לכבוד הבעל תפלה ושליח הציבור:
נא לטבול במקוה לפני התפלה
נא לכבות כל המכשירים המצפצפים והרוטטים, וגם הסמרטוטפון לא יבצבץ מתוך כיס חזהו עם כל שלשת העינים האלקרוניים
ללמוד בהלכות ש"ץ בסידור עבודת השם
ללמוד בסידור עבודת השם לשבת קדש, מה שנדפס בעמוד בו מופיע קדושת כתר בתפלת שבת קדש
לברר אצל הגבאי של בית המדרש או האחראי על המנין אם ישנו חיוב או נצרך... אם זמן התפלה הגיע וההוא עדיין לא הגיע - תגיד לגבאי שיאותת לך לעזוב את עמוד התפלה, כשההוא מוכן להמשיך ממקום שאתה מפסיק.
לפני שאתה נגש לעמוד, שאל את הגבאי או השמש עם ישנו חיוב שלפי ההלכה הוא קודם לך, או שישנו מישהו קבוע ביום זה (בל"א: "חזקה"), ועד מתי חייבים לחכות לו שלא יטריח על הציבור באיחור של דקה, שלש או חמש דקות, לפני שמישהו אחר ניגש לעמוד וההוא שאיחר ילך לו למנין מאוחר או יצטרף לתפלה במנין ורק יגיד קדיש מבלי להיות שליח ציבור
לברר אצל הגבאי של בית המדרש או האחראי על המנין אם ישנו ברית, סיום או יאהרצייט של איזה צדיק כדי שתדע אם אומרים תחנון או לא - לפני שאתה מתחיל חזרת הש"ץ
להודיע לגבאי או לאחראי על המנין, באם אינו יכול להגיע למנין באיזה יום, כדי שיוכלו למצוא תחליף עבורו ויתחילו להתפלל בזמן הקבוע, בלי עיכובים
תמיד תחזיק קופסת גפרורים או מצית בכיס כדי להדליק הנרות אצל העמוד (תכניס למזודה לפני שאתה יוצא לשדה התעופה וכשאתה מגיע ליעדך תוציא מהמזודה)
לא לגשת לעמוד עם שרוולים קצרים שרואים את המרפקים מגולים.
בבעלזא נוהגין לפי דעת האר"י ז"ל ואומרים ברכות השחר לפני התיבה רק עם תפילין
כל פעם שאומר הש"ץ שם השם, ירים קולו - כמנהג בעלזא (מאת הרב עקיבא אשר פאדוא שליט"א).
בשם הרה"ג מוהר"ר עקיבא אשר פאדווא שליט"א: בבעלזא נהגו שכשאומר הש"ץ בקול את ברכות השחר, כשמגיעים לשם השם הוא מרים את קולו. ואם תבדוק את נוסח התפלה כמנהג בעלזא תווכח שהיינו הך לגבי שאר מקומות בתפלה כמו "ברכו" ועוד. דוק ותשכח.
הש"ץ אומר ברכות השחר רק אחרי שלבש טלית ותפלין, כדי שיוכל לומר ברכת "עוטר ישראל בתפארה" עם תפילין בראשו.
הש"ץ אינו רשאי להסתובב מאז שנגש לעמוד לומר אדון עולם שלפני ברכות השחר, עד שגומר אדון עולם שלאחרי עליוה לשבח - חוץ מאלה השנים: תחכה לזקן הציבור ב"אמת" ורק אז תחזור על "השם אלוקיכם אמת" וב"שלום" שלאחר העמידה תחכה מלהתחיל חזרת הש"ץ עד שגדול או זקן הציבור אומר "עושה שלום" - כמאמר הכתוב: "האמת והשלום אהבו"
כשאתה אומר "ברוך השם המבורך" - לפני ברכת "יוצר אור" או לפני ברכת "אשר בדברו" - נא לחכות עד שרוב הציבור גמר לומר "אמן".
שאלה: הש"ץ מנשק הציצית עוד הפעם גם כשחוזר על "השם א' אמת" או לא?
מנהג הפרושים לסדר ארבע הצציות של הטלית גדול שיהיו לפני המתפלל, מלפני תפלת העמידה עד אחר גמר שמונה עשרה, והש"ץ אינו מרים את כנפות טליתו על כתפיו עד אחר גמר קדיש תתקבל, שהיא חלק בלתי נפרד מחזרת הש"ץ.
שליח ציבור אומר בקול-שאלה: ברכו את השם המבורך, והציבור משיב לעומתו בקול-תשובה: ברוך השם המבורך... ואז שליח ציבור משיב לעומתם בקול-תשובה: ברוך השם המבורך...
האם הש"ץ יפסיק לפני שאומר "בא"י גאל ישראל", או שיאמר "בא"י" וישתוק לפני "גאל ישראל"?
אומר הש"ץ בקול מ"צור ישראל" עד "קדוש ישראל" ולא יותר (כפסק הלכה של הדומ"ץ בק"ק בעלזא בלונדון: אם הש"ץ מתחיל המלים "ברוך אתה", אז הציבור מחכה לענות "אמן" וזה נגד הההלכה)
ראוי שתלמד את פירוש כתר מלוכה במוסף של שבת שם הוא מסביר איך לגשת לחזרת הש"ץ וזה יעזור להיות שליח ציבור נאות!
בחזרת הש"ץ תאמר בקול "קדוש", "ברוך" ו"ימלוך", כדי להוציא את אלה שעדיין לא עקרו רגלם ולכן אין הם יכולים להגיד פסוקים אלה בעצמם
איך אומרים נוסח "או"א שלפני ברכת כהנים? "בתורה, הכתובה" או "בתורה הכתובה"?
שאלה: האם ההוראות איך לכרוע בכל חלק מברכת כהנים בסדור עבודת השם הם לכהן העולה לדוכן או לחזן?
אחרי גמר הפרק בתחנון אל תרים את קולך לומר "שומר ישראל" (ובשחרית לשני וחמישי "והוא רחום" למנהג ספרד ולמנהג אשכנז "השם אחרי ישראל"), משום שזה מפריע לאלה שעדיין לא גמרו לומר את הפרק בלי סידור...
תחנון: הגבאים יחליטו האם ללכת לפי הסידור או לפי לוח דבר יום ביומו - ורק זה יהיה נר לרגלי החזן!
בעידנא חדותא של נשואי זרע קודש בבית בעלזא אין אומרים תחנון משך ימי השבע ברכות
האם חייבים לשחות עד שיתפקקו על חוליותיו בכל פעם שהחזן אומר: "עושה שלום במרומיו...", או רק כשהש"ץ מסיים קדיש שלם\תתקבל?
כשמחזירים הספר תורה לארון, לא יתחיל עם "ובנחה יאמר" עד שהספר תורה מונח בארון
בתפלת מנחה כשהחזן (וכמו כן כל מתפלל אחר) גומר נפילת אפיים, יתחיל "שומר ישראל" בקול נמוך, כדי שלא להפריע למתפללים שעדיין נופלים אל אפם, משום שזה מבלבל אותם! כמו כן, בימי שני וחמישי כשאומרים חצי קדיש אחרי גמר תחנון תעקור רגליך ותאמר: "עושה שלום במרומיו"... כדי שתוכל ללכת עם ספר התורה מארון הקודש לבימה.
האם אומרים אנעים זמירות לפני או אחרי עלינו לשבח?
שליח ציבור פטור מלתת צדקה: העוסק במצוה פטור מן המצוה, ולכן שליח ציבור לא יתן צדקה משום שזה מבלבל אותו
כשמסיים שליח ציבור את תפלתו, יכבה הנרות אצל העמוד כדי שלא ידלקו משך כל הלילה וגם למנוע שריפת אש ה"י
זה שאביו או אמו של אדם נפטר לא עושה אותו חזן, רק יתום...
כשמתפלל על אחד מקרוביו שנפטר, הוא חיוב - אחר כך הוא נצרך
כל אבל כותב לעצמו ספר "הריני כפרת משכבו" מכל ההערות שמקבל משך שנת האבל מהמתפללים במנין אתו...
וואס מ'לאזט אויס הויעך לאזט מען אויס הויעך . . .
יעק'ל קאהן: הוא לא רוצה לגשת לעמוד משום שהוא שומר על הקול. שאלו אותו: האם אתה חזן באיזשהו בית כנסת? הוא ענה: בכלל לא אלא שיצא עליו קול שהוא חזן וכל עוד הוא לא ניגש לעמוד הוא יכול לשמור על קול זה...
ניגש אלי חכם אחד אחר התפלה ואמר לי שהייתי ש"ץ די טוב אבל במקום אחד "האסטו דיר נאריש געמאכט". שאלתי אותו איה איפה המקום בו טעיתי? ענה לי: "ביים עמוד"...
ניגש אלי חכם אחד אחר התפלה ואמר לי שהקטע הטוב מכל התפלה שלי אצל העמוד היה "דער שטילע שמונה עשרה"...
בגאליציא היו מספרים על העגלון ששפך לבו לפני הרב על שגנבו לו את הסוס.
נענה אליו הרב ואמר: "הכנס לבית הכנסת ותוציא משם את עמוד התפלה אל תוך שוק העיר וככה תמצא את סוסך האבוד".
העגלון התפלא: מה יועיל לו אם עמוד התפלה עומד באמצע השוק?!
אמר לו הרב: תבין, תמיד אני רואה איך שכל סוס נגש לעמוד...
שאלה: אם הרב מתפלל לפני העמוד האם גם הוא חייב להסתובב כדי לוודא שיש מנין שכבר גמרו קריאת שמע?
כשהש"ץ מתחיל חזרת הש"צ האם הוא צריך לחזור עוד הפעם לאחוריו שלש פסיעות?
האם כשמתפללים שחרית עם עלות השחר וגומרים תפלת העמידה לפני הנץ החמה אומרים אז תחנון?
האם כשמתפללים שחרית עם עלות השחר האם חייבים לחזור ולקרות קריאת שמע?
דיני קדימה בשליח צבור: מי קודם למי ומתי ואם אינו חזן האם הוא חייב לתת לחזן שגם הוא חיוב לגשת לעמוד?
No comments:
Post a Comment