רמזים במגלת אסתר
מגילה:
ממנה = אותיות המן, שהמן רצה שאחשורוש יקח את בתו לאשה תחת ושתי
במגילת אסתר שורר שורר בביתו
הנמצאים . . . במלת הנמצאים כלול המלה צם מלשון צום וצומו עלי -
הפסוק לפני "גם ושתי המלכה" מתחיל "והשתיה" - רמז למה שבא אח"כ: ושתי
הטעמים על המלים "המלך אחשורוש אמר להביא" הנם פזר וגרשיים, לרמז שממוכן חיקה את הנשים: צועקים כשמדברים
שם: הטעמים של המלים "ושתי המלכה" הם דרגא תביר, משום שנשברה (=נפלה מ) מדרגתה
וימליכה תחת ושתי - למה לא אמר "במקום ושתי"? תחת פירושו שההכתרה היתה מתחת לתמונה של ושתי, שעד אז לא יכול אחשורוש לשכוח ממנה. וכעין זה מביא בפרושו של הרה"ג ר' אהרן לוי שליט"א על הקרובץ לשחרית של פורים, לברכת סלח לנו
בקרובץ לשחרית של פורים מביא רמז למרדכי בשיר השירים ואכן המלה "הגבורים" גמטריא תואם זה של "מרדכי"
ותמאן המלכה ושתי לבוא בדבר המלך - למה "ותמאן"? משום "וימאן" של יוסף הצדיק, עם הטראפ...
בפירוש המלבי"ם על הפסוק "וחמתו בערה בו" שחוץ ממה שקצף כלפי חוץ, גם בער בו חמה שפוכה בתוך תוכו, על חוצפתה של ושתי - חמה פירושו בפנים. ואולי לכן קוראים לחותן "חמיו" משום שתפקידו הוא לחשות, לבלוע, ולסבול - הכל בתוכי תוכו בקרבו...
בפרק ג' פסוק ז' רואים איך המן עשה טכסיסים להפיל הגורל, ולפי דברי חז"ל שמח כשהגיע לחדש אדר, משום שבז' אדר מת מרע"ה. רמז לזה שזה פסוק ז'.
שם פסוק י"ג: רמז שמלחמת היהודים בשונאיהם היתה ביום י"ג לחדש אדר.
הרה"ח ר' משה צבי הערש פערבער שליט"א אמר שבמגילה רואים מדה כנגד מדה, איך שהמן פרסם בפני כל השרים את נבכי לבו של אחשורוש, כשטען שעון זה היה בין המלך והמלכה שדינה כאחת מפשוטי עם, ולא כבת מלך (עיין בפירוש המלבי"ם על הפסוק ויאמר המלך לחכמים יודעי העתים (פרק א' פסוק י"ג)), ולכן נלקה בכך שעוד בו ביום ששלח את האגרות הראשונות לכל המדינות, פרסם מרדכי הצדיק את כל מזימותיו ומחשבותיו הרעות נגד כלל ישראל.
עוד דוגמא של מדה כנגד מדה: אסתר שלחה את התך "לדעת מה זה ועל מה זה" (פרק ד' פסוק ה'), משום שנערותיה וסריסה הגידו לה על מרדכי שמסתובב לפני שער המלך בלבוש שק. אחרי כמה ימים קרואים אנו (פרק ז' פסוק ה'): "מי הוא זה ואי זה הוא".
בפירוש המלבי"ם על הפסוק ויושט המלך לאסתר (פרק ה' פסוק ב'): "ובהשגחת הא-ל המשגיח" עכ"ל. זה מרומז בראשי תיבות דלהלן, המסומנים בראשי תבות שמנים: את שרביט הזהב אשר בידו ותקרב אסתר ותגע בראש השרביט. חשבון אותיות אלו עולה למספר 21, גמטריא של שם א.ה.י.ה..
בפירוש המלבי"ם על הפסוק "מה לך אסתר המלכה ומה בקשתך (פרק ה' פסוק ד'): שהמלך כלל שתי שאלות: א) האם הכל בסדר אצלך? ב) מה את רוצה שאני אעשה עבורך מעל ומעבר למה שיש לך כבר? לפי פירושו זה, אפשר להעמיס בפסוק הבא פירוש נאות לתשובותיה של אסתר לשתי שאלותיו: ותאמר אסתר: א) אם על המלך טוב - אסתר השיבה ממין השאלה, שהכל בסדר עבורה וגם היא מקוה שהכל בסדר עם המלך. המלה "אם" פירושו: "למרות" או "על אף" או "אף על פי", כלומר: אף על פי שלמלך לא חסר כלום, אני רוצה להזמין את המלך אל המשתה אשר עשיתי לו, כדי להרבות על הטובה שכבר ישנו למלך.
ויתאפק המן (פרק ה' פסוק י'): לא מבואר במה התאפק אלא בדרך צחות אולי אפשר להסביר שמהפסוק הזה עד סוף הפרשה - ויעש העץ (פרק ה' פסוק י"ד), לא היה לו הזדמנות לגמור את מה שרצה לעשות. זאת אומרת שגמר להתאפק עד אז, ורק אז הפיק את רצונו העז לעצור בעד ההתאפקות ונפיק מאי דנפיק לתוך עביט של גללים אשר על גג ביתו - לפני שנגש אל בית המלכות לבקש מאת המלך לתת לו רשיון ליהפך לתלין ובזה למצוא רציון למה שמרדכי עולל לו בזיון ולא עלה על דעתו בשעת לילה זו לדאוג להריק את העביט ולנהוג בו מנהג נקיון. נמצא שכשהוציא את מרדכי רכוב על סוס לרחוב העיר ובתו שמעה את ההמולה ועלתה הגגה וראתה את אביה האגגה רכוב על סוס כשמרדכי מחזיק ברסן כמו הגה אז אחזה בגגית והפכתה על פניה כך שכל הגלל עשה את דרכה למטה וטחו את פניו של המן וגרם לו תוגה כשראה איך בתו עשתה את דרכה האחרונה מאיגרא רמה ובנפילתה נפערה ברחוב בירא עמיקתא. כן יאבדו כל אויביך בפוקה ומבולקה!
איננו שוה לי בכל עת (פרק ה' פסוק י"ג) הטעם רביע על עין של עת, רמז רמז שמרדכי תמיד רביע על הקרקע
(פרק ו' פסוק י"א) ויקרא לפניו - ולפני שהיה יכול לומר "יעשה לאיש אשר המלך" וגו', נפל עליו "ככה"... ולכן רואים בפסוק שלאחריו "נדחף אל ביתו אבל וחפוי" שמרוב הצחנה שפרחה ממנו, דחפו אותו ההמון עד לביתו, ואמרו "ח פוי!"...
ומרדכי בא לפני המלך (פרק ח' פסוק א') "מרדכי" עם פתח, לרמז מה שפירש המלבי"ם שאחשורוש התיר למרדכי לצאת ולבוא בבית המלך מבלי שיצטרך לבקש רשות - הדלת פתוחה . . .
ותשם אסתר את מרדכי על בית המן (פרק ח' פסוק ב')
בדרושים נחמדים ממהר"ם שיף, בסוף מסכת חולין, ד"ה אחשורוש: "אחוז בחבלי בוץ. כיתנא דהיינו כלאים" רמז לזה ש"כלאים" גמטריא "בוץ" עם האותיות
למה מתחפשים בפורים?
תשובה: שהנערות היו מתלבשים להתפאר לפני פרעה
תשובה: שהנס היה "מלובש" בדרך הטבע
תשובה: ותשלח בגדים להלביש את מרדכי
תשובה: וילבש שק ואפר
תשובה: ומרדכי יצא מלפני המלך
תשובה: וילבש את מרדכי
תשובה: ונהפוך הוא שאחשורוש רצה שושתי תגיע בלי בגדים, אז לובשים בגדים
תשובה: בפרק ה' פסוק א': ותלבש אסתר מלכות
תשובה: שכל מעשה תקפו וגבורתו של נס פורים היתה מהולה בהילה של טבע, עד שנודע גודל הנס



