בגליון א'פה מובא במדור יומא דנשמתא בשם הרה"ק רבי שמולם פייבוד מבראדשין זי"ע שאמר לאשה שהיתה מקשה לילד לקים מצות הכנסת אורחים והסמיך הפסוק בעצ"ב תלדי בנים והעצה היא להתגבר על "עצ"ב" שראשי תבות מרמזות ל"עיניה צרה באורחים" ואולי אפשר להוסיף ש"בעצב" עם הכולל נוטריקון עין יפה: אות ע' רומז ל"עין" ואותיות ב', צ' וב' עם הכולל גמטריא "יפה".
קונטרס הדילוגים
עיין סידור עבודת השם - בעלזא עמוד 94 בשם השל"ה
ודילוגו עלי אהבה - איך החזן מדלג על מלים וחצאי מלים . . .
גמטריא של גוף מתאים למספר של סוכה: 92
רציתי לבקש מקהל הקוראים הנכבדים להאיר עיני למקור של פרוש הפסוקים דלהלן:בפרשת וישב הנער בהתחננו אלינואל תחטאו בילדיוסף בכה אבל לא רחץ פניואלדים יחנך בנייוסף בכה ורחץ פניוהסיבה שיוסף לא רחץ פניו בראשונה היא (אולי) מפני שבכייתו היתה על הצער שנגרם לו כעת, כששמע את אחיו מדברים אודותיו ולא הזכירו את שמו ולו פעם אחת. מזה הבין שעדיין שנאתם הקדומה קיימת, כידוע שאין השונא מבטא את שם אויבו.אולם כשפגש את אחיו הקטן לראשונה אחרי כשני עשורים, התפרצה בכייתו מכל הבכייות שהיו עצורים בתוכו כל השנים האלה.
- פסחים דף י"ט ע"ב לומדים איסור הנאה מהמלה "יאכל" - גימטריא "הנאה"
ציצת כתוב בתורה אלא שעם ה״יו״ד״ שלובש הטלית אז הוא משלים לחשבון תרי״ג
- יהושע פרק ב׳ פסוקים יח-יט הנה אנחנו וגו׳ והיה כל אשר יצא וגו׳ וקשה דהלא בפסוק טו כתיב ובחומה היא יושבת והאיך נותרו בחיים כשטבעו חומות יריחו בארץ?
שמות טז פסוקים כ׳ כב, כד, כז, כח: קושיא א: למה לא אמר השם ״עד אנה מאנתם״ אחרי פסוק כ? קושיא ב: למה כתוב בפסוק כד ״ולא הבאיש״ וכו׳? קושיא ג: למה לא נענשו דתן ואבירם על שהותירו מן המן? אולי אפשר לומר שכשהותירו דתן ואבירם מן המן היה אפשר ללמד עליהם זכות שרצו להראות לעם מה יקרה כשמותירים. אכן ביום השבת בבוקר כשלא הבאיש המן היה ניכר הנס, מאחר שכבר היה להם נסיון שהבאיש ועכשיו זה לא קרה. אבל כשהם יצאו בשבת בבוקר לתור אחרי המו אז הוברר הדבר למפרע שלא היתה כוונתם להורות לעם אלא להכעיס. ולכן כתוב ״עד אנה מאנתם״ ולא נענשו עדיין שהם ישבו בשב ואל תעשה כשהשאירו.
רשי ישן רשי בראשית יח יד: שקבעתי לך אתמול. הלא זה היה אותו יום?!
שמות גיטין בערנארד
שו״ע הרב ליל הסדר
א. סתירה בין סעיף א׳ וסעיף י״ד סימן תע״א
ב. לדעת המגן אברהם והפרי חדש בסעיף כ׳ בסימן תע״ב, מה הדין אם כוסו מחזיק יותר מרביעית ושתה רוב סוס ונשאר יין בכוס ואז מילא עוד יין להכין כוס שני עבור מגיד. האם אין ברכתו חציו לבטלה מאחר שכבר בירך בורא פרי הגפן על חלק מהיין שבכוס?
ג. ממה שכתוב בסעיף כ״ה בסוגריים נראה שאפילו אינו יודע עברי הריהו נחשב הגיע לחינוך שהרי כתב ״וכן חייב לחנכם לשמוע ברכת המזון״.
ד. ממה שכתב בסעיף כ״ב נראה שלא החזיק פלפלים לקטניות.
ה.ממה שכתב בסעיף כ״ט נראה שלא החזיק זנגביל לקטניות.
ו. סעיף ל׳ ואם אין לו וכו׳ ויעשה הסדר על הפת. צ״ע מתי יעשה קידוש: במקום כוס ראשון או בשלחן עורך? אם בשלחן עורך הלא אין עושים מצוות חבילות חבילות!?
ז. סעיף ל״א קליות מה זה? ומה ההלכה לאלו שאינם אוכלים קטניות?
קרקע עולם = 610 שרה אמנו עם האותיות והכולל = 610
על השטריימלעך החדשים מותר לברך תתחדש מפני שהשווענס עדיין חיים
חטא ה״א י י ג ל ״ = עין רואה היוצר עין הלא יביט את תמונת המטלפן אליו בסמרטפון
דל פונים כל דל יש לו פון
פרשת טראומה לאלה שלא רוצים לתת תרומה
נחמו פעמיים גמטריא גבורה
חדש מר חשון נקרא כך על שם התחלת עונת ירידת גשמים, כמו הן גוים כמר מדלי = טיפת מים - החדש שמתחיל טיפות מים לרדת
יושע וכלב טענו "טובה הארץ מאד מאד" למה אמרו פעמיים המילה "מאד"? אלא שהמרגלים טענו שכאן במדבר יש להם "מן" וגם "מים", ששניהם גמטריא 90. אז טענו השניים לעומתם שבארץ ישראל גם יהיה להם אותו מדרגה: "מאד מאד" גמטריא גם כן 90
פסחים דף קי"ז אמר רבי לקיש וכו' יכול יהיו חותמים וכו' תלמוד לומר והיה ברכה, בך חותמין ע"כ - "היה ברכה" גמטריא "אברהם"
מה המקור של המלה "כשר" וכשר הדבר לפני המלך - מגלת אסתר
הרבה פעמים בתרגום אונקלוס
ויקרא פ"ד פ"ס: דלא כשרן לאתעבדא
בתהלים: מוציא אסירים בכושרות
בפיוט לר"ה: בהכשר ויתרון
ד"ת לשבת: שואלים רבים מהמפרשים מדוע נח ע"ה לא הרחיב את התיבה כדי שיהיה לו יותר מקום? ומתרצים תירוץ נפלא: שכאשר יש לך באמצע שכנים חיות, ומלמטה שכנים זבל, אז אין שום סיכוי לעשות הרחבה.
דברי תורה לשבע ברכות: ברשות... כי תצא למלחמה - אברך יוצא למלחמת החיים
במקום גדולים על תעמוד - אז אדבר בישיבה ולא בעמידה
איך מפרשים כל ברכה מהעמידה על שידוכים
הדרכה לחתן, למחותנים ולכל המסובים כאן: סגולה לפרנסה, לברך ברהמ"ז במתון
דברי כ"ק מרן מהרי"ד על "לדור ודור" בברכת מודים, אפשר להוסיף שישנן כאן ארבע דורות: על חיינו המסורים, על נשמותינו הפקודות, על ניסיך, על נפלאותיך
סגולה לכל מה שאברך צריך בחיי הנשואין: תפלת רבי אלעזר המובא אחרי שמו"ע בסדור "עבודת השם" בעלזא, הכולל שבע ברכות לכל החיים - דוק ותשכח...שם החתן "יוסף" יוסף ברכות, יוסף ישועות, יוסף כל דבר טוב לזוג, למשפחה, להמסובים ולכלל ישראל
ברכה מרובה לכל הנאספים
דברי תורה לבר מצוה
ברשות...אודה השם מאוד בפי
כבר 13 שנה שהיה זמן להכין הדרשה לשמחה גדולה וחשובה זו
דברי כ"ק מרן מהרי"ד על "לדור ודור" בברכת מודים, אפשר להוסיף שישנן כאן ארבע דורות: על חיינו המסורים, על נשמותינו הפקודות, על ניסיך, על נפלאותיך ברכה מרובה לכל הנאספים
שם החתן "ישי" = יש שי
שבחים לבחור הבר מצוה
ברכה מרובה לכל הנאספים
במלון:
כשמטפסים על ראשי ההרים, רואים יתושים - להזכירך: יתוש קדמך!
מחיית עמלק: הגויים שיתפוצצו כשרואים משפחות משפחות של יהודים יראים ושלמים מתנהגים עם דרך ארץ למופת!
מה הם תפלין על-חוטי? מובייל אז תיזהרו בהם!
לא לדבר בתוככי בית התפלה!
הוי מקדים שלו' לכל אדם - בפרט במקומות הנופש!
משה הגיע לבית פרעה אחרי ארבעים שנה של נתק. למה לא צוה פרעה להורגו בתור עומד לגרדום שברח? אפשר לומר שמאחר שמת המלך ביני ביני, בוטלו כל גזרות דין מות מכל החייבים מיתה למלכות כמעשה דאותו שר שלחש לרבן גמליאל אם הוא מובטח לחיי העולם הבא כשיגרום לבטל הגזרה שרחפה על ראשו של רבן גמליאל. משקבל ההבטחה עלה לגג ונפל ומת ובטלה הגזרה. עוד אפשר לומר שמכיון שעברו כמה וכמה שנים מאז שנתחייב מיתה למלך, פג תוקף הגזרה ויכול מרע"ה להסתובב במצרים באין פוצה פה ומצפצף. עוד אפשר לומר שמכיון שברח מאבן הנתונים למיתה, הרי כבר עבר את מר המות ונידון כאילו ריצה את עונשו. אולי אפשר להמליץ עניין זה גם על נס פורים שמאחר שהמן נהרג אפשר לבטל האיגרות.
למה מתחפשים בפורים?
מגילה דף י"ט ע"א למה ליה למכתב "היושבים בערי הפרזות"? הא קא משמע לן, דפרוז בן יומו נקרא פרוז.
בסדור נוסח אשכנז אומרים ושבענו מטובך ובסדורים נוסח ספרד "מטובה" משום שהאשכנזים לא זכו לאכול מפירות הארץ ולכן אמרו "מטובך" משא"כ הספרדים שאכלו פירות ארץ ישראל אמרו "מטובה"
No comments:
Post a Comment