Tuesday, July 19

Generation Overlap

Generation Overlap

I distinctly remember the day I realized my son was ready for shidduchim.
I was in the hospital with my newborn baby.  My oldest son, whose yeshiva is situated a few bus stops away from the hospital had hopped over bein hasedarim to visit me and meet his little brother.
The security guard at the entrance didn’t let him in.
“Visiting hours are over,” he proclaimed.
Then, noticing his disappointment, he softened and advised him, “You can call up your wife to come out. The nurses will let you into the ward together”.
“My goodness, he mistook him for my husband”, I thought when he told me the story. I took a good look at him and noticed, really noticed, the sparse few hairs on his chin, the man-size raincoat, and the way he gently and protectively handled his infant brother, eight years his junior.
“He could almost be a father,” I suddenly realized.
Not long afterwards, the first Telephone Call came.
“This is Mrs Kohn speaking,” a solemn voice told me.
“Oh thanks for calling back!” I exclaimed.
“I know it’s a little late but I wanted to know if I could still register my son for nursery school this…” “I’m sorry, you must mean another Mrs Kohn,” Mrs Kohn politely interrupted me.
“I’m a shadchanit and I heard you have an eighteen year old son. Can you please tell me what you’re looking for?”
What was I looking for? Right now, I was looking for my baby’s pacifier, a black skirt for my eight year old’s siddur party tomorrow, and a nursery school for my toddler. I wasn’t looking for anything else to occupy my already frazzled, sleep-deprived brain.  But the shadchanit was determined and I soon found myself thrown headlong into the World of Shidduchim.  I felt so green, I wished they’d print a book “Shidduchim for Dummies” Or “Shidduchim for Those Who Have Babies With Dummies” (British edition)
“Get yourself a shidduch notebook,” advised my veteran aunt, whose tenth and youngest son had just gotten engaged. “Write everything down – phone numbers, everything”. A quick search found a notebook lying under the desk in the den.
“Shidduch Notebook” I wrote at the top, and opened it up to Page 1.  It was filled with doodles of Hello Kitty and Mickey Mouse. I crossed out the title and found another notebook.
“So what can you tell me about this girl Esti,” I asked Esti’s friend, pen in one hand, cordless in the other.
“Waaaaa!!” My baby was hungry.
I perched the phone between shoulder and chin, took him on my lap, and gave him his bottle with my left hand, right hand still loyally wielding the pen.
“How does she deal with disappointment?” I asked, scribbling furiously.
The bottle fell out of my hand.
“Waaaaaaaaaaa!!” came the angry protest.
“Sorry, I’m going to have to call you back soon,” I apologized.   Just as well, because my eight-year-old was coming up to me, a thick volume of Bedtime Stories for Kids in hand.  She wanted a story.  I gave the bottle back to my baby, and settled back on the couch to tell her her favorite story, starring Mr and Mrs Mouse.
“Master Mouse and Mistress Mouse decided to get married. They sent out invitations to everyone and…”
I wonder who set them up, I thought.  And I wonder if Mistress Mouse was two years older than Master Mouse and if it mattered.  I wonder how many times they met and if Mistress Mouse was happy with the fact that Master Mouse wanted to take an evening class in Bookkeeping and…
“Mommmmeeeeeee, your eyes are closing!”
“I’m so sorry, darling, I must have have fallen asleep. Okay, so where were we?”
Riiiing.
The cordless was on the couch, right next to me.
“Hello?” “Hi, this is Mrs Neiman speaking”
“Oh hi, Mrs Neiman. It’s so nice of you to call me back. I understand you taught Esti K. in eleventh grade, and I’m wondering if you could tell me anything about her. I’d…”
“I’m sorry, you must mean a different Mrs Neiman.  You left a message on my answering machine that you’d like to enroll your two year old in nursery school next year and I’m…”
Oh my goodness.
Oh my goodness.

I hoped the K. family wouldn’t choose to ask her for information.  I quickly ended the conversation and even more quickly ended the bedtime story of Master and Mistress Mouse who became Mr and Mrs Mouse and quite naturally, lived happily ever after.  Wedding bells, sorry, make that the chuppah tune, began playing in my mind.  I could almost see my tall and handsome son and his kallah – who was she? I just wish I could see the face behind that veil – standing under the chuppah as I hazily I wondered if I had brought everything I needed to the hall – ring, kesubah, makeup… diapers, bottles, pacifiers… 

Wednesday, June 22

חכמה פי שנים

הרב אהרן מרגלית: ההרצאה הסתיימה. השבתי לשאלות שהופנו לעברי בעקבותיה, ואט אט התחלתי לצאת מהאולם ולהתקדם לכיוון הרכב שהחניתי במרחק הליכה קצר. מרחוק אני מבחין בזוג שעומדים מתחת לעץ במקום חשוך, ראיתי שהם מחכים לי.
אני מתקרב לעברם והגברת פונה אלי ומספרת שזה עתה היא השתתפה בהרצאה ומאוד נהנתה. זה מאוד דיבר אליה ומיד בתום ההרצאה התקשרה לבעלה וביקשה ממנו שיבוא לכאן כי הם מתמודדים עם סוגיה מאוד מאוד כואבת ואולי אני אוכל לעזור להם בנושא.
הבעל, יהודי חסידי כבן 65, תלמיד חכם על פי חזותו, פותח את פיו ומספר לי סיפור מצמרר: הוא בן בכור למשפחה של 8 אחים. אביו היה אדם אמיד, אפילו עשיר אפשר לומר, והוא נפטר לפני כחודשיים. האבא היה אדם מסודר, מאוד מאורגן ומחושב. באחרית ימיו הוא השאיר צוואה בידי רב בית הכנסת, מסר לו מעטפה חתומה, ואמר לו "כבוד הרב הצוואה שלי נמצאת במעטפה, יש לה שמונה עותקים כמספר הילדים, כל אחד מהם חתום בחתימת ידי. בבקשה ממך לאחר אריכות ימי תכנס את הילדים שלי, פתח את המעטפה בנוכחותם תקריא להם את הצוואה ותן לכל אחד מהם עותק".
"ביום השביעי של השבעה יצאנו לבית העלמין", מספר הבן הבכור, "אמרנו את פרקי התהלים כמקובל וחזרנו הביתה. בתיאום מראש הגיע הרב, וסיפר לנו שבידו מופקדת הצוואה. הוא פתח את המעטפה, והחל להקריא, ובעודו מקריא, חוורו פניו…"
תוך כדי שהאיש מספר לי את הסיפור הוא שלף את הצוואה של אביו המנוח והראה לי אותה, אני רואה צוואה שכתובה בכתב יד על דף חלק ללא שורות, היא כתובה בסדר מופתי, בכתב נקי וזורם. אני לא גרפולוג אבל גם בלי להיות גרפולוג היה לי ברור שמדובר באדם מאוד מאוד מסודר ומאורגן, ושהצוואה נכתבה לאחר מחשבה רבה ולא בסחף ספונטני או מתוך פיזור הדעת.
האבא מפרט בצוואה את הנכסים שלו, הן נכסים של הון נזיל והן קרקעות ודירות. בסך הכל הוא משאיר אחריו עיזבון בהיקף של כ-11 מיליוני שקלים. הוא מחלק את העזבון כולו בין ילדיו, ליתר דיוק בין שבעת ילדיו. לבן הבכור הוא לא מוריש מאומה!
"היינו בהלם מוחלט", מספר לי היהודי. "לא רק אני אלא גם האחים והאחיות שלי. אני עצמי הרגשתי שהאדמה רוקדת לי מתחת כפות הרגלים. מה?! למה?! איך זה ייתכן??? אחת האחיות שלי הציעה שנתעלם מהצוואה ונתחלק ברכוש שווה בשווה, אבל אני לא הסכמתי. אם זה היה רצונו של אבא נעשה כרצונו, אבל אני רק לא מבין למה זה היה רצונו. מה היה לו נגדי? וכי עשיתי לו משהו רע? אדרבה, אני הייתי הבן הכי אהוב עליו, תמיד הייתי קרוב אליו יותר מכל האחים והאחיות. למה הוא עשה לי דבר כזה?!".
במשך שעה ארוכה השיח היהודי את לבו בפני. הוא מספר לי על הבזיונות שהיו מנת חלקו, המשפחה המורחבת כבר החלה לדבר על כך, ואט אט זה מתחיל לזלוג החוצה. "אני לא שמעתי כלום", אומר לי היהודי, "אבל אני בטוח שכבר יש בחוץ אנשים 'טובים' שהתחילו לעשות חשבון שאם אבא נישל אותי מהירושה, בטח היתה לו סיבה טובה לעשות זאת.. ועדי בשמים שלא אני ולא אחים שלי מצליחים להבין איזו סיבה היתה לו! לא אכפת לי מהכסף בכלל, אני מוותר על הכסף. אבל אני רוצה להבין למה. למה למה למה? איך אבא שלי עשה לי דבר כזה? איך? אני יודע שצריך ללמד זכות, תאמין לי שניסיתי, כבר חודשיים שאני מנסה. ירדתי עשר קילוגרמים במשקל, אני לא מצליח לאכול כי אני כל הזמן חושב למה, מנסה למצוא היגיון, שיהיה לי איך ללמד זכות, אבל מאז שהייתי בן שש או שבע, אף פעם לא הכעסתי את אבא, אף פעם לא היתה בינינו אי הבנה".
"ב'שלושים' של אבא לא רציתי לצאת לקבר שלו", הוא ממשיך לספר כשדמעות בעיניו. "אני כועס על אבא. אני גם לא רוצה להיות שם בנוכחות בני המשפחה, לא מסוגל לשאת את עיני לאחים והאחיות שלי, אבל שניים מהאחים מאוד הפצירו בי ויצאתי. כשכולם התפזרו אני נשארתי, לא יכולתי להתאפק, פרצתי בשאגות, אבא! למה? תסביר למה! אבא, אתה מחויב להסביר לי! אני מבקש, אני מתחנן, אני לא יודע איך תעשה את זה אבא, איך שאתה רוצה, אבל אתה לא יכול להשאיר אותי ככה. אם לא תבוא אלי, אני אבוא אליך לשמוע את התשובה, בין כה וכה כבר אין לי טעם בחיים, אני לא יכול לחיות ככה. לא רוצה כסף, מוותר על זה , אבל אני כן רוצה הסבר, את זה אני רוצה לדעת".
עמדנו תחת פנס רחוב, מעט עוברים ושבים עברו במדרכה הסמוכה, הם הרגישו שיש שם אנשים בסערת רוחות. השעה היתה מעט אחרי 11 בלילה, אוויר קריר נשב, ואני עומד שם איתם, זוג מבוגרים ונשואי פנים. נעתקו המילים מפי. מה אומרים לאדם שנמצא בכזו מצוקה, בכזה מצב לא פשוט?
אחרי שנתתי לו אמפתיה ובאמת הרבה מאוד אמפתיה, שירגיש שאני מזדהה אתו וחש את מצבו, שאני מרגיש את המצב הכל כך בעייתי שבו הוא נמצא, אמרתי לו תראה, אני באמת מתנצל, אני בטוח שכבר חשבת על השאלות האלו אלפי פעמים במהלך השבועות האחרונים, אבל אני יכול לומר לך דבר אחד: אתה אומר שאבא שלך היה אדם חכם. כתב היד מראה שהוא היה אדם מאוד מסודר. הוא השאיר אחריו צוואה יצוקה בסלע, חתומה בשני עדים, וניכר עליה שהיא נכתבה ביישוב הדעת.
ככל שהסיפור יותר מוזר, כך לימדוני רבותי, צריך להציב סימן שאלה גדול יותר. אולי הלימוד זכות אינו קל לאיתור הפעם, אבל הוא קיים. חייב להיות שלאבא שלך היתה סיבה טובה לעשות זאת, לא ייתכן שהוא עשה זאת בלי סיבה. כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה רק למצוא אותה.
בוא ננסה ביחד. אתה רוצה?
"כן בשמחה", הוא משיב לי.
תגיד… אבא היה במצב מיטבי מבחינה קוגניטיבית?
כן. עד שעה לפני פטירתו המוח עבד בצורה מצויינת.
הוא היה אדם מוסרי?
מאוד.
מחושבן?
מאוד.
אדם ישר?
מאוד מאוד.
אולי בכל אופן היה פעם משהו שאתה זוכר? אולי בעבר המאוד רחוק פגעת בו קשות והוא אמר לעצמו 'ביום פקדי ופקדתי'?
היהודי אוחז בדש מעילי ואומר לי: ר' אהרן אתה יודע כמה מאות שעות אני מנסה להיזכר אם פגעתי אי פעם באבא, אני לא מצליח להיזכר, חוץ משטויות של גיל 6 7. מעולם לא פגעתי בו, הייתי הכי קרוב אליו.
נמשיך… במה אתה עוסק?
אני אברך כולל.
כל השנים היית אברך כולל?
מהיום שאבא לקח אותי לחיידר לא יצאתי מבית המדרש. הוא אהב את זה מאוד. אני הבן היחיד שלו שנשארתי בין כותלי בית המדרש. זה גרם לאבא הרבה מאוד נחת. כשהיו לי ארבעה ילדים חשבתי אולי לצאת לעבוד, הילדים גדלים יהיה צורך לחתן אותם, ואז שוחחתי על זה עם אבא, והוא אמר לי אל תצא מבית המדרש, אני אעזור לך, אני אתן לך מלגה קבועה וגם כשיגיע זמנם של הילדים להתחתן אני אעזור לך. שב תלמד.
כמה ילדים יש לך?
12 בלי עין הרע. כולם כבר נישאו, ברוך ה'. לפני שלוש וחצי שנים התחתן צעיר הבנים.
כשהגיעו החתונות אבא עזר לך כמו שהבטיח?
בוודאי. אבא התעקש שאני אחפש שידוכים טובים, לכל חתונה הוא נתן לי 50 אלף דולר, חוץ מזה נתן לכל נכד עשרת אלפים שקלים.. עשרת אלפים ₪ הוא נתן לכל הנכדים שלו לחתונתם אבל לי, אבל רק לי הוא גם עזר באופן אישי עם 50 אלף דולר לכל ילד מכיון שאני הייתי היחיד שנשאר בכולל והוא גם הבטיח לי זאת, האחרים לכולם יש משרות כאלו ואחרות וכולם הרבה יותר מסודרים מבחינה כלכלית.
גם כששער הדולר היה 4.92 אבא נתן לך 50 אלף לחתונת כל ילד?
כן.
מתי אבא כתב את הצוואה?
לפני שלוש שנים. היתה לו צוואה קודמת, הוא כתב כאן שהצוואה הקודמת בטלה ומבטלת, זו הצוואה הקובעת. לא ראינו את הצוואה הקודמת.
וכאן קיבלתי הדגמה אישית מה זה אלוקים ניצב בעדת א-ל. אני מנסה להשכין שלום בין יהודי כאוב לבין אביו המנוח, והנה באורח פלאי, אני שואל אותו את השאלות שמובילות אותו בדיוק לנקודה הזאת.
בזווית הפה חייכתי חיוך קל ושאלתי אותו: תגיד 50 אלף דולר כפול 12 זה 600 אלף דולר, נכון? מה שאומר שלפי שער ממוצע קיבלת יותר מ-3 מיליון שקל, בזמן שיתר האחים שלך התחלקו כולם יחד ב-11 מיליון שקל. לפי החשבון שלי אתה קיבלת בדיוק פי 2 מכל הילדים האחרים…
הוא התחיל לנוע באי נוחות, מחשב חשבונות ופתאום חייך חיוך רחב. החשבון צודק, הוא קיבל פי שניים מכולם!
אבל הוא לא רגוע, עדיין נשאלת השאלה, למה אבא לא כתב את זה בצוואה, למה הוא לא אמר את זה בצורה ברורה. למה הוא היה צריך ככה לבזות אותי לפני כולם שיחשבו שהוא נישל אותי מהירושה?
אני לא ויתרתי: "אבא היה בטוח שאתה תבין", אמרתי לו. "אדם יש לו הכרת הטוב, הוא זוכר שאבא שלו עזר לו, הוא יודע שאבא שלו נתון לנו סכומי כסף עצומים פעם אחר פעם. הנה תראה, הוא שינה את הצוואה אחרי שגמרת לחתן את הילדים, כשאבא כיסה לך את מלוא חלקך ברכושו ונתן לך כפי שמורה התורה פי שניים מהאחרים הגיע זמנו של אבא לעדכן את הצוואה …
"אז למה הוא לא כתב את זה במפורש? על זה כבר הרבה יותר קל ללמד זכות. אולי הוא לא רצה שהאחים האחרים יקנאו, אולי הוא לא לקח בחשבון שאתה תמהר להיעלב וממילא תשכח את כל הכספים הרבים שהוא נתן לך עוד בחיי-חיותו יותר מהאחים האחרים. אולי זה היה נראה לו ברור מאליו והוא לא הרגיש צורך לכתוב דברים ברורים וידועים.
"הכישלון הוא לא של אבא שלך, אלא שלך. אתה היית אמור להבין מיד את מה שמסתתר מתחת לשורות הללו, אבל לא הצלחת. אני לא מאשים אותך, זה נפל עליך כרעם ביום בהיר. לא היית מוכן לזה, הרגשות הציפו אותך ומיהרת להרגיש פגוע ונעלב, ובמצב כזה כבר קשה לחשוב ולדון לכף זכות. אבל אתה גם לא יכול ואין לך זכות להאשים את אביך".
אני רוצה לומר לציבור הקוראים היקר, מי שלא ראה את האנשים האלו כשהם שמחים ומאושרים, לא ראה שמחה מימיו. "הורדת לי סלע מהלב", הוא אמר, "לא יכולתי לסבול את ההרגשה הזאת. אבל עכשיו אני מבין שאבא נתן לי יותר מלאחרים. פי שניים בהידור, בחיי חיותו. הוא לא כעס עלי ולא ניסה להעניש אותי. להיפך. איזה יופי".
תוך כדי דיבור הוא אומר לאשתו "בואי נעשה מלווה דמלכה, נזמין את כל האחים והאחיות הגיסים והגיסות ונספר לכולם עד כמה אבא צדק, יהיה בזה כיבוד אב גדול ושלא חלילה ידברו עליו או עלי לשון הרע. אולי נזמין גם אורגן שישמח אותנו ואת ר' אהרן שישתתף בחגיגה הגדולה". אבל אני קצת הרגעתי אותו ואמרתי לו "ירושה לא קיבלתם, ואתם הולכים לבזבז כסף על האורגן?…".
נפרדתי מהם לשלום. הם נרגעו, היהודי הזה כבר חזר לאכול בצורה בריאה, אבל אני הפסקתי. אני לא נרגעתי. התרגשתי מאוד מהתפקיד שמילאתי בסיפור הזה. יהודי ביקש מאבא שלו שישלח לו הסברים, ואבא שלו שלח אותי.
ניסיתי להרהר ולהבין למה זכיתי להיות השליח הטוב. למה הקב"ה בחר דווקא בי, אולי כי פעמים אחרות אני עושה מאמצים גדולים להשכין שלום, ולא תמיד אני רואה תוצאות. הקב"ה נתן לי על מגש של כסף, להביא להשכנת שלום בתוך זמן קצר, בצורה פלאית ועם סוף כל כך שמח.
אבל המסקנה הכי חשובה מהסיפור הזה, שתמיד יש נקודת זכות. מה שאנחנו צריכים זה לחפש ולהמשיך לחפש עד שנמצא. ואם לא הצלחנו זה רק בגלל שלא חיפשנו מספיק, משום שתמיד תמיד ישנה נקודת זכות גם אם אנחנו מתקשים למצוא אותה בינתיים…

Friday, June 10

When a Rabbi wore jeans and a wig to save a Jew

by Hillel Fendel

Rabbi Yitzchak David Grossman, legendary head of the Migdal Ohr Institutions in Migdal HaEmek in the Jezreel Valley – known as the "Disco Rabbi" because of his practice of entering noisy nightclubs to find potential returnees to Torah – related the following extraordinary incident in his most recently column in the weekly BaKehillah.
In the days preceding Yom Kippur one year, a man came to Rabbi Grossman and tearfully told him that his grandson had been caught in the clutches of missionaries. "My son and his family live in Europe," the man said, "and they sent their son to study in Israel. He ended up renting an apartment with a missionary, who convinced him to move to a monastery in Deir Hanna to learn Christianity. How can I pray on Yom Kippur when my own grandson is sitting in a monastery?!"

Deir Hanna, located not far from Migdal HaEmek, is a predominantly Muslim village, with a Christian monastery perched on a hilltop at the edge of town. Rabbi Grossman contacted the village mukhtar and asked for his help in entering the monastery. The mukhtar said that his son is in charge of bringing food up to the site and that he could give him a lift up the hill. But in order not to attract attention, the distinguished Hassidic-looking rabbi, originally from Meah She-arim, put on a wig and jeans and made his way up to the monastery on a tractor loaded with bread, vegetables and other victuals.

The disguise worked; the Christians thought he was a new recruit and allowed him to enter. Rabbi Grossman quickly located the young man in question and asked to talk to him in private. They entered a side room, Rabbi Grossman took off his wig, and the astonished boy exclaimed, "Rav Grossman?! What are you doing here?!"
"What are you doing here?" the rabbi countered. "Your grandfather survived the Nazi camps – does he deserve this? He came to me crying and cannot be comforted!"
The boy began to cry and complain about things his family had done to him, but Rabbi Grossman was insistent: "I hear you, but you have gone too far. Yom Kippur is two days from now. How can you remain here on that holy day?"
The boy said, "No matter what, I eat on Yom Kippur." Rav Grossman said, "I have a full refrigerator at home – just come! Be with us in Migdal HaEmek on Yom Kippur."
The boy refused to commit himself, yet they still parted warmly, and Rav Grossman got back on the tractor to return home.

Yom Kippur came – with no sign of the boy. "I was very tense," the rabbi related, "and with a very heavy heart, I began reciting Kol Nidre…
But the next night, after the fast, I received a very emotional call from the grandfather, who told him that his grandson had spent Yom Kippur in the synagogue with him, full of remorse at what he had done and resolved to start on a new path."


Many years later, Rabbi Grossman continued, "I was in a Shtiebel in Monsey, New York, when a local man came up to me, dressed as a typical Orthodox Jew. He bent down to me with a smile and whispered, 'Rabbi Grossman, where's your wig?'"

Wednesday, June 8

ICT Questions

Why is it that whenever I create a new eMail message and try to select a Group from the Drop-Down-Menu, it disappears and I have to start the selection process all over again?


Friday, June 3

Calculu Business Centre arranges more time

London, 24/09/2007

By: Menasche Scharf

Calculu Business Centre and Barclays Bank plc Stamford Hill branch reduce waiting times.

When Nathalie Pead, the new manager was appointed at the Stamford Hill branch, she enthusiastically takled the many shortcomings that plagued the local Barclays Bank.  
Regular customers were requested to give feed back on past performance by entering their scores on electronic "polling Pods".  
They were also asked to write their comments in the Guest Book, which - by the looks of it - was being filled up pretty quickly.  
Overall performance improved considerably, however business customers felt that they could ill afford the long wait in the queue.  
That's when the directors of the Calculu Business & Training Centre stepped up to the plate and during a meeting suggested that a separate Business Counter be opened.  
Since they introduced quite few new businesses to Barclays Bank, their suggestion was accepted and local shop owners, office workers and businessmen are treated to their own Business Banker who helps them make deposits and the like.  
The Business Counter is at the far end of the bank, enabling for a discreet, quiet space to carry out business.  
It is hoped that business customers will take advantage of this novel and useful facility, which will encourage the new managers to make further improvements to both business and personal banking customers.

For more information on how to get more from Barclays Bank's services call your Bank Manager or Calculu Business & Training Centre

Friday, May 27

Hashgochoh Protis XIII - השגחה פרטית

As heard this week, from a recently married Chosson:

My Chasunah was approaching fast and the myriad arrangements were piling up, with not enough time in the day to see to them all.  On top if this, I realised that my budget will not stretch any further, as I had already reached the limit of my meagre financial resources.  This problem came sharply into focus when I went to the Shtreymel-maker to try on the all-new Shtreymel, with only a couple of days to my Aufruf.

When I was preparing to leave, the Milliner placed the hat in the press for one more time and asked me to collect it in a day or two.  He also added that in order to remove it from his premises I will need to pay for it in full; no credit given.  I asked him if a post-dated cheque would be accepted, to which he shook his head from left to right (or was it from right to left?).  I then offered to pay by credit card, but this offered was rebutted: “we only accept cash, which means 5,700.00 New Israel Shekel” (roughly £1,000.00).

I left his workshop in a sully mood, thinking to myself that it’s inconceivable that I should have the Aufruf with someone else’s Shtreymel, so I will have to find the money to pay for it and fast.  Having exhausted all avenues, I walked down the street to my house and said aloud: “HaShem, I know that you see how I try to earn an honest living but the expenses for my Chasunah are way beyond my reach.  Please help me out so that I can go to my Aufruf like all my friends, without having to suffer any humiliation”.

I arrived to my parents’ flat and sat down, thinking to myself “I did everything that I could, especially when I opened up my heart to Him, I trust that HaShem listens to my every word – no need to worry anymore!” As I finished this thought, in walks my brother and – flinging down his attaché case on the couch – says to me “Brother, your wedding is in less than a week! Here’s some extra help, which I know could be of help to you”.  As he was talking he pulled a wad of bills from his backpocket and handed it to me and with his left hand in his other pocket he goes: “wait, I have some more – I know how much you were looking forward to your wedding and thought to myself – hey, just because I am not ready to settle down, doesn't mean I can’t help my brother!”.

I couldn’t count the money as I was shell-shocked from the fast response team that was sent to me… Bu the real bomb fell when I finished tallying up the two piles, which amounted to… you guessed: Exactly 5,700.00 New Israel Shekel.

Footnotes:
(1) This story happened this year Parshas Tzav in Eretz Yisroel.
(2) The brother isn’t the only one to help out this working boy, you could also pitch in by contacting the author.

Wednesday, May 25

One Liners

Snippets

Change the BC to BVC: British Vlogging Corporation

The origin of "Catch 22" is in Gemorro Sanhedrin

Special "Sail & Return" offer

Special offers apply only to people who have money - remember this one!

Nowadays, instead of saying Beteyavon or Bon Appetit - just say: "Beteyabonappetit".

Unfortunately, nowadays it's IN to be OUT...

Kiruv: "Kiruv is not at all about having nutcases at your Shabbos table”

"What are you doing with your busy time if you're so busy with your spare time?"

"When I am told 'don't worry', that's when I start to worry"

Before you hit the Forward Button, STOP and THINK: "will this joke be appreciated by all recipients?"
"You can tell whether a man is clever by his answers. You can tell whether a man is wise by his questions."
This saying is based on a  מאמר החכם - The saying of A Wise Man:
שאלת חכם, חצי תשובה – the question of a clever person is already half the answer
To which I added: תשובת השוטה, שתי שאלות – the answer of a fool generates two questions . . .

They have BDS - we have BSD!

OTD is NOT Off the Derech, only On The Derech, they are just doing a short detour but will soon be mainstream!

Time iZmani - use it properly

You live to learn that life is only worth living if you learn.

Forwarded to me and loved it.
Behind every... There’s always:
Some truth behind “I’m just kidding”,
Some knowledge behind “I don’t know”,
Some emotion behind “I don’t care”,
and 
Some pain behind: “It’s okay”.

Life: *Relegate* the mundane to the bin... *Elevate* the regular and win... *Delegate* the impossible to HaShem!

For Parshas Toldos: "And his hand grabs hold of the his brother's ankle" Yaacov wanted to make sure that when he is born he is recognised as THE firstborn, regardless of who came out first.  Had he not grabbed hold of Esaw's ankle, he would not have a leg to stand on.

Beware of white snow and black ice

Abraham destroying his father's stock of hand-made idols was not covered by the insurance policy, as it was "an act for God".

Who said it first - מקור ראשון

Collection of sayings and their earliest source.
מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך, רבנו בחיי
You weren't waving, you were drowning, הבעש"ט, בספר ליקוטי יקרים

Experience is not free and the wrong experience is even more expensive...
שלמה שלמה שלמה שלמה שלמה
עניני גלות וגאולה
נשיא = 361 + כולל = 362, משיח = 358 + האותיות = 362
איכה ג פסוק נ"ו קולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי.
(קצת קשה הרי בכל מקום שמיעת ה' הוא כבר הישועה)
אפשר לפרש ע"פ פירוש הרד"ק בתהלים. ט סורו ממני כל פעלי און כי שמע ה' קול בכיי.
בחיותו מחליו אמר זה, או בחליו ומדבר על העתיד ברוח הקודש.
וכל אדם חולה המתפלל בזה המזמור יכול לומר זה, כי האל ישמע תפלתו אם יתפלל בלב נשבר ונדכה. עכ"ד
ואולי יש לדמות הפירוש פה בתוך מגילת האיכה העצובה וחורבן ישראל כי ישראל בגלות כמו חולים ומדוכאים (אבן עזרא תהלים ו)
ואומרים קולי שמעת. בגלותינו ומדבר על העתיד וכל המתפלל בגלות ואמר קולי שמעת. מובטח שלא יתעלם ה' לרוחתו ולשועתו.
לכן כתוב דייקא בתוך הקינה.

Being  precise is always nice, but being vague is like a plague. כל הכותב דבר בשם כותבו, מביא גילה לעולם
Coffee isn't loved because it's great, it's great because it is loved.  Thank You for making mine great.
אל תפתח פה לשעון
אין לך אדם - שאין לו שעה = שעון - מי שאין לו שעון איננו אדם

בסדור עבודת השם על פסוקי דזמרה מפרוש הדרת קדש שהמלים נותן לחם לרעבים מרמז על יוסף הוא המשביר ואפשר אולי להוסיף רמז שראשי תבות אלו עולים 110 כמנין שנותיו של יוסף הצדיק






יישר כחכם על הקונטרס הנפלא אברך. 
הרשיתי לעצמי לשלוח כמה הערות שעלו ברעיוני ואקוה שבתוכם תמצא דבר נכון אחד שיציל על הכל.. הבאתם מתוך ההקדמה נתקימה בו ברכת בחיר האבות בן פורת וגו'. אפשר להוסיף עפמ"ש רש"י על פרת בפ' בראשית שמימיו פרים ורבים. ובד" ת של רבינו גם רואים ב"ן פור"ת שדבריו נובעים מבינה פוריה ומפרה בינת הלומדים את פרי הגיונו. 
 בענין מלאכת שבת ע"י פעולה נסיית. אם קבלה היא נקבל אמנם הרי אמרו חז"ל למה נתנה תורה במדבר מקום הפקר, שכאו"א יכול לבוא ולדון ובנ"ד אולי היה הנס בזה שחולות המדבר נשתנה ברייתם לאדמה מצמיחה קודם הזריעה ומהיכא תיתי שהנס קרה אחר הזריעה. מאמר לבנה גם בחינת חמה מרומזת בפסוק, שראשי תיבות 'ג'ם ב'י ה'תאנף י'י ב'גללכם ל'אמור ג'ם א'תה' גימטריא 'חמה' עם. הכולל. 
 הגורם למציאות דבר חדש השווה עם דברי המפרש בסידור עבודת השם על ברכת מגן אברהם ותמצא שדייקא ברכה זו נתייחדה עם הכוונה לחשוב שכל הבריאה כאין ורק הבורא יש מאין נראה עכשיו לעין והדברים תואמים עם דברי רבינו כמין חומר שאחד היה אברהם אשר הקנה כל הבריאה לבוראה. 
במדור במחיצתו מובא בשם הרה"צ ר' יצחק הוטנער זצ"ל שבתוך שנתו עשה תנועות בידיו כאילו כותב. לפלא בעיני מפני שנזכרתי ממה שקראתי כמדומני בעלים לתרופה על ה"כלי חמדה" סיפור דומה אלא ששם נכתב שהיו אלה תנועות של לימוד עם בהונות ידיו שסבבו באויר באמצע תרדמתו. 
 לסיום אתנצל על שלקחתי את האומץ להוסיף על דברי גדול בישראל אולם ממה שעולה מבתרי תולדות חייו נראה שאילו הייתי מעיר לו בהערותי הרי שמתוך ענוותנותו היה מאיר לי פנים גם כן. 
הלא כה דברי הצעיר באלפי מנשה, נכד הרה"ח ר' מרדכי אליקים געציל בעק ז"ל מוויען שקיבל כתב קבלה על הל' שחיטה מרבינו זצ"ל. 
 פרשת העקדה סליחות
ורקב עצמות קנאה - מי שמקנא מגיע שעצמותיו תרקבנה: שורש המלה קנאה = קנא שמספרו 151, ובגמרא אין אדם מת וחצי תאוותו בידו, אבל לאחר מותו מגיע לתאוותו בשלמות שפעמיים חצי מגיע למספר שלם: 151*2=302 שגמטריא שלו "רקב"
הים ראה וינוס - מה ראה ?  ארונו של יוסף.  גמטריא של יוסף: 156 ??? חסר! עמון מואב "מו" בשניהם, הראשון בגלוי: עמון בהתחלת השם והשני בהסתרה בתוככי השם, "מו" מרמז על "לוט" שעם הכולל מספרו "מו"זכה גימטריא לב, לא זכה חסר א' מרקד על תלת איש ואישה 
אסתר מן התורה מניין 
הכסף יענה את הכל 
שמאל מקרב וימין מקרב 
בית פלוני לפולני 
שמא עולה מצאת בי? אמר לו לאו מעשיך יקרבוך וכו. אם לא מצא בו עולה הרי הבן ראוי להיות מקורב ולמה לא רצה לפקוד עליו לחבריו?
אי אפשר לאדם להשיג משמעות ההלכה אם לא למד כל ד׳ חלקי שו״ע
שו״ע סי׳ ר״מ שייך לענין ״בין אדם לחבירו״ עיין ערבי נחל פ׳ ???? על הפסוק ואהבת לרעך כמוך
תענית ט עא מי איכא מידי דכתיבי בכתובי דלא רמיזי באורייתא?  צא ולמד אם יש ספר המבאר כל התנך איך רמוז בתורה
מס׳ מעילה פ״ג נ״א: אם הלכה, נקבל; ואם לדין, יש תשובה. וקשה דהרי אין אדם דן ק״ו מעצמו אא״כ קבלו מרבו?!
מי מלל פרש"י גימטריה מאה. גם ר"ת של לסוף מאה לאברהם עיי"ש בואו חשבון: שקל =430 כסף = 160 ארץ = 291עפרון = 406 אברהם = 248 198 ארץ 400 שקל כסף ביני ובינך פירש"י בין שני אוהבים כמונו וכי ממתי אברהם ועפרון נהיו אוהבים? התירוץ: אוהבים פי' עפרון אוהב כסף אברהם אוהב מצוות והעסקה מושלמת. 
לכתוב חבורה על שבט מנשה ונחלתם בשני עברי הירדן, מהפסוקים בפרשת מטות, מסעי ועוד וגם מספר יהושע: מיהו יאיר, מיהו נובח, מיהו מכיר וכו'
לכתוב חבורה על פירוש דברי הלל אלא שחייב אדם לומר בלשון רבו פירש ברע"ב וגם אחרים: כדרך בני אדם או אדום?! 
עם כל הלב: ובין כתפיו שכן
 בפרק קמא דסנהדרין (ב, א) לענין עשרים ושלשה; כמיתת בעלים כך מיתת השור. חוץ מעשרים ושלשה - שצריך
7. גמיר לכולהו מעלות דלא נהיגי חוץ מעשרים ושלשה, ומסתברא דהיקש להכי אתי, שהוא עיקר הדין ותחילתו, אבל כולהו אינך - להצלה אתי, ומה לנו לחוס על שור המועד מוטב לקיים בו ובערת הרע (דברים יט). הא תשעה הוו - והדר פרקינן אאתקפתין והא עשרה תנן במתניתין, ואמר האי דקשיא לן תשעה הוו 
8. זרע אברהם סימן סד - בענין לאווין שיעור יומי בהלכה
תנא אקרא ראידער נייע רובריק איז געווידמעט פאר די דף יומי לערנערס, צו פארבינדען די וואכעדיגע סדרה מיט'ן בלאט גמרא. מיר נעמען גערען או אייערע הערות וואס איר קענט אריינשיקען דורך אימייל אדער פאקס - להגדיל תורה ולהאדירה.
1) דף ב' דברים ו' ז' 
2) דף ד' דברים ו' ז' 
3) דף ד' ירמיהו 
4) מאן דלא יוסיף יסיף - ט"ו באב 
5) דף ה' דברים ח' ה' וז' 
6) דף ו' ירמיהו ל"ג י"א 

המקורות דלהלן לקוחין מאוצר הספרים על שם הרב ברלין ז"ל: 
1. דף על הדף בבא קמא דף צא עא - ענין א-ב 
2. דף על הדף קידושין דף עז עב - ענין ג-ד 
3. ביאור על ספר המצוות לרס"ג (הרב פערלא) מנין ע"א העונשין עונש כד כה 
4. פנים יפות שמות פרשת משפטים פרק כא 
5. רשי מסכת סנהדרין פרק ד - אחד דיני ממונות 
6. סנהדרין (ב, א) לבו דנימא אם היתה חכמתו מפי רב אחר הוי אומר טעם אחר. עשרה דברים - תנן במתניתין סנהדרין (לב,א). וכולן אינן נוהגין בדין שור הנסקל -להיות שוה לדיני נפשות, אף על פי שאמרנו אונקלוס: כמה פעמים מזכיר רש"י את פרוש אונקלוס בתורה וכמה פעמים בכל חומש?והיו לבשר אחד: "לבשר" גמטריא "כבית" עם עוד מאה...
הנפטר מחבירו אל יפטר אלא מתוך דבר הלכה, משום שלשה סיבות
:א) המחותן עוזב אבל השאיר לנו פקדון: בנכם אברהם, אז באמת אתם נשארים פה...
ב) המחותן אינו נפטר - הוא עדיין מחוייב!
ג) דבר הלכה שייך לחבר - מחותן איננו חבר....
ד) שמתוך כך זוכרהו, אינו שייך משום שממילא זוכרים אותו כשרואים את אברהם...
ה) אבל פטור בלא כלום אי אפשר, אז הנה הדבר הלכה:\

צ"ל איך היה חלוקת הנחלה לשני חצאי שבט מנשה, שבאיזהו מקומן בחומש מופיעים שמות שונות של אנשים שלקחו בעבר הירדן כמו נובח, יאיר, מכיר וכוי ואהבת את השם אלקיך ."את " לרבות מה בא לרבות? לרבות אלה שעדיין אינם יודעים לאהוב את הבוי"ת שבכל מקום הריביו של "את" בא להרבות חיובים עליך כמו "את ה"א תירא, לרבות ת"ח", פי' שגם את הת"ח אתה מחוייב להיות ירא ממנו, אבל כאן החידוש שאנשים אחרים צריכים לאהוב את הבוי"ת. ואיך? ואהבת בניקוד להפעיל כמו "שיהא שם שמים מתאהב על ידך"אולי הסגולה היא לומר כל יום ג"פ בשמו"ע היה"ר בברכת השיבנו, (נדפס בסידור 'עבודת השם' בעלזא) ר' שמשון אוסטרפולע זצ"ל : הקה"ה את שיני"ו דייקא וא"כ נשאר "צדיק" מתוך "רשע" דוק ותשכח הגימטריאאולי אפשר לומר "ועוד מעט" ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו. "מקומו ו"איננו גימטריא 198 תוסיף אותיות 6 (ו) ותמצא 204 כמספר צדיק ולכן : איננו, הרשע נשאר כלא היהוגם ועוד מעט גימטריא "צדיק" עם הכולל

כל העונה 'אמן' "בכל כחו" = גמטריא "אמן" עם הכולל
אמן באנגלית: I mean

לברר המקור שכשאומרים בקדושה של חזרת הש"ץ "וקרא זה אל זה" כורעים בכלל
לברר המקור שכשאומרים בקדושה של חזרת הש"ץ "וקרא זה אל זה" כורעים קודם לימין ואחר כך לשמאל
מהי פירוש "קדושה דסידרא" ואיה מקורו?

אם כתב אשורית הגיע עם העם העולה מבבל, איך היה אפשר לטעות בין אות דל"ת לאות רי"ש בקריאת שמע?  הלא צורת האותיות הקדומות היו שונות מכתב אשורית?

The Polish word Gora might be derived from the Hebrew word הר - both mean "a mountain"
What is the definition of the word: פת
 define a מומר? How do you
If he’s מחלל שבת בפרהסיא, and שומר שבת בצינעה –for example the אנוסים in Spain or in Russia? 
בדרך צחות למה בקהלות הקדושות של יונייטד אומרים ארבעה פעמים מזמור שיר ליום השבת: בקבלת שבת, בפסוקי דזמרה, שיר של יום אחרי מוסף ואחרי קריאת התורה במנחה?  משום שישנם מתפללים שמגיעים רק לתפלות ערב שבת, ואחרים רק בבוקר ועוזבים אחרי קריאת התורה, והמאחרים מגיעים לפני מוסף, והנמושות מגיעים לפנות ערב...

פרשת יתרו: ברשיד"ה יתרו: שבע שמות נקראו לו וכו' יתר על שם שיתר פרשה אחת. וקשה למה נקרא יתר - הלא הפרשה מתחלת עם המלים ואתה תחזה באמצע פרשת יתרו!!
ארבע פעמים שם ע"ב גימטריא רפ"ח.  "כידוע ליודע חן" גם עולה מספר רפ"ח

קרקע עולם = 610

שרה אמנו עם האותיות והכולל = 610

על השטריימלעך החדשים מותר לברך תתחדש מפני שהשווענס עדיין חיים 

חטא ה״א י י ג ל״ = עין רואה

היוצר עין הלא יביט את תמונת המטלפן אליו בסמרטפון

דל פונים כל דל יש לו פון 

פרשת טראומה לאלה שלא רוצים לתת תרומה


רבינו בחיי על פרשת בראשית: הגמטריא של שם השם הוא 111.  גם ראשי תבות של 'עין עוד מלבדו' וכן האותיות שלאחר ראשי התבות 'עין עוד מלבדו' עולים ל112 (כידוע שמספר אחד יותר או פחות אינו משנה)
למה בחומש במדבר פרק א' פסוק י"ד כתוב "בן דעואל" ובפרק ב' פסוק י"ד כתוב "בן רעואל"?
כבר שנים שאני מתריע נגד שתיית מוצר זה, פשוט משום שהשם עצמו מורה על הסיכון החבוי בתוך המשקה: "זה רע"!

היה מן הראוי  לתקן תקנה שכל מה שמודפס שלא בתוך הספר כמו עלונים, עתונים ומודעות  שיהיו נדפסים באותיות רש"י. ככה יהיה פחות שמות

כבר שנים שאני מתריע נגד שתיית קוקה קולה זירו, פשוט משום שהשם עצמו מורה על הסיכון החבוי בתוך המותג: "זה רע

Q:  Why did Adam and  Eve have a perfect  marriage?
A:  He didn't have to  hear about all the men she could have married, and she didn't  have to hear about the way his mother cooked
Q:  What business is a  yenta  in?
A:   Yours.
Q:  How do Jewish wives get their children ready for dinner?
A:  They put them in the car.
Q:  What does a Jewish woman do to keep her hands soft and her nails long?
A:  Nothing at all
Q:  Define "genius"
A:  An average student with a Jewish mother
Q:  If Tarzan and Jane were Jewish, what would Cheetah be?
A:  A fur coat 
Jewish proverb: "A Jewish wife will forgive and forget, but she'll never forget what she forgave." 
One of life's mysteries - how a 2 Ib. box of chocolates can make a Jewish woman gain 5 lbs . 
Another of life's mysteries is when a Jewish woman hangs something in her wardrobe for a while and it shrinks two sizes!
The trouble with some Jewish women is that they get all excited about nothing; then they marry him. 
A Bar Mitzvah is defined as the day when a Jewish boy comes to realize that he is   more likely to own a professional sports team than he is to play for one.

What is the date that the CHIDO arrived in London?

למה בתהלים פרק קי"ח מופיע המלה 'היתה' בשוא גדושה ופעם בשוא נח? אבן מאסו הבונים 'היתה' בשוא נע ומאת השם 'היתה' זאת בשוא נח!

When America is pushing the MAGA idea, we should be concerned about טומאת מגע . . .

When Onkelus wrote the Targum on the verse לא תתעב אדומי, what did goon in his head, as he was also from Edom?

מנת כוסי ביום אקרא. פירוש אפשרי: הקב"ה מכסה על המנה שלי - מלשון סכך.  ואל תשיבני שהסמך אחר הכף, משום שבלשון הקדש ישנם מלים שהאותיות 'נעות' ממקומן בעת הצורך, כמו שמלה - שלמה.

"ש"ומר "פ"יו ו"ל"שונו ר"ת שפל

ציצת כתוב בתורה אלא שעם ה״יו״ד״ שלובש הטלית אז הוא משלים לחשבון תרי״ג
On Rosh haShono we need Advocay for a sweet and happy new year, so the drink Advocaat is the ideal liqueur

סמוך, סומך, תומך, ועוד: 
סמוך: על יד, ליד, Near
סומך: לתמוך, לסמוך, לעזור, לסעד underpin, support
סמך מלך בבל: laid siege
סמיכה: על ראש הקרבן
סמיכה: להסמיך תלמיד שהגיע להוראה
סמכוני באשישות: סעדו אותי, בפירוש 'מטיב שיר' להנצי"ב על מגלת שיר השירים: חזקוני, סייעוני

Friday, May 20

Start Your Day the Torah Way

Release date: 10/5/2005

We run a weekly (soon to become daily) Shiur called

"Start Your Day the Torah Way"

This is an English drasha delivered by several Rabbis to a local audience of business people living in the North London area, who want to literally Start Their Day the Torah Way .

Please help publicise the Shiur to people who would otherwise lose out on this novel way of Torah-Learning.

Thanks in advance

Menasche

Thursday, May 19

חמשת מיני דגן – The five types of Grain

חמשת מיני דגן – The five types of Grain

English  Hebrew
Barley   שעורה (one of five)
Barley Flour        קמח שעורים
Beer      בירה
Buckwheat קאשע             כוסמת (ממשפחת הדגנים) (one of five)
Bulgur wheat    
Flour      קמח
Malt      
Oats       שבולת שועל (one of five)
Pinhead barley 
Rye        שיפון (one of five)
Rye Flour             קמח שיפון
Spelt      כוסמין
Wheat  חיטה (one of five)
WHOLEMEAL FLOUR       קמח מלא

According to the ריבמ"ץ (רבנו יצחק ב"ר מלכי צדק מסימפונט, ca. 1125) in his commentary on Mishnayos (כת"י אוקספורד)


Tuesday, May 10

מי בקש זאת מידכם!

די אידען אין וויליאמסבורג האבן דיסיידעד אז מען קען נישט מער, אידישקייט איז צו שווער, געניג איז געניג, איטס אווער!
מ׳האט זיך צאמגענומען אין אלע שוהל׳ן און געוויינט צום באשעפער: "טאטע, די תורה איז צו שווער, מיר קענען נישט מער, פליז נעם עס צוריק!"
דער רבש"ע האט זיך צוגעהערט צו זייערע תפילות, און געלאזט וויסן אין אלע צייטונגען אז מ׳גייט אראפ שטעלן א פאר טרעילארס אויף לי עוועניא - אין:
"קינדער - אקעי, לייגט דא צוריק די תורה, איך קום עס באלד אויפ-פיקען!"
די וויליאמסבורגער אידען זענען געלאפען, מען האט אריינגעריקט אין די טראק אלעס! די גאנצע תורה! און שנעל געלאזט וויסען דער רבוש"ע אז דער תורה איז אינסייד, מישען אקאמפלישט, רעדי פאר פיק-אפ!
דער רבוש"ע קוקט אריין אין די טרעילערס און זעהט דארט:
טשולענט, אווערנייט קוגל, קניידלעך, כרעמזלעך, פעטצעי, יישקע, ראססעל, קאצקע צוקער, לאנגע לאקשען, האליפטצעס, חאלאמאדי, לעטשו, יאפטשיק, מייערן ציממעס, קעיז זעלקעלעך, קרעפלעך, צוקוועטשטע שלש-סעודת בילקעס, פארגליווערטע פיש יאוך, געפילטע פיש אלט 4 טעג... 
בעקישעס פון אלע קאלירען, שטריימלעך, שפיצלעך, ווייסע זאקעלעך, נאסע לאנגע פיאות, סטראקעס, גראבע גארטלעך, פעלענע טלית בייטלעך, טייטס מיט סיעמס, ווייסע געשטריקטע קאפלעך, געלע זיפעצעס, וועלקראו הויזען, וועלקראו קאפלעך, וועלקראו גארטלעך, "יחי" קאפלעך, וואללענע טערקישע טליתים, ריקען עטרות, י"ב חלות פונ'ם רבי, אפיקומן רעשטלעך, הבדלה וויין...
סינק פילטערס, פילטערס אנטקעגען ווערם, מחאה פלאקאטען, מקווה האנטוכער, כשר'ע זייף, די פורניטשער פון די אפיס פון התאחדות, טייערע אתרוגים פון $500 און ארויף, הושענות בלעטער פון דער רבי, לאנגע וואקסענע שמשים לעכט פון חנוכה...
פילטערס אנטקעגען: אד-טו-עני, אינסטגרם, ספאטיפיי, בלאגגער, גוגלפלאס, דיגג, האבפיידזשעס, וואטסאפ, וויין, ווימעיאו, ווי-קעי, זינג, טאמבלער, טינדער, באדא, טוויטש, גיפי, טוואא, טוויטער, לינקדין, טעלעגראם, יוטוב, נעטפליקס, סטאמבלאפאן, סליידשער, סנעפטשעט, סרעד, עד-דיס, פאהרסקווער, פידלי, פין-איט, דיסקורד, פינטרסט, טיקטוק, פליפבורד, פליקער, פעיסבוק, רעדדיט, שערדיס, אייפוד, אייפון, אימייל, אנדערעיוד, מייל, קינדל, אפל און רימון, און נאך....
גניזה זעק מיט דער איד, דער בלאט, די בלאטע, דער בליק, דער צייט, די וואך, דער וועכטער, ספעציעל, מאמענט, קינדליין, הונדערט, באלייכטונגען, מעלות, אידישע ליכט, אידישע שטראל, אידישע קוואל, אידישע היים...
געט דער רבוש"ע א שריי: "קינדער! עטס זענטס פאררוקט? איך האב נישט געבעטן די אלע גארבעדזש! איך האב געבעטען דער "תורה" וואס איך האב אייך געגעבן ביים בארג סיני! דאס איז נישט דער תורה, ס'איז גאנץ עפעס אנדערש!!! הערט'ס ענק אויף נער'יש צו מאכען, און דער תורה וועט ענק זיס ווערען!!