א נ י ו א ר ב ע ת ה מ י נ י ם - חלק ב
ת פ י ל ה ל ק י ו ם ו א י כ
ו ת ה ס ב י ב ה
מאת עמנואל ראב"ד
איך חוגגים את "חג הסוכות... לה'"?
"לה'"
- תרגום אונקלוס: לפני ה'. תרגום יונתן: לשם ה'. (ויקרא כג:לג-מד). "שבעה ימים
תקריבו... לה'" - תרגום יונתן: "תתכנסו להתפלל לפני ה' על הגשם".
שלוש פעמים ביום, כל יום מימות החול של השנה, במשך כל ימי חיינו, ולא
רק בשנת בצורת, או בגלל אסון טבע שהתרחש, חלילה וחס, מתייחסים אנו לחיי הטבע הסובבים
אותנו, ומתפללים עבורם: "ברך עלינו, ה'
אלוקינו, את השנה הזאת, ואת כל מיני תבואתה לטובה. ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה,
- (יש נוסחאות מפורטים יותר) - ורווה פני תבל, ושבע את העולם כולו מטובך, ומלא ידינו
מברכותיך, ומעושר מתנות ידך, שמרה והצילה שנה זו מכל דבר רע, ומכל מיני משחית, ומכל
מיני פורענות, ועשה לה תקווה טובה ואחרית שלום, חוס ורחם עליה ועל כל תבואתה ופירותיה,
וברכה בגשמי רצון ברכה ונדבה, ותהי אחריתה חיים ושובע ושלום, כשנים הטובות לברכה, כי
א-ל טוב ומטיב אתה ומברך השנים. ברוך אתה ה', מברך השנים".
וההפך, בתקופת השפע של השנה, בחג הסוכות, שהוא חג האסיף: "אך...
באוספכם תבואת הארץ... תחוגו... את חג ה'". דווקא בזמן "שמלאו הגרנות בר,
והשיקו היקבים תירוש ויצהר", במקום לחגוג על ידי אכילה זללנית, שתייה לשכרה, ושחרור
יצרים של חיי הוללות, דווקא אז יש לנו חיוב
מיוחד להתפלל ביתר שאת וביתר עוז לבורא הטבע, שישמור אותנו ואת כל הטבע הסובב אותנו
מכל צרה וצוקה, ומכל נגע ומחלה. חובה עלינו לשמוח בחגי השנה, אבל יחד עם זאת לשמור
על שפיות דעת, ולהלך בעיניים פקוחות בכל המצבים, ובכל הזמנים, ובייחוד בזמנים הטובים
של ימי חיינו, הקצרים יחסית, עלי אדמות.
אחת התפילות הייחודיות לחג הסוכות היא: ה"הושענות".
לקראת תפילת ה"הושענות" פותחים את ארון הקודש, המקום המקודש
ביותר שיש לנו כיום, המסמל את מקום השכינה, מוציאים את ספר התורה ומחזיקים אותו בעמידה
בבימה המרכזית, וכל הקהל עם ארבעת המינים: אתרוגים, לולבים, הדסים וערבות אגודים בידיהם,
מסובבים את ספר התורה שמוחזק כעת במרכז בית הכנסת, ובתפילה בוכייה זועקים: "הושענא,
למענך אלוקינו הושענא!"
על מה זועקים אנו עד בכי, הושענא?
בתפילת ההושענא מוזכרים נושאים שונים, כי כל אדם סוחב על גבו שק מלא בעיות.
ולמען לא נשכח, אנו מזכירים פרקים נבחרים מהעבר של עם ישראל, "ובגלל אבות אנו
מבקשים ישועה לבנים", ובזכות קדושים וטהורים שנרצחו רק בגלל היותם יהודים, ומסרו
נפשם על קדושת השם, אנו מתפללים ומתחננים על העתיד.
מקום מיוחד בחשיבותו בתפילת ההושענא הוא לחיי הטבע הסובבים אותנו.
הטבע מורכב מארבעה יסודות: 1. דומם. 2. צומח. 3. חי. 4. מדבר.
ובתפילת הה ו ש ע נ א אנו מבקשים על כל אחד ואחד מהם:
"הושענא
אדון המושיע הושענא! ... טלאיך תשביע... יבול להשפיע... כל שיח תדשא ותושיע... לגיא בל תרשיע... מגדים תמתיק
ותושיע... נשיאים להסיע... שעירים להניע... עננים מלהמניע... פותח יד ומשביע... הושענא
צמאיך תשביע הושענא..."
"הושענא
אדם ובהמה הושענא... בשר רוח ונשמה... גיד
ועצם וקרמה... דמות וצלם ורקמה... הוד להבל דמה... ונמשל כבהמות נדמה... זיו ותואר
וקומה... חידוש פני האדמה... נטיעת עצי נשמה... יקבים וקמה... כרמים ושקמה... לתבל
המסוימה... מטרות עוז לסממה... נשיה לקימה... שיחים לקוממה... עדנים לעצמה... פרחים
להעצימה... צמחים לגשמה... קרים לזרמה... רביבים לשלמה... שתייה לרוממה... הושענא תלויה
על בלימה הושענא".
"הושענא
אדמה מארר הושענא... בהמה ממשכלת... גורן מגזם... דגן מדלקת... הון ממארה... ואוכל
ממהומה... זית מנשל... חיטה מחגב... טרף מגובי... יקב מילק... כרם מתולעת... לקש מארבה...
מגד מצלצל... נפש מבהלה... שובע מסלעם... עדרים מדלות... פירות משידפון... צאן מצמיתות...
קציר מקללה... רוב מרזון... שיבולת מצנמון... הושענא תבואה מחסיל הושענא".
מה המחייב את נטילת ארבעת המינים: אתרוג לולב הדסים וערבות, בידינו,
בזמן תפילת הבכייה והזעקה של הושענא?
No comments:
Post a Comment