למה נקרא שמו "ברעטיל"? פעם היה עמוד, אז התחילו לריב מי יתפלל לפני העמוד, במקום לכוון את לבם לאביהם שבשמים – דע לפני מי אתה עומד – וכשנשבר לרסיסים נשארו כמה נסרים = ברעטלעך
בשנת האבל האבל הוא "חיוב" להתפלל כשליח צבור, אבל אם הוא ממשיך אחר שנת האבל, הוא כבר לא "חיוב" אלא "נצרך"...
ודילוגו עלי אהבה - איך החזן מדלג על מלים וחצאי מלים . . .
פעם נגש מאן דהוא לעמוד והצבור נלאה מלחכות עד שגמר את תפלתו, אז נגש אחד מהם לש"ץ לשאול אותו למה נגש היום לעמוד, וענה לו שיש לו יאהרצייט, נענה הלה לעומתו "אולי לך יש יאהרצייט, אבל לנו אין לנו יותר מ"שעה-צייט"!
דרך העולם שיתום נגש לעמוד להתפלל בתור שליח ציבור. אמנם כשהעמוד עצמו "יתום" - אף אחד לא רוצה להיות חזן, היה אתה השליח צבור, כדי שהעמוד לא יישאר יתום!
וואס מ'לאזט אויס הויעך זאגט מען הויעך און וואס מ'זאגט שטיל לאזט מען אויס שטיל
אדער דער צבור מאכט דעם גיהינום פאר'ן אבל אדער מאכט דער אבל דעם גיהינום פאר'ן צבור
למה האבלים אומרים הריני כפרת משכבו, משום שהם סובלים אחד עשר חודשים בלהתפלל לפני העמוד
פירוש "מרוצה" לקהל: שיכול "לרוץ" מהר בתפלה, כאוות נפשם של אלה בקהל הנחפזים ללכת לעבודה...
ער האט א גוטע חיתוך הדבור: ער שניידט אראפ א האלבע פון יעדעס ווארט
ער קומט אן צום דאווענען ווען דער עולם האלט ביי "כי בא סוס פרעה" און לויפט ארויס ביי "ואלה בסוסים ואנחנו"...
הקול קול יעקב: ער דאווענט אין ביהמ"ד אבער הידים ידי עשו: זיינע הענט זענען פארנומען מיט'ן "כליך" - דער כלי וואס האט ציד בפיו: "ציד" גמטריא "מובייל"
בברכת מברך השנים יש עמי הארץ שמסיימים מברך הנשים. ואולי אפשר ללמד זכות עליהם דאיתא בגמרא סבתא בביתא ברכתא בביתא (?) ועוד איתא תכבדו נשותיכם ויהיה לכם פרנסה נמצא שהברכה מגיעה דרך הנשים.
עוד חזן למועד
שליח צבור
טעויות נפוצות בבתי כנסת של עמי הארץ
ותחזינה עננו (עם פתח)
עזרנו א' ישענו (עם סגול)
יחללו את שם השם
לקרוע את ההלל
עזרנו עם סגול במקום קמץ
בברכת כהנים: הכבותה במקום הכבוסה \ על ידי אחרון ובניו
יהי חסדך השם עלינו כאשר חיללנו לך
נפשנו הכתה לשם עזרנו ומגיננו הוא
ולתחילת עין (במקום ולסליחת עון...) - במוסף לראש חדש
נותן לחם לערבים
במי שברך לחולים "ויזיקם" במקום ויחזיקם
מי שברך "לחללי צה"ל" במקום לחיילי צה"ל: הוא יברך את חללי צבא הגנה לישראל, מגני ארץ קדשינו, רעשיה . . .
פרשת וארא: פרק יב פסוק ו ואין ישמעני פרעה
בעל מפטיר שקורא כל א' - ט', כל ב' - כ', כל ד' - ר', כל ה' - ח', על ס' - ם'
באשרי יושבי ביתך, אפשר לגמור מהר מאד אם אומרים
רק ה"לעולם ועד" השני
מחליפים "על כל מעשיו" עם "בכל מעשיו"
גומרים "כל מעשיך" במקום "ישבח מעשיך"
מדלגים ל"וגבורותיך ידברו" במקום להגיד "וגבורותיך יגידו"
זה שאביו או אמו של אדם נפטר לא עושה אותו חזן, רק יתום...
כשמתפלל על אחד מקרוביו שנפטר, הוא חיוב - אחר כך הוא נצרך
כנגד ארבעה חזנים:
- חיוב משום אבלות רח"ל
- נצרך משום שמתאווה לתפלתו
- הציבור רוצה בו: מרוצה לקהל
- מרחם על היתום - עמוד התפלה שעומד מבלי עומד
וואס מ'לאזט אויס הויעך לאזט מען אויס הויעך . . .
הרה"ח ר' יעק'ל קאהן ז"ל נגש למאן דהו ובקשו שיגש לעמוד: הוא לא רוצה לגשת לעמוד משום שהוא שומר על הקול. שאלו אותו: האם אתה חזן באיזשהו בית כנסת? הוא ענה: בכלל לא אלא שיצא עליו קול שהוא חזן וכל עוד הוא לא ניגש לעמוד הוא יכול לשמור על קול זה...
שמעתי בשם "לאנגזאם פעלדמאן": בעל תפלה גמר תפלתו ואנשים נגשו אליו להודות לו על התפלה היפה. אחד מהם אמר לו "תפלתך היתה מאד יפה, חוץ ממקום אחד ששינית את טעמך". החזן שאל אותו באיזה מקום לא התנהג כבעל תפלה אז ענה לו: "אצל העמוד, במקום שעמדת - ביים עמוד".
בעל תפלה אחר קבל מחמאה מרייששינעין אחר: החלק היותר יפה בעמדך לפני העמוד היה תפלת לחש . . .
ניגש אלי חכם אחד אחר התפלה ואמר לי שהייתי ש"ץ די טוב אבל במקום אחד "האסטו דיר נאריש געמאכט". שאלתי אותו איה איפה המקום בו טעיתי? ענה לי: "ביים עמוד"...
ניגש אלי חכם אחד אחר התפלה ואמר לי שהקטע הטוב מכל התפלה שלי אצל העמוד היה "דער שטילע שמונה עשרה"...
בגאליציא היו מספרים על העגלון ששפך לבו לפני הרב על שגנבו לו את הסוס.
נענה אליו הרב ואמר: "הכנס לבית הכנסת ותוציא משם את עמוד התפלה אל תוך שוק העיר וככה תמצא את סוסך האבוד".
העגלון התפלא: מה יועיל לו אם עמוד התפלה עומד באמצע השוק?!
אמר לו הרב: תבין, תמיד אני רואה איך שכל סוס נגש לעמוד...
As Dr Cohn of Munk's Shul in Golders Green is wont to say: "Here starts the Jewish races", when the Chazan started Hodu a mere three minutes after Adon Olam.
When I asked the Choirmaster in one of London's largest Shuls, what song I should do for "Mimkomcho", the reply was "Eyn Komocho" . . .
The Walford Road synagogue in Dalston doesn't usually benefit from local intake; most members come their for reasons of nostalgia - not convenience. So when one Friday evening I met a stranger who informed me that he lives a mere 20 minutes away, somewhere in Kingsland, I was intrigued. When I asked him what caused him to break his habit of using Friday afternoons for an early nap instead of a trek to Shul, he explained that since his 96-year old father departed from this world, he was admonished by his mother, who lives in Manchester not to miss an opportunity to say Kadish, he had to come to Shul. After Davening was over, I asked the newcomer how he's going to manage with saying Kadish after Shabbos. He answered with a rather sad face, saying that in keeping with his mother's plea, he will have to find a Minyan every day for the next eleven months, which he is unsure of being able to keep up with. I advised him to try the Lubavitsch House on Stamford Hill, where there are daily prayers taking place. The next week when I came to Shul he was there and when I asked him how he managed, his reply startled me at first - until I realised what he meant... "I tried the Lubavitsch but they don't have too many Minyonim, so I asked around and found out that there is this place called "By Allah" on the corner of Ravensdale Road and Moundfield Road!
Amud
Taking a Stand
Chiyuvim = Amud Yomi - every day he needs to have the Amud
Vocal chords
Stand up comedian
Piece of Wood = Brettel
Chazan = old horse
How the Koznitser Maggid was born:
Yom Kippur after Kol Nidre the Kohol went past his father Reb Shabsai and blessed him with a good year.
The reason was that the wicked Rosh HaKohol took Kol Nidre for himself, instead of allowing the Rov to lead the Kohol.
The incensed Kohol started making noise in the Shul by hitting the Machzor covers - in those day they were made out of thin wood - and thereby stopping the insolent Rosh HaKohol from continuing his service.
As a result, many Machzorim needed to be repaired and so the bookbinder Reb Shabsa had his work cut out for him for the next year.
Not so thought Reb Shabsa and whenever another congregant approached him with the same blessing, he offered these up to the high heavens and requested that his long-time wish to merit a child of their own.
Some time ago whilst I was in aveilas you questioned the
nusach of kaddish in the Chabad siddur – primarily whether it is Yisgadal
(as in Chabad) or Yisgadeil (others). Dayan Raskin who gives a regular
motzoi Shabbos shiur on questions he has been asked addresses this in his
Beshalach shiur – first question https://lubavitchshul.org.uk/pano518/
תפלה תפילה ציבור צבור חזן
