דרך קלה ויעילה להצלת עמנו - חלק ג'

דרך קלה ויעילה להצלת עמנו - חלק ג' כדי להוכיח לבני אדם שיש בורא לעולם, ה' מביא לכך שהעתיד לא בידינו – ובני אדם אף פעם אינם יודעים באופן מידי, האם ההשתדלות שלהם תביא לתוצאות - ראה פרשת בראשית, שכל אחד מה-10 דורות שמאדם עד נח, לכל אחד מהם נולד הילד הראשון בגיל שונה, חוץ משניים: מהללאל וחנוך, שילדו שניהם באותו גיל (65) משום ששניהם היו יוצאים מן הכלל בצדקותם. בשם מהללאל – יש את שם ה'. וחנוך – לקח אותו האלוקים. אברהם ויצחק חפרו בארות מים, שאחת המטרות שלהן היה לטבילת מקוה, עבורם ועבור האורחים שאותם הם ניסו לגייר. אברהם אבינו כבר הבין שבלי אמונה בבורא עולם, אין ביטחון לחיים! ככתוב "אין יראת ה' והרגוני" (בראשית כ,יא) , וטבילת מקוה מביאה ליראת אלוקים, ולכן גם עבור הביטחון האישי שלו, הוא היה חייב, לדאוג לכך שכל אלו שבאים אליו, יטבלו במקוה, ולא ירצו לרצוח אותו כאשר הם יראו את כל העושר של אברהם. וטבילת מקוה מביאה ליראת אלוקים, אז יש לו יותר ביטחון שהאורחים שלו לא ירצו להרוג אותו, בגלל הקנאה או כדי לגזול ממנו את כספו. רבקה אמנו זעקה "קצתי בחיי אם בני יתחתן אם אחת מבנות הארץ כאלה". מפרשי התורה בחומשים שלנו, לא מפרשים את המילה "כאלה", לכן שאלתי את ר' חיים קנייבסקי זצ"ל, מה הבעיה ב"בנות הארץ", שנאמר עליהן "כאלה", הוא הראה לי בספר "הפרדס", (שהתלמידים של רש"י כתבו את הדברים שרש"י אמר אך הם לא נכנסו לפירושו על התורה, לכן ספר זה אינו מפורסם ביותר) שכתוב שם שהבעיה של "בנות הארץ" היא שהן אינן שומרות טהרת המשפחה. גם כל אם בישראל, חייבת לדאוג שבניה יתחתנו רק עם נשים שתשמורנה "טהרת המשפחה". (בראשית כז,מו). מתן תורה חִייב טבילת מקוה של כל העם כולו, גברים נשים זקנים וטף. כי טבילת מקוה היא הדרך הקלה והיעילה ביותר להביא לאמונה בבורא עולם, לחזרה בתשובה ולשמירת מצוותיו, שהם הבסיס לקבלת התורה. כי לאחר טבילת מקוה כל אדם חושב וחי אחרת ומאותה סיבה "הישרדות יהודית דורשת חינוך מקוה לכל יהודי"! במשך המסע במדבר, גברים שלא טבלו, ענני הכבוד הפליטו אותם מחוץ למחנה, והם נתקלו בבעיית עמלק שבא להלחם בהם. ככתוב "צא להלחם בעמלק", המלחמה היתה מחוץ למחנה, כי עמלק בא להלחם עם אלו שהעננים הפליטו אותם מחוץ למחנה בגלל שלא טבלו. ומדוע היו חייבים לטבול במדבר? מכיון שבמדבר לא היה חסר לעם ישראל שום דבר, הם קבלו את כל מה שליבם היה חפץ - יחד עם המן. וכשלאדם לא חסר שום דבר, הוא עלול לשכוח שיש בורא לעולם, לכן הוא חייב לטבול, כי טבילת המקוה מזכירה לו שיש בורא לעולם. חשוב ביותר, במיוחד למחנכים, וכל אדם