הקשר בין העליה למקדש והירידה לטבילת המקוה

הקשר בין העליה למקדש והירידה לטבילת המקוה מאת עמנואל ראב"ד נאמר בחומש שמות: "הוּקַם הַמִּשְׁכָּֽן" (מ,יז), אם נקרא את המילה הוקם משמאל לימין נקבל אותיות "מקוה" מכאן שיש קשר בין המשכן (והמקדש) לטבילת המקוה. מה הקשר? כל אדם שבא למשכן ראה במשכן את נוכחות בורא עולם, היו בכל יום עשרה ניסים במשכן שעל ידם ראו, נוכחו והרגישו את בורא עולם. גם במקוה יש הרגשת נוכחות ומציאות הבורא. אדם יורד למקוה, לפגישה פרטית עם בורא עולם, כיצד? במקוה, מתחת למים, האדם נמצא בבידוד מוחלט מכל הסביבה. חמשת החושים שמטרידים אותו כל הזמן, ראיה, שמיעה, ריח, טעם ומישוש, מתחת למים אינם מטרידים. לכן האדם איננו מוטרד, והוא מסוגל לרכז את כל המחשבות שלו לקראת בורא עולם. מלבד זאת, בחוסר אויר לנשימה, האדם נמצא בשער שבין החיים ובין המוות וכאשר אדם נמצא בשער שבין החיים ובין המוות הדבר הראשון שהוא מתקשר אליו באופן אינסטינקטיבי זה אל בורא עולם!!! עכשיו האדם מתקשר אל הבורא ומדבר אליו בליבו, מה האדם מדבר בליבו אל הבורא בטבילת המקוה? ראשית הוא מבקש על הבעיות שמטרידות אותו, ראשית הוא מבקש חיים, אף אדם לא רוצה למות, ככתוב "אל כרחך אתה מת". הוא מבקש חיים ומבקש שיעזור לו להתגבר על בעיות החיים, שהרי אין אדם בלי בעיות (ככתוב "תשב אנוש עד דכא ותאמר: שובו בני אדם" כי הקב"ה הוא המייצר את הבעיות לכל אדם! כדי שיחזרו בתשובה, כפי שמובא בכל המפרשים על הפסוק הנ"ל). ואז הוא מתפלל בליבו אל הבורא שיעזור לו לפתוח דף חדש ומזהיר יותר בחייו. והוא מלא תקוה שהקב"ה ישמע את תפילת ליבו, וימלא ברחמים וברצון את בקשותיו. ולכן כל אדם עולה מן המקוה בשמחת חיים, בתקוה חדשה, שהקב"ה שמע את תפילתו וימלא את בקשתו. ואז רגש הכרת הטוב של האדם מתעורר והוא מבין ביתר עוז שגם לבורא עולם יש בקשות ודרישות ממנו. וכדי שהקב"ה ימלא את בקשותיו, עליו להקדים ולמלא את דרישות הקב"ה ממנו. וזה פירושו להתחיל לעלות על הדרך לחזרה בתשובה. ולכן בטבילה במקוה ישנם כל הסממנים של העליה לרגל לבית המקדש שגם שם האדם ראה את הבורא ואת כל העשרה ניסים שהתרחשו שם שהלהיבו אותו להתקרב לבורא עולם, ולעשות את כל מה שהבורא דורש ממנו ולחזור בתשובה שלימה. לכן נאמר "הוקם" המשכן כי בשניהם אפשר להגיע לאותם התוצאות של התעלות הנפש וחזרה בתשובה. לאחר חורבן בית המקדש השני בירושלים "אמר רבי עקיבא": אל נא ניכנס ליאוש, "אשריכם ישראל"! – גם כאשר לדאבוננו אין היום את בית המקדש, אבל יש לפני מי להיטהר, לפני מי? לפני אבינו שבשמים! איך מיטהרים לפני אבינו שבשמים בזמן שאין בית המקדש? יש: מקוה ישראל ה'! כמו שמקוה מטהר את הטמאים כך הקב"ה מטהר את ישראל. "וזרקתי... מים... וטהרתם" (יחזקאל לו:כה) (ירמיהו יז:יג, יומא פה:) ולכן גם בימינו, עד שיבנה בית המקדש השלישי במהרה בימינו, למרות שאין לגברים חובה מהתורה לטבול במקוה, אבל יש חיוב! מדוע? כי אחרי טבילת מקוה כל גבר חושב אחרת! מתפלל וחי אחרת! וכל חיי הקהילה מקבלים אופי רציני יותר. וגם טהרת וקדושת המשפחה נשמרת כנדרש וכראוי. י"ח אדר תשפ"א 2.3.21 ראה מאמרים: "נרות שבת קודש, מדוע גם בשפע של אור חשמל"? "מקוה בבית הלבן", תוצאות מופלאות, ותמיכת מנהיגות רבנית של גדולי הדור הפיצו ותמכו ב: "מקוה-תקוה", עמנואל ראב"ד, רח' שמעי'ה 20, דירה 5, בני-ברק 5132703 ravad@mikvatikva.org www.mikva-lamali.org www.mikva-whyme.org