א נ י ו א ר ב ע ת ה מ י נ י ם - חלק יג

א נ י ו א ר ב ע ת ה מ י נ י ם - חלק יג

ת פ י ל ה ל ק י ו ם  ו א י כ ו ת  ה ס ב י ב ה

מאת עמנואל ראב"ד

לאדם הראשון, כנציג האנושות העתידית, הייתה הברירה, להיות ניזון כמו בהמה מ"עשב השדה". מאוכל מוכן שאינו זקוק לעיבוד וייצור, והנמצא בכל מקום. בלי דאגה, בלי הצורך לשימוש בכוח המחשבה ולימוד אומנות, ובלי זיעת אפיים. אדם הראשון וויתר על היתרונות והנוחיות הגדולה הזאת, והתנחם על הצער, הטרחה והזיעה עד שזוכים לייצר פרוסת לחם, וכל זאת רק כדי שיהיה הבדל בין האדם לבהמה.

ייצור ואכילת לחם הוא אחד מההבדלים הראשוניים בין האדם לבהמה.

"בן זומא היה אומר: כמה יגיעות יגע אדם הראשון, (מכיוון שהיה יחידי בעולם, והיה חייב לעשות הכל בעצמו), עד שמצא פת לאכול: חרש, וזרע, וקצר, ועמר, ודש, וזרה, וברר, וטחן, והרקיד, ולש, ואפה, ורק אחר כך אכל, ואני משכים ומוצא כל אלו מתוקנים לפני! - אורח טוב אומר: כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי? ... וכל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי"!! אחת עשרה מלאכות נאלץ אדם הראשון לפעול בעצמו עד שהשיג פת לחם. וכן מיני אז ועד עולם. יצור לחם דורש כוח מחשבה, תכנון, ייצור כלי עבודה לגידול חיטה, ידע הנדסי לבניית טחנת-קמח, ידע ללוש בצק מהקמח, ידע לבניית תנור אפייה, וידע בעשיית אש והשליטה עליו לשימוש פרודוקטיבי. ולכן רק אדם מתורבת מסוגל לייצר לחם. וזאת אחת הסיבות שבארצות נחשלות לא מייצרים לחם, ומסתפקים באכילת אורז או תירס, או בשר חיה שגדלה בעצמה ביער ללא התערבות האדם.

מפעילות עמנואל ראב"ד לזיכוי הרבים:

קידוש של שבת בבית כנסת קטן. שיחה קצרה עם סנטור אמריקאי לא יהודי, שבא לאירוע ואמר: "אותך צריכים בארה"ב"! סידר לי ויזה ובאתי, 1964? הצטערתי להיווכח שגם למספר רבנים דתיים חלק באשמת נישואי התערובת, כי 80% מהם, גם כמה מה"ארזים", בזמנו הזדהו בשמות נוכריים, היום כ-20%. לא הסתפקתי בזעקות והפגנות, יסדתי ארגון: "זהות וכבוד יהודי":Jewish Pride & Identity – J.P.I. "שלא שינו שמם..."! פעילות ענפה והדפסות: "שם ישראל קודש..."! קניתי מחרטה חשמלית, וחרטתי חינם את שמם היהודי, ביחוד של רבנים, מחנכים וראשי עם, על תגיות זיהוי ושלטים לדלת ושולחן המשרד, כ-10.000 בשנה,  ב-15 וועידות ארגונים יהודיים שונים, (היו שנתנו את רשימת השמות למפרע), הרצאות ושכירת דוכן בוועידות לחלוקת חומר שכתבתי וסרט שהפקתי, כל שנה, 30 שנה. כנציג הוצאת קורן, שלחתי חינם לבתי-כנסת, את התנ"ך השלם לקריאת ההפטרה, ואלפי מנורות זיכרון, "יד ושם", לזכר השואה, "זכור עמלק"! שהיה צורך לחשמל עבור בתי כנסת ומוסדות ציבור, כי נרות דולקים מהווה סכנת שריפה. ברבנות שלי: כל תלמידי בית הספר קבלו ממני חינם, ספריה תורנית בסיסית, כולל ארון ספרים קטן וכד' וכל תושבי העיר, סט ארבעת המינים, וכד', עם חוברת הסבר שלי, על "תפילת היהודי לאיכות הטבע הסובב אותנו"! בממוצע, הוצאתי על הקהילה כל שנה בערך פי חמש מגובה המשכורת שלי, והתפרנסתי מהתרומות. קניתי כל מה שחשוב שיהיה בבית יהודי, כגון: ספרי קודש, עיתונות דתית ואפילו גביעי כסף לקידוש, כי דאגתי שאם אני לא אקנה להם, לא יהיה להם.