חייב לחנך את בניו ונכדיו: ראה פסוק "אמור לכהנים" (ויקרא כא,א) בפירוש "מאור ושמש". "ויחלוש יהושע", יהושע לא השמיד את עמלק לגמרי, אלא רק החליש אותו, כדי שעמלק יוכל לשמש תמיד כשוט של בורא עולם, להזהיר אותנו לשמור תורה ומצוות ולחזור בתשובה, (שמות יז:יג, פירוש "שם משמואל") בדברה הראשונה בעשרת הדברות כתוב: "אני ה' שממצרים הוצאתיך", מדוע לא כתוב: "אני ה' שבראתי שמים וארץ"? אלא שהרבה בני אדם היו אומרים – "לא ראיתי – אני לא מאמין", אבל ביציאת מצרים, מליוני אנשים ראו דברים שלא בדרך הטבע. עשרת מכות מצרים, קריעת ים סוף, והעיקר ה"מן" - שבמשך 40 שנה ראו איך שלחם יורד מהשמים, שזה אף יצור אנוש לא יכול לעשות, ולא ראה, חוץ מעם ישראל שראה זאת במשך 40 שנה במדבר. מדוע מיד אחרי זה כתוב "כבד את אביך"? הרי "לא תרצח" ודאי יותר חשוב מלכבד הורים. אלא לאף אדם אין הוכחה מי האבא שלו, ויש גם אמהות שלא יודעות מי האבא של ילדיהן, גם כל אשה שיולדת, במשך הלידה היא סובלת מכל כך הרבה בעיות, שהיא לא מסוגלת לראות את הילד ברגע שהוא יוצא ממנה, והיא חייבת להאמין שהמיילדת נתנה לה את הילד שלה, ולא את הילד של אשה אחרת. גם התינוק, למרות שהראש יוצא תחילה, אינו יכול לזהות את האמא שלו במשך היציאה, כי תינוק הוא היצור היחידי, שעד חודש אחרי שהוא נולד, הוא לא רואה ברור. כל זאת בורא עולם סידר במיוחד, שלא יהיה אדם שיוכל להגיד – "זאת האמא שלי, אני ראיתי!", הוא מוכרח להודות שהוא רק יכול "להאמין" מי האמא שלו. ואכן, לאף אדם אין בעיה להגיד "זה אבא שלי", "זאת האמא שלי" וגם לאשה אין בעיה להגיד "זה הבן שלי", אז אם אין לך בעיה להגיד זה "אבא שלי", אז ודאי אין לך בעיה להגיד שיש ה' בורא שמים וארץ. "חמש טבילות" של כהן גדול ביום הכיפורים - למרות שביום כיפור אחד מחמשת העינויים הוא איסור רחיצה במים, בכל זאת כהן גדול, חייב לטבול לפני כל אחד מחמשת עבודות יום כיפור, כדי להבטיח שתפילותיו ועבודתו, לשלום עם ישראל ושלום העולם, יצאו מעומק הלב. מנהג טבילת גברים במקוה בערב יום כיפור: הוא משום תשובה (או"ח תר"ו אות ח', מגן אברהם) "ושוב בתשובה יום לפני מותך" (פרקי אבות ב,י), ומכיוון שאין אדם יודע מתי יום מותו, ומסיבות רבות אחרות, יש הנוהגים לטבול כל יום לפני תפילת שחרית. ישנם בתי כנסת, ביחוד של חסידים, שמי שלא טבל בבוקר לפני התפילה, לא יכול לשמש כשליח ציבור, ולקבל כיבודים אחרים. לכן ברבים מבתי הכנסת, בייחוד של חסידים, יש במרתפים מקוואות טבילה לגברים, כדי לאפשר עליה ישירה מתפילת הלב בטבילה, ללהט התפילה בבית הכנסת, מבלי הצורך לעבור דרך רחובות העיר, המסיחות את הדעת.