שליח ציבור או משולח צבור?

למה נקרא שמו "ברעטיל"? פעם היה עמוד, אז התחילו לריב מי יתפלל לפני העמוד, במקום לכוון את לבם לאביהם שבשמים – דע לפני מי אתה עומד – וכשנשבר לרסיסים נשארו כמה נסרים = ברעטלעך

בשנת האבל האבל הוא "חיוב" להתפלל כשליח צבור, אבל אם הוא ממשיך אחר שנת האבל, הוא כבר לא "חיוב" אלא "נצרך"...

פעם נגש מאן דהוא לעמוד והצבור נלאה מלחכות עד שגמר את תפלתו, אז נגש אחד מהם לש"ץ לשאול אותו למה נגש היום לעמוד, וענה לו שיש לו יאהרצייט, נענה הלה לעומתו "אולי לך יש יאהרצייט, אבל לנו אין לנו יותר מ"שעה-צייט"!

שמעתי בשם "לאנגזאם פעלדמאן": בעל תפלה גמר תפלתו ואנשים נגשו אליו להודות לו על התפלה היפה. אחד מהם אמר לו "תפלתך היתה מאד יפה, חוץ ממקום אחד ששינית את טעמך". החזן שאל אותו באיזה מקום לא התנהג כבעל תפלה אז ענה לו: "אצל העמוד, במקום שעמדת - ביים עמוד".

דרך העולם שיתום נגש לעמוד להתפלל בתור שליח ציבור.  אמנם כשהעמוד עצמו "יתום" - אף אחד לא רוצה להיות חזן, היה אתה השליח צבור, כדי שהעמוד לא יישאר יתום!

עלילותיו של ש"ץ חסר ניסיון

יש אנשים שאף פעם לא הצליחו להבין את משמעות המושג 'אימתא דציבורא'

תשלחו אותו להיות חזן בעצרת המיליון והוא יעשה את זה בלי שום קושי אבל יש גם אנשים מסוג שונה...

כשאביו של הרב שלמה אלרובסקי (שמו האמתי שמור במערכת) הלך בדרך כל הארץ והתבקש לבית עולמו, נאלץ מיודעינו לעבור תהליך של היכרות מזורזת עם העמוד אי אפשר להאשים את הרב אלרובסקי בכך שהוא אדם ביישן במיוחד, ידיו רב לו בעסקנות ציבורית עניפה. ובכל זאת הוא אינו אוהב לגשת לעמוד התפילה כשליח ציבור.

"מצאתי בית כנסת אחד בשכונה, שבו יש מניין קבוע בשעה 7:00 בבוקר, ושבדיוק אין שם אף חיוב. האנשים שם אינם מכירים אותי, וגם עם הגבאי לא היתה לי היכרות מוקדמת. זה הלך לי לכאורה בקלות יחסית, אבל אחרי שמצאתי את הפתרון מתחילות לצוץ הבעיות, ואי אפשר לפורטן כי רבות הן.

קודם כל צריך לדעת מה לוח הזמנים המדויק: ב-7:00 מתחילים 'פסוקי דזמרה', ב-7:15 מתחילים 'ישתבח' כך טוען הגבאי. הבעיה שהציבור חושב אחרת, ויש כמה אנשים קולניים למדי שסבורים שזה מדי לאט. אחרים חושבים שזה מדי מהר.

"כבר בפעם הראשונה שהתפללתי בבית הכנסת מגיע אלי אחד המתפללים וטוען שהוא לא שומע. הוא דורש שאתפלל בקול חזק יותר, ואני, מה אעשה שהקדוש ברוך הוא לא חנן אותי בקול חזק במיוחד? שאזעק את כל התפילה בגרון ניחר?

יש גם את האנשים ש'עוזרים' לך לנהל את התפילה. הוא נעמד קרוב מאוד לחזן, ומתחיל להתפלל בקול רם, בולע את קולו של שליח הציבור כשהוא מסיים קטע, כולם מתחילים את הקטע הבא, ובכלל לא שמים לב לשליח הציבור. אתה מנסה להגביר מעט את קולך, והוא נענה לאתגר בשמחה רבה, מגביר את קולו עוד יותר. אין לך סיכוי מול הקול החזק והעבה שלו.

"כבר הגעתי לשמונה עשרה, ואני כבר מרגיש מועקה קטנה בלב. "הנה זה מתחיל, אנשים שסיימו שמונה עשרה מתחילים לרמוז לי שאתחיל בחזרת הש"ץ. בתחילה הם רק מסתכלים עלי, מנסים ללכוד את המבט שלי כדי לסמן לי בקריצת עין שאתחיל כבר. אנשים מתחילים להקיש על השולחן, לאות כי תם זמני ואני כבר ממש חייב להתחיל חזרת הש"ץ. "אבל רגע, יש כאן יהודי תלמיד חכם, ראש ישיבה מהשכונה הסמוכה, אולי צריך להמתין לו עד שיסיים את תפילתו. הקהל כבר מתחיל ללחוץ, אני מקווה שראש הישיבה ידון אותי לזכות, ויבין שלא היו לי ברירות רבות אלא להתחיל את חזרת הש"ץ.

לפעמים הטענות צודקות, אני לא אומר שלא, אבל גם אני צודק, אני בסך הכל בנאדם, לא רציתי להיות חזן, אין לי שום הנאה מזה.

לרב אלרובסקי יש מסר להעביר לציבור הקוראים: יש לא מעט אנשים שגם לפני כן, הביטחון העצמי שלהם לא היה מפותח, בלשון המעטה, אנשים שגם ככה מרגישים לא בנוח בחברת בני אדם, לא נעים להם אפילו לשאול מישהו ברחוב מה השעה, או לבקש שיכוונו אותם לכתובת מסוימת יש הרבה מאוד אנשים כאלו, וכשהם מגיעים לשלב בחיים שבו הם צריכים לגשת לעמוד שלוש פעמים ביום, זה סיוט נוראי בשבילם. הם מתייסרים ייסורים קשים מאוד, בגלל אותם אנשים שמתלוננים או שמותחים ביקורת על הדרך בה שליח הציבור מנהל את התפילה.

תחשבו טוב מה מרגיש שליח ציבור כזה, מה הוא מרגיש עם כל ההערות של כל אחד, דיברתי עם כמה בעלי חיובים, וכולם אומרים שכמעט אין שבוע שבו הם לא מקבלים מספר הערות.

ועל זה כבר נאמר: חכמים הזהרו בדבריכם!!! 

Amud

וואס מ'לאזט אויס הויעך זאגט מען הויעך און וואס מ'זאגט שטיל לאזט מען אויס שטיל

אדער דער צבור מאכט דעם גיהינום פאר'ן אבל אדער מאכט דער אבל דעם גיהינום פאר'ן צבור

למה האבלים אומרים הריני כפרת משכבו, משום שהם סובלים אחד עשר חודשים בלהתפלל לפני העמוד

פירוש "מרוצה לקהל"...

עק האט א גוטע חיתוך הדבור: ער שניידט אראפ א האלבע פון יעדעס ווארט

ער קומט אן צום דאווענען ווען דער עולם האלט ביי "כי בא סוס פרעה" און לויפט ארויס ביי "ואלה בסוסים ואנחנו"...

הקול קול יעקב: ער דאווענט אין ביהמ"ד אבער הידים ידי עשו: זיינע הענט זענען פארנומען מיט'ן "כליך" - דער כלי וואס האט ציד בפיו: "ציד" גמטריא "מובייל"

As Dr Cohn of Munk's Shul in Golders Green is wont to say: "Here starts the Jewish races", when the Chazan started Hodu a mere three minutes after Adon Olam.

When I asked the Choirmaster in one of London's largest Shuls, what song I should do for "Mimkomcho", the reply was "Eyn Komocho" . . .

The Walford Road synagogue in Dalston doesn't usually benefit from local intake; most members come their for reasons of nostalgia - not convenience.  So when one Friday evening I met a stranger who informed me that he lives a mere 20 minutes away, somewhere in Kingsland, I was intrigued.  When I asked him what caused him to break his habit of using Friday afternoons for an early nap instead of a trek to Shul, he explained that since his 96-year old father departed from this world, he was admonished by his mother, who lives in Manchester not to miss an opportunity to say Kadish, he had to come to Shul.  After Davening was over, I asked the newcomer how he's going to manage with saying Kadish after Shabbos. He answered with a rather sad face, saying that in keeping with his mother's plea, he will have to find a Minyan every day for the next eleven months, which he is unsure of being able to keep up with.  I advised him to try the Lubavitsch House on Stamford Hill, where there are daily prayers taking place.  The next week when I came to Shul he was there and when I asked him how he managed, his reply startled me at first - until I realised what he meant... "I tried the Lubavitsch but they don't have too many Minyonim, so I asked around and found out that there is this place called "By Allah" on the corner of Ravensdale ROad and Moundfield Road!

Making a Stand

Chiyuvim = Amud Yomi

Vocal chords

Stand up comedian

Piece of Wood = Brettel

Chazan = old horse

How the Koznitser Maggid was born

 

תפלה תפילה ציבור צבור חזן

בברכת מברך השנים יש עמי הארץ שמסיימים מברך הנשים. ואולי אפשר ללמד זכות עליהם דאיתא בגמרא סבתא בביתא ברכתא בביתא (?) ועוד איתא תכבדו נשותיכם ויהיה לכם פרנסה נמצא שהברכה מגיעה דרך הנשים.