הטבע. החלטנו כי אין לנו מה להפסיד, והתארגנו כולנו יחד בליל ההילולא - כ"א אב, ועלינו לציון הק' בהר המנוחות בראשותו של אבא שליט"א, כל בני המשפחה יחד מקטן ועד גדול. הגענו לשם. הבכיות בקעו רקיעים, לא הפסקנו לבכות ולהתפלל כי בזכות הצדיק נראה ישועות. מתוך אמונה תמימה בכוחם של צדיקים, החלטנו ביום ראשון (היארצייט היה ביום שישי) שאבא ילך לעשות עוד סדרת בדיקות, אולי יש הטבה או שינוי, שהרי התפללנו מקירוב לבבנו. ואכן, הרופא לא האמין למראה עיניו. השינוי שחל הדהים אותו. הוא לא הבין מה עשינו כדי לשנות את זה, ואנחנו ידענו כי תפילה וכוח הצדיקים משנים את המזל. אבא שליט"א נותר בארץ, עבר סדרת טיפולים קצרה וכיום ב"ה בריא ורווה נחת מכולנו.

הזוי: התקשרו אליו ישירות מהשמים!​

היה זה בחודש אב שנת תש"פ, השנה בה נהפכו סדרי עולם. ובכל זאת, כמידי שנה בשנה, גם השנה, עלה הרב דניאל שליט"א בן ה78, בעל מפעל גדול מאוד במרכז הארץ, להתפלל על ציונו של הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זצ"ל, ביום כ"א אב, יום ההילולא. הוא עוד זוכר בילדותו את דמותו של צדיק הדור, אשר היה אוהבן של ישראל והשפיע רבות, וגם עתה, הוא מרגיש שוב ושוב שהצדיק ממשיך להשפיע עליו. כמידי שנה, הוא ניגש לדוכן 'פדיון נפש' של המוסדות של בעל ההילולא, וביקש להביר לשם 'פדיון נפש', וכמידי שנה הוא העביר 180 ש"ח לטובת המוסדות, והפעם עצר אותו הגבאי וביקש שיתן סכום הגון יותר עקב המצב הקשה במוסדות. "מדובר ב"פדיון נפש", ניסה הגבאי שישב שם לשכנעו, "זו לא סתם תרומה, אתה פודה את נפשך ממש, וזוכה לישועות גדולות". הרב דניאל השתכנע, והרים את תרומתו בסכום של לא פחות מ18,000 ש"ח, תוך שהגבאי מרעיף עליו ברכות רבות, כאשר לשניהם אין מושג מה מתחולל בשעות אלו ממש במפעל. ובכן, בדיוק באותה שעה שהה בנו של הרב דניאל במפעל, במשרד הקטן שלו, וסידר את החשבונות לקראת סוף החודש לצורך הגשתם למנהל החשבונות. הוא סיים את עבודתו והחל לצאת החוצה. לפתע הוא שומע את הטלפון במשרד מצלצל, הוא התלבט האם לחזור שכן כבר היה בצידו השני של המפעל, ובכל זאת החליט משום מה לשוב למשרד, ובכן הוא לא האמין למראה עיניו. ככל הנראה אירע קצר חשמלי במזגן, והמשרד החל לעלות בלהבות. האש הקטנה, היתה יכולה בקלות לכלות את המשרד על כל תכולתו ואף לפגוע פגיעה אנושה במפעל כולו. כך שהטלפון, שהיה כמובן האב שהתקשר לדווח על התרומה שזה עתה העביר בהר המנוחות כדי להכניס את זה לדו"ח החודשי, הוא זה שעצר את הפורענות והביא את הישועה, ישועה של חיים ושל פרנסה ומפעל שניצל מאש אש והתלהבות של תפילה ותרומה למלאך המושיע, שעצר וביטל את גזירת האש. שנת תש"י, 1950, יהודים מלקקים פצעיהם. שרידי השואה באים לארץ ומקימים מוסדות. בונים בגבורה פאר תחת אפר השואה. ומי שעומד בראש המערכה הוא כ"ק מרן מהר"א זיע"א.  המלאך הקדוש, שאיבד את כל משפחתו, קם בגבורה לקומם שברים ורסיסי יהודים. ישיבת בעלזא בירושלים מוקמת עם 10 תלמידים, ומאז ועד היום, ברכת שמים על המוסדות הקדושים, רואים את ברכתו של הצדיק, והם מתרחבים לרוב: 18,000 תלמידים ותלמידות לומדים כיום במוסדות, לפי הדרך הקדושה שהתווה כ"ק מרן מהר"א זיע"א תחת הנהגתו של כ"ק מרן שליט"א. כאשר ייסד כ"ק מרן מהר"א זיע"א את הישיבה, ביקש מכל יהודי לבוא ולעזור לקיום הישיבה, והבטיח כי לא יישאר חייב הכרת הטוב, וכל מי שיעזור יתברך ויזכה לישועות. וההבטחה הקדושה הזאת - יש לה כיסוי. אלפי יהודים בכל העולם עדים ומעידים. כ"ק מרן מהר"א זיע"א פותח שערי שמים מלמעלה. ישועות, רפואות, זרע של קיימא, שידוכים וזיווגים, שלום בית, נחת, פרנסה, ברכה, הצלה והצלחה. הכל מגיע בזכות ההבטחה הקדושה. כוחו של צדיק וברכתו הקדושה, עובד. כי ברכה אמיתית וקדושה אין לה תנאים. ומי שמאמין, פשוט רואה זאת בעיניים.​ מרומי הר המנוחות, חלקת הרבנים. כל ימות השנה המקום תמיד מאיר, תמיד מלא. רבים יודעים את הכתובת: הציון הק' של מרן זיע"א. יודעים כי כאן פורקים את הכאב ואת הדמעות, כאן מניחים את האבנים המעיקים על הלב, ומכאן אוספים ישועות וברכות לרוב. במיוחד העלייה המסורתית מזה ששים שנה, יום כ"א בחודש מנחם-אב, יום ההילולא קדישא. רבבות אנשים נשים וטף עושים את דרכם לכאן. ומי שלא יכול - שולח לכאן שמות ובקשות לתפילה. יחד כולם עולים, בדמעות, בלב מלא ציפיה ותפילה, ויחד כולם יורדים בתחושת הקלה. מגיעים לכאן צעירים הרוצים לבנות בית בישראל ומגיעות זוגות המצפות לישועה, לזרע של קיימא. מגיעים הורים שרוצים נחת יהודית מהילדים ומגיעים יהודים טובים שרוצים ברכה בעמלם. מפתח הפרנסה והישועה - מונח כאן, נגיש לכל. לרווחת הציבור הכינו מוקד של שתיה קרה, מוקד מסורתי ותיק של משפחת רובין היקרה, יחד עם עמדות ושולחנות לחלוקת עוגות, וכן חלוקת נרות להדלקה ופתקי בקשות. גבאי מרכז מוסדות בעלזא עומדים מוכנים לקלוט את תרומות "פדיון נפש" מקהל העולים כפי המנהג המקובל, כי כל הנותן לטובת הצדיק – מקבל יותר ויותר! ישועות בלי סוף, רפואות וברכות ושפע רב!