שליח ציבור או משולח צבור?

למה נקרא שמו "ברעטיל"? פעם היה עמוד, אז התחילו לריב מי יתפלל לפני העמוד, במקום לכוון את לבם לאביהם שבשמים – דע לפני מי אתה עומד – וכשנשבר לרסיסים נשארו כמה נסרים = ברעטלעך

בשנת האבל האבל הוא "חיוב" להתפלל כשליח צבור, אבל אם הוא ממשיך אחר שנת האבל, הוא כבר לא "חיוב" אלא "נצרך"...

פעם נגש מאן דהוא לעמוד והצבור נלאה מלחכות עד שגמר את תפלתו, אז נגש אחד מהם לש"ץ לשאול אותו למה נגש היום לעמוד, וענה לו שיש לו יאהרצייט, נענה הלה לעומתו "אולי לך יש יאהרצייט, אבל לנו אין לנו יותר מ"שעה-צייט"!

שמעתי בשם "לאנגזאם פעלדמאן": בעל תפלה גמר תפלתו ואנשים נגשו אליו להודות לו על התפלה היפה. אחד מהם אמר לו "תפלתך היתה מאד יפה, חוץ ממקום אחד ששינית את טעמך". החזן שאל אותו באיזה מקום לא התנהג כבעל תפלה אז ענה לו: "אצל העמוד, במקום שעמדת - ביים עמוד".

דרך העולם שיתום נגש לעמוד להתפלל בתור שליח ציבור.  אמנם כשהעמוד עצמו "יתום" - אף אחד לא רוצה להיות חזן, היה אתה השליח צבור, כדי שהעמוד לא יישאר יתום!

וואס מ'לאזט אויס הויעך זאגט מען הויעך און וואס מ'זאגט שטיל לאזט מען אויס שטיל

אדער דער צבור מאכט דעם גיהינום פאר'ן אבל אדער מאכט דער אבל דעם גיהינום פאר'ן צבור

למה האבלים אומרים הריני כפרת משכבו, משום שהם סובלים אחד עשר חודשים בלהתפלל לפני העמוד

פירוש "מרוצה" לקהל: שיכול "לרוץ" מהר בתפלה, כאוות נפשם של אלה בקהל הנחפזים ללכת לעבודה...

ער האט א גוטע חיתוך הדבור: ער שניידט אראפ א האלבע פון יעדעס ווארט

ער קומט אן צום דאווענען ווען דער עולם האלט ביי "כי בא סוס פרעה" און לויפט ארויס ביי "ואלה בסוסים ואנחנו"...

הקול קול יעקב: ער דאווענט אין ביהמ"ד אבער הידים ידי עשו: זיינע הענט זענען פארנומען מיט'ן "כליך" - דער כלי וואס האט ציד בפיו: "ציד" גמטריא "מובייל"

As Dr Cohn of Munk's Shul in Golders Green is wont to say: "Here starts the Jewish races", when the Chazan started Hodu a mere three minutes after Adon Olam.

When I asked the Choirmaster in one of London's largest Shuls, what song I should do for "Mimkomcho", the reply was "Eyn Komocho" . . .

The Walford Road synagogue in Dalston doesn't usually benefit from local intake; most members come their for reasons of nostalgia - not convenience.  So when one Friday evening I met a stranger who informed me that he lives a mere 20 minutes away, somewhere in Kingsland, I was intrigued.  When I asked him what caused him to break his habit of using Friday afternoons for an early nap instead of a trek to Shul, he explained that since his 96-year old father departed from this world, he was admonished by his mother, who lives in Manchester not to miss an opportunity to say Kadish, he had to come to Shul.  After Davening was over, I asked the newcomer how he's going to manage with saying Kadish after Shabbos. He answered with a rather sad face, saying that in keeping with his mother's plea, he will have to find a Minyan every day for the next eleven months, which he is unsure of being able to keep up with.  I advised him to try the Lubavitsch House on Stamford Hill, where there are daily prayers taking place.  The next week when I came to Shul he was there and when I asked him how he managed, his reply startled me at first - until I realised what he meant... "I tried the Lubavitsch but they don't have too many Minyonim, so I asked around and found out that there is this place called "By Allah" on the corner of Ravensdale Road and Moundfield Road!

Amud

Taking a Stand

Chiyuvim = Amud Yomi - every day he needs to have the Amud

Vocal chords

Stand up comedian

Piece of Wood = Brettel

Chazan = old horse

How the Koznitser Maggid was born: Yom Kippur after Kol Nidre the Kohol went past his father Reb Shabsa and blessed him with a good year.  The reason was that the wicked Rosh HaKohol took Kol Nidre for himself, instead of allowing the Rov to lead the Kohol.  The incensed Kohol started making noise in the Shul by hitting the Machzor covers - in those day they were made out of thin wood - and thereby stopping the insolent Rosh HaKohol from continuing his service.  As a result, many Machzorim needed to be repaired and so the bookbinder Reb Shabsa had his work cut out for him for the next year. Not so thought Reb Shabsa and whenever another congregant approached him with the same blessing, he offered these up to the high heavens and requested that his long-time wish to merit a child of their own.

Some time ago whilst I was in aveilas you questioned the nusach of kaddish in the Chabad siddur – primarily whether it is Yisgadal (as in Chabad) or Yisgadeil (others). Dayan Raskin who gives a regular motzoi Shabbos shiur on questions he has been asked addresses this in his Beshalach shiur – first question https://lubavitchshul.org.uk/pano518/

תפלה תפילה ציבור צבור חזן

בברכת מברך השנים יש עמי הארץ שמסיימים מברך הנשים. ואולי אפשר ללמד זכות עליהם דאיתא בגמרא סבתא בביתא ברכתא בביתא (?) ועוד איתא תכבדו נשותיכם ויהיה לכם פרנסה נמצא שהברכה מגיעה דרך הנשים.

לכבוד הבעל תפלה ושליח הציבור:

נא לטבול במקוה לפני התפלה

נא לכבות כל המכשירים המצפצפים

הש"ץ אינו רשאי להסתובב מאז שנגש לעמוד לומר אדון עולם שלפני ברכות השחר, עד שגומר אדון עולם שלאחרי עליוה לשבח - חוץ מאלה השנים: תחכה לזקן הציבור ב"אמת" ורק אז תחזור על "השם אלוקיכם אמת", וב"שלום" שלאחר העמידה תחכה מלהתחיל חזרת הש"ץ עד שגדול או זקן הציבור אומר "עושה שלום" - כמאמר הכתוב: "האמת והשלום אהבו"

כשאתה אומר "ברוך השם המבורך" - לפני ברכת "יוצר אור" או "אשר בדברו" - נא לחכות עד שרוב הציבור גמר לומר "אמן"

בימי שני וחמישי כשאומרים חצי קדיש אחרי גמר תחנון תעקור רגליך ותאמר: "עושה שלום במרומיו"... כדי שתוכל ללכת עם ספר התורה מארון הקודש לבימה

לפני שאתה נגש לעמוד, שאל את הגבאי או השמש עם ישנו חיוב שלפי ההלכה הוא קודם לך, או שישנו מישהו קבוע ביום זה (בל"א: "חזקה"), ועד מתי חייבים לחכות לו שלא יטריח על הציבור באיחור של דקה, שלש או חמש דקות, לפני שמישהו אחר ניגש לעמוד וההוא שאיחר ילך לו למנין מאוחר או יצטרף לתפלה במנין ורק יגיד קדיש מבלי להיות שליח ציבור

תמיד תחזיק קופסת גפרורים או מצית בכיס כדי להדליק הנרות אצל העמוד (תכניס למזודה לפני שאתה יוצא לשדה התעופה ושאתה מגיע ליעדך תוציא מהמזודה)

בחזרת הש"ץ תאמר בקול "קדוש", "ברוך" ו"ימלוך", כדי להוציא את אלה שעדיין לא עקרו רגלם ולכן אין הם יכולים להגיד פסוקים אלה בעצמם

ראוי שתלמד את פירוש כתר מלוכה במוסף של שבת שם הוא מסביר איך לגשת לחזרת הש"ץ וזה יעזור להיות שליח ציבור נאות!

אומר הש"ץ בקול מ"צור ישראל" עד "קדוש ישראל" ולא יותר (כפסק הלכה של הדומ"ץ בק"ק בעלזא בלונדון: אם הש"ץ מתחיל המלים "ברוך אתה", אז הציבור מחכה לענות "אמן" וזה נגד הההלכה)

לא לגשת לעמוד עם שרוולים קצרים שרואים את המרפקים מגולים

מנהג הפרושים לסדר ארבע הציציות של הטלית גדול שיהיו לפני המתפלל, מלפני תפלת העמידה עד אחר גמר שמונה עשרה, והש"ץ אינו מרים את כנפות טליתו על כתפיו עד אחר גמר קדיש תתקבל, שהיא חלק בלתי נפרד מחזרת הש"ץ.

האם אומרים אנעים זמירות לפני או אחרי עלינו לשבח?

בבעלזא נוהגין לפי דעת האר"י ז"ל ואומרים ברכות השחר לפני התיבה רק עם תפילין

איך אומרים נוסח "או"א שלפני ברכת כהנים? בתורה, הכתובה או בתורה הכתובה?

כל פעם שאומר הש"ץ שם השם, ירים קולו - כמנהג בעלזא (מאת הרב עקיבא אשר פאדוא שליט"א)

כשהחזן (וכמו כן כל מתפלל אחר) גומר נפילת אפיים, יתחיל "שומר ישראל" בקול נמוך, כדי שלא להפריע למתפללים שעדיין נופלים אל אפם, משום שזה מבלבל אותם!

שליח ציבור לא יתן צדקה משום שזה מבלבל אותו

שליח ציבור אומר בקול-שאלה: ברכו את השם המבורך, והציבור משיב לעומתו בקול-תשובה: ברוך השם המבורך... ואז שליח ציבור משיב לעומתם בקול-תשובה: ברוך השם המבורך... 

ללמוד בהלכות ש"ץ בסידור עבודת השם

לנשק הציצית גם כשהש"ץ חוזר על "השם א' אמת"?

האם הש"ץ יפסיק לפני שאומר "בא"י גאל ישראל", או שיאמר "בא"י" וישתוק לפני "גאל ישראל"?

הגבאים יחליטו האם ללכת לפי הסידור או לפי לוח דבר יום ביומו - ורק זה יהיה נר לרגלי החזן!

האם חייבים לשחות עד שיתפקקו על חוליותיו בכל פעם שהחזן אומר: "עושה שלום במרומיו...", או רק כשהש"ץ מסיים קדיש שלם\תתקבל?