לכבוד ידידי ר' אשר זעליג שליט"א
תגובתי הראשונית היתה: ואידך זיל חמור...
אבל פטור בלא כלום אי אפשר, אז אפרש שיחתי:
חושבני שכבר דברתי אתך פעם על בטול ימים טובים הנהוג אצל בני חוצה לארץ
אולי הגיע הזמן לחדש ימינו כקדם (בלי היין) ולהחזיר עטרה ליושנה
זכורני משנות נעורי שכמעט תמיד ראינו יהודים לומדים בבית המדרש
אם היה זה לפני הליכתם לבערזא או בחזרתם מיום שלם שמה
גם בהשכמה לפני התפלה ואפילו אחרי תפלת מערבית - בכל שעות היממה
אבל עיקר חסר מן הספר: האברכים שלנו - וגם אני בתוך עמי יושבת - חסרים מן הספר!
מגיע יום ראשון בשבת, כבר הספקