Blog Up

Thursday, June 8

אין ברירה! הישרדות יהודית דורשת חינוך מקוה לכל יהודי! מדוע וכיצד?

בס"ד
אין ברירה! הישרדות יהודית דורשת חינוך מקוה לכל יהודי! מדוע וכיצד?
מאת עמנואל ראב"ד
עם ישראל בארץ הקודש, כיום ¬¬המדינה היחידה בעולם שחיים בה באיומי השמדה גרעינית. רוב יהודי הארץ, אינם שומרי תורה ומצוות. רוב קהילות הגולה בתהליכי התפוררות, מחוסר חינוך תורני מתאים, נושא המקוה רחוק מהווייתם, התבוללות, נישואי תערובת וחיים בצל הטרור הערבי. לא ניתן להכחיש קשר בין הבעיות. הבעיה היא לא הערבים! שהרי ישמעאל חזר בתשובה מתכניתו לרצוח את אחיו יצחק, ואלפי שנה גרו יהודים בסביבה ערבית. תפילת שחרית של כל יום, מתחילה עם: "רבי ישמעאל אומר"! הערבים משמשים כיום רק השוט בו ה' מאותת לנו לחזור בתשובה.
טבילת מקוה היא דרך יעילה וקלה ביותר לחזרה בתשובה. לטבילת מקוה רבדים רבים. בעוד שנושאי הטהרה המביאים לקדושה מכילים גם רבדים רבים הנעלים מהשגותינו, נושאי החזרה בתשובה קל יותר להבין ולהרגיש, כי כל אדם מבקש פעמים רבות במשך היום סליחה מחבריו.
אדם הראשון, היה הראשון שטבל במקוה מעיין השילוח, ביום ראשון הראשון של חייו מחוץ לגן עדן, לבקשת סליחה וכפרה על חטאו. (פרקי ד'רבי אליעזר י"ד-כ'). "טבילה משום תשובה"! (מגן אברהם). "תשובה צריכה טבילה"! (אור זרוע). ירושלים ניצלה מחורבן ביד סנחריב, בזכות שכל עמנו, "תינוק ותינוקת, איש ואשה", למדו ולכן גם שמרו את מצוות המקוה, כל אחד בתחום שלו.(סנהדרין צד). לכן חשוב לכל אחד מעמנו, "חינוך מקוה לכל יהודי"!
בהתייעצות והסכמת גדולי הדור: קשה לאדם אחד משם לחנך היטב את כל האנשים כאן! ובוודאי לא סביב העולם. חינוך דורש הרבה מחנכים, עסקנים מקומיים וכסף רב. רובם ככולם של יהודים דתיים, מעדיפים לתרום את כספי המעשר שלהם לנושאי רחמים, חינוך תורני, בניין ושיפוץ מקוואות וכו'. על חינוך למקוה לא שמעו וגם לא נראה להם כמשמעותי. למרות שיותר קל על ידי מקוה לחנך לשמירת תורה ומצוות, מאשר ההפך. ומיהודי חילוני לגמרי לא שייך לקבל תרומה לחינוך מקוה, הרחוק מהבנתו ונוגד את הוויית חייו. ולמרות שחינוך למקוה הוא נושא ראשוני, כי מקוה קודם לבניין בית כנסת וספר תורה, וכד', וחינוך מצוות המקוה הוא בסיס לשמירת המצווה.
לכן, אין ברירה: מלבד חובת כל יהודי לפעול ולתמוך בהפצת טהרה, כל הנהלת מקוה חייבת מלבד טיפול בהכנת מקוה כשרה לטבילת טהרה מדין תורה, לשמש גם כמרכז לחינוך מקוה לכל יהודי. כל תיבת דואר יהודית, ביחוד בסביבה הקרובה למקוה, ראוי שתקבל מזמן לזמן חומר חינוכי בנושא המקוה, ביחוד לאלו שעדיין לא מקיימים את המצווה.
כשם שכל מצרך שאנו קונים, בין 10-30% מהתשלום הוא עבור הוצאות פרסום המצרך, כך גם לפחות 10% מהתשלום עבור הטבילה במקוה, חייב להיות עבור הוצאות פרסום וחינוך מקוה, ביחוד לתושבי העיר הנצרכים לחינוך זה או לכלל ישראל. במקום שכיום מחיר טבילת מקוה כולל רק הוצאות תפעול המקוה, המגבת והסבון.
תפקיד וחובת רבני העיר איננו מסתיים בצד הפנימי של דלת המקוה, בדאגה לקיום ותפעול מקוה כשרה, אלא ביחוד בהשקעת מאמצים רציניים של חינוך לשמירת המצווה לפחות של כל תושבי העיר והסביבה. כי בימינו, גם אם עדיין אין מקוה כאן, יש מקוה שם, או אפשרות טבילת טהרה במעיין וכד', והצורך לנסיעה לטבילת טהרה איננה מכשול. רוב אנשי העולם נוסעים כל יום, לעבודה, לחנות מכולת ואפילו לנושאים בלתי חיוניים. כאשר יהיה תקציב רציני לחינוך מקוה, ימצאו המחנכים והעסקנים הנדרשים לחינוך מקוה של כל יהודי.
רב עיר וקהילה, שלא הצליח להשיג טבילת 100% של חייבות טבילה מהתורה, חובתו לחנך ולהמריץ לטבול גם את כל הגברים, למרות שעד שיבנה בית המקדש, במהרה בימינו, אין לגברים חובת טבילה מהתורה, כי במקום שהגברים טובלים לא מצינו שהחייבות טבילה מהתורה לא יטבלו. ולכן לגברים, גם אם אין חובת טבילה אבל יש חיוב, כי טבילת הגברים מעודדת לטבול את החייבות טבילה מדין תורה. ולמרות שלגבר אין כיום חובת טבילה, הוא מרוויח הרבה מטבילה זו, כמובא בהמשך.
במשך פעילותי בחינוך מקוה, כל השואלות אותי שאלו אותה שאלה יחידה: "מדוע אנחנו"? ולא היו מוכנות לשמוע תשובה בנושא מקוואות, עד שהצהרתי שאני כבר טבלתי הבוקר. גם מהתלמוד מוכח דרך זו, של גברים תחילה. כי משפט הפתיחה של התלמוד כולל [באופן בלתי ישיר]
טבילת גברים. בעוד שטבילת החייבות מדין תורה, היא במסכת האחרונה בתלמוד, והמסר חזק וברור. פתיחת התלמוד: ["מאימתי קריאת שמע של ערב"? ובמקום תשובה עניינית: "משקיעת החמה"! מובאת תשובה בלתי ישירה: "משעה שהכהנים", (גברים), שלמרות שטבלו לטומאתם ביום, מותרים "לאכול תרומתם" רק בערב אחרי שקיעת השמש] ככתוב בתורה. אך מדוע נושא הכהנים מוזכר כאן? כי חכמינו הבינו שנושא המקוה חייב להיות מוזכר מיד בהתחלה כמו בתורה שבכתב, כדי ללמד על חשיבות נושא טבילת המקוה, אך גברים במשפט הראשון ונשים במסכת האחרונה. גם: אין חובה להיות עשיר, חזק ויפה, אך רובם ככולם שואפים לזאת. טבילת טהרה, היא מעין פגישה פרטית בבידוד מוחלט עם בורא עולם. שם אנו מתקשרים עם הבורא בלבנו, שוטחים את בעיותינו היומיות, ומבקשים... ומבינים שעלינו להקדים ולמלא את דרישות השם, כדי שה' ימלא את בקשותינו, ועולים מן המקוה בתקוה ושמחה לדף חדש ומבטיח בחיינו. לכן אחר הטבילה, כל גבר חושב, מתפלל וחי אחרת. חיי הקהילה מקבלים אופי רציני יותר, טהרת המשפחה נשמרת בשלימות, ונישואי תערובת מפסיקים להיות אופציה.
טבילת הגברים איננו נושא רגיש, וקל להביא לטבילה גם גבר שמחשיב את עצמו לחילוני מוחלט, [עד הטבילה]. ראה מאמר: "אם אין לך בעיות, זה לא בשבילך"! בספרי: "לעמוד לבד עם בורא עולם"!
בגלל רגישות הנושא לנשים הן אינן מוכנות לטבול במקוה שטבלו בה גברים גם אם בזמן שונה ביותר. לכן ראוי לכל קהילה לבנות גם מקוה גברים אפילו אם בסטנדרט של יופי פשוט יותר, אך עדיף במרתף או חצר בית הכנסת, כדי לאפשר עליה מטבילה ללהט התפילה, מבלי הצורך לעבור במראות הרחוב המפריע לטהרת המחשבה.
לקבלת חומר נוסף לקריאה והפצה אנא שלחו כתובות דואר או מייל: RAVAD@MIKVATIKVA.ORG
עמנואל ראב"ד, רח' שמעי'ה 20,
בני-ברק 5132703,

י' ניסן תשע"ז (7.4.017).
Post a Comment