ככלות השבעה להבחור החשוב משה יודא לייב שארף ז"ל , ממצוייני ישיבת טשערנוביל בבני ברק בן אחינו-גיסנו הרה"ח ר' אהרן שארף נ"י מאנטווערפען - שנפטר מדום לב בבוקרו של יום כ"א סיון למגינת לב כל יודעיו ומכריו.
וישכם משה, משה בְהַשְכָמָה עָלָה, ובהשכמה ירד. משה יודא לייב ז"ל בן אהרן שליט"א היה עולה על יצועו אחרי יום גדוש בתורה, תפלה וגמילות חסדים וכבר הספיק לקרות ק"ש שעל המיטה עד שעלה עמוד השחר, ובהשכמה ירד התגבר כָּאַרִי - כשמו ארי' לייב - לרדת ממיטתו כדי להתכונן לעבודת השם זו תפלה מתוך לימוד התורה בחברותא. ואכן הושיבו ישיבה על קברו בצורת חבורה חדשה שנוסדה לעילוי נשמתו הזכה אשר בשם "וישכם משה" יכונה בתוככי ישיבת טשרנוביל בה גדל משך כמה וכמה שנים עדי נקרא בישיבה של מעלה בתוך כותלי הישיבה דלמטה.
מ"י לא נפקד כהיום הזה - יום אשר נהפך מיום טוב לאבל ומששון ליגון - יום אשר בו שיברו קרובי המשפחה לשמוח ולרקוד בחתונת אחיו הבכור של הנפטר, והנה "אוי וויי" נלקח מאיתנו בחיר הישיבה, וכלם נקבצו באו לך להובילו למנוחת עולמים, כל יוצאי עיר מולדתו אנטווערפען, כל האורחים שהגיעו לחתונה של הרבי מפשעווארסק שליט"א וכל הידידים שעשו דרכם לבני ברק להשתתף בשמחה המשפחתית - כלם עמדו המומים דוויים וסחופים על השבר שהשברנו - שבר על שבר הווה על הווה, מי שמע כזאת! וכמו שהספידו גאב"ד אנטווערפען הרה"ג מוה"ר אהרן שיף שליט"א על תלמיד חכם שלא נספד כהלכה, דמנהגו של עולם בן סופד על אביו וכאן האבא והזקנים אבי האב ואבי האם סופדים לנפש נקי וצדיק שנקטף בדמי ימיו בדום לבו.
מ"י - ראה אלה יוצאים – כשאלה יוצאים: האדמורי"ם מטשרנוביל, מפשעו וארסק, אשלג ועוד גדולים וטובים ראו נשמה טהורה כמו זה של משה יודא לייב ז"ל – כלם כלם יצאו אחרי מיטתו.
וידום אהרן וידום נוטריקון "וי" - "דום": קודם שאגת התיסכול ואח"כ "דום" - דממה דקה של צידוק הדין. אהה ריבון העולמים בעל הרחמים ודיין האמת, אנא עזור לנו בזו השעה לעמוד בנסיון הזאת אשר בעקבתא דמשיחא בה אנו עומדים קשה מנשוא להתחזק באמונת אומן ולהגיד כי ישר השם, צורי ולא עולתה בו חלילה וחלילה.
משה שפיר קאמרת - תמיד היה מאיר פנים לכל אדם והיה לו מילה טובה לשמח אלוקים ואנשים וכמו שהספידו ראש הישיבה הרב רעכניצער שליט"א שהבחור משה קרן עור פניו בדברם איתו ומזה האור הקרין על כל סביבתו באור יקרות.
ומשה היכן היה, משה היה עומד ומשמש - כאן נשתנה סדר הפרשה: שקודם משה היה עומד ומשמש את כל מי שנקרה בדרכו עד בוקרו של היום המר והנמהר - שכולם ענו ואמרו: "משה, היכן היה? הלא אחכה לו שיקנה עבורי חפץ פלוני", ואילו חברו עונה לעמתו "משה, היכן היה? הלא חפצתי שיסדר עבורי עם אלמוני".
ומשה היה רוא"ה – מדת ה'עין טובה' שלו היתה למופת, כל פעם ששאלו אותו פרטים על אחד מבחורי הישיבה היה מוצא בכל אחד ואחד טעם לשבח ושמר פיו ולשונו מלמסור איזה מילה לא טובה חס ושלום.
שיכל את ידיו כי מש"ה הבחו"ר ידוע מה שמספרים בחורי הקיבוץ, שכשהיו עוברים על הבחינות היה הוא היחיד שהקפיד לכסות את שמות הבחורים ששמם היה רשום בראש דפי הבחינות וכל זאת כדי שלא להיות נכשל בנדנוד של חשבון כל שהי כשהיה מציין את ידיעותיהם.
בכל ביתי נאמן הוא בתוככי הישיבה לא הכירו את היקף גמילות החסדים שפעל והפעיל, בצניעותו כי רבתה. פתאום נזכר הבחור הממונה על גמ"ח קלטות של שיעורי תורה שמשה היה לו מפתח לכל הקלטות אבל רק השתמש בו בשעה שאף אחד מהגבאים לא היה בנמצא. בחור אחר תופס שבעצם היה זה משה ע"ה שדאג לכך שהחתן - שאך לפני כמה ימים חזר לישיבה יקבל "ברוך הבא" כראוי וכיאות. חבירו גם יודע לספר על מה שקרה בתחילת הזמן, כשכל הבחורים הזריזים והממולחים השיגו להם מקום לשבת סמוך ונראה להמגיד שיעור, ואחד מהבחורים שלא שפר גורלו מכל המובנים עלה בגורלו לקבל מקום במושב האחורי. היה זה משה ז"ל שביקשו לוותר על מקומו ליד הר"מ עבור אותו חבר מפני שיחסר לו בהבנה יתירה אם יישאר לשבת בירכתי הכיתה.
כי איך אעלה אל אבי - הוריו הפצירו בו שכבר יבא לשכון בדירתם, כעת שמתכוננים להחתונה אולם הוא בשלו שעדיין מקומו בישיבה. סוף סוף בלילה שלפני החתונה הסכים לעבור לגור אצל הוריו, כשחוזרים מהחתונה, אלא שעוד לילה אחת הוא רוצה לשהות בישיבה. ואכן כשפתח המדריך בישיבה את שערי הבנין בפניו, אמר לו שמבקש ממנו סליחה ומחילה על שהפריעו בשעה מאוחרת שכזו "אבל מחר כבר אהיה עם אבי"....
חמד משה לאותה מיתה כמו שאמר הרה"צ ר' אלימלך בידרמן שליט"א שהקב"ה הניח למשה שיישן ויסתלק מעלמא הדין בנשיקה, כדי שלא יתעורר – ובזה פעל שכל העולם היהודי התעורר והגיע להרהור תשובה.
ויצא משה לקראת חתונת"ו של אחיו הבכור ואיננו כי לקח אותו אלקים. רש"י הק' פירש על "ואיננו כי לקח אותו" שחנוך נפטר לפני זמנו, מפני שקל בדעתו לשוב ולהרשיע - הרה"ק ר' שלמה מקארלין זצ"ל המתיק דברי רש"י הק' על רבו הרה"ק ר' אהרן מקארלין זצ"ל שנסתלק מעלמא הדין מפני שאנשים שבאו במגע איתו נהפכו כלם לצדיקים בהלקח מהם הבחירה בין טוב לרע, וזהו "קל בעיניו לשוב" ולהרשיע פירושו יצליח כמה שנאמר על דוד ובכל אשר יפנה ירשיע. ובדברים אלו הספידו הרה"ג ר' יעקב ערבליך שליט"א, מגיד שיעור בישיבה שכזה היה משה יודא לייב ז"ל שבהיותו דוגמא לאחרים, היו הבחורים בסביבתו מדברים בינם לבין עצמם ששאיפתם לצמוח ולגדול בן תורה אמיתי כמוהו.
וישאלו איש לרעהו לשלום כמו שמספרים בחורי הישיבה שלמחרת הלויה נכנס יהודי קשיש לבית המדרש והתחיל להתאונן על האבדה. כשנשאל איזה שייכות היה לו עם משה ז"ל ענה שבכלל לא הכירו ולא ידע את שמו אלא שהיום בבוקר כשהלך להתפלל חסר לו ה"גוט מארגען" שהיה למוד לשמוע מאת בחור אחד שהיה פוגשו כל בוקר משך השנתיים האחרונות. ואז – רק אז, נפל ברעיונו שהבחור כבר איננו.
ושם משפחת אמו ערבליך – נוטריקון "ערב ליך" - תמיד היתה דעתו ערבה ומעורבת עם הבריות, במתיקות טבעית שירש מההורים שליט"א, אך ורק כדי להנעים את כל הסובבים אותו בכזה ערבות שגם חברא דחברך נהנה מכח-כחו זה, וכמו שהספידו המשגיח שליט"א שבנסיעתו האחרונה לאנטווערפען על ה'אויפרופען' של אחיו הגדול, לקח עמו כרטיסי ביקור של נהג מונית מבני ברק, כדי לעזור לו בפרנסתו - בידעו שהרבה אורחים נוסעים לעת כזאת ארצה.
משה עלה למרום וכל השושבינים שהיו אמורים לרדת לעולם השפל, זקניו רבי משה הדרשן מקראקא זצ"ל, רבי נתן שפירא בעל 'מגלה עמוקות', ר' משה יעקב שארף זצ"ל דומ"ץ אושפיצין וקשאנוב ועוד גדולים וצדיקים ובתוכם סבו הקדוש אשר על שמו נקרא וכמו שהספידו הרה"ג ר' יעקב ערבליך שליט"א ריש מתיבתא בישיבה, שהרה"ק ר' משה יודא לייב מסאסוב זצ"ל לא הָיָה עליו תרעומת משום אדם בעולם, וככה עונים אחריו מקודש מקודש נצר הקדש - כלם יצאו לקבל פניו.
והיטיב"ו אחרי משה – בחורי הישיבה חבריו נמנו לדבר מצוה להיטיב עם זולתם לפי בקשת הספדנים שעוררו לקבל על עצמם להיטיב דרכיהם
וידי משה כבדים - אילו זכינו היינו נותנים יד ביד ומשתלבים ברקידה בעת חתונה עידנא דחדוותא, ועכשיו שבעוונותינו הרבים לא זכינו, עלינו לתת יד ביד כדי שידיו של משה שעושות מלחמה ביצרו וביצר המחלוקת והשנאת חינם יוכל להעתיר בעדנו בעלמא דקשוט, ומה כאן עומד ומשמש אף שם בעולם שכולו טוב עומד ומשמש ומעתיר בעד אביו ואמו השכולים, בעד החתן והכלה ההמומים, בעד שאר אחיו ואחיותיו ובעד כל משפחתו ובית ישראל כלו אמן.
מ"י יעלה בהר השם – זכה משה יודא לייב בן אהרן לעלות ולהתעלות, ומ"י יקום במקום קדשו – בקרוב נזכה שיקם ממקום מנוחתו סמוך לבית קדש הקדשים עת יקוצו וירננו שוכני עפר וכדברי הגאב"ד מאנטווערפען שליט"א שאמר בשעה שעלה לנחם את המשפחה השכולה: אמרו חז"ל שבזמן תחיית המתים יברך כל אחד ואחד מישראל ברכת הטוב והמיטיב - אותה מברכים בזמני שמחה – על כל צרה שבאתו בהווכחו שכל מה שעבר עליו צרות ורעות היה לטובה עבורו ועל הקרובים אליו ולכן צריכים להתחזק באמונה שהקב"ה לא נשא לשוא נפשי ומאתו לא תצא הרעות, עדי נזכה ל"דוי הסר וגם חרון" ואז – בעת הגאולה על"ם בשיר ירון, ולראות בנחמת ציון ולתחית המתים בעגלא דידן בב"א.
הכותבים בדמע, המשפחה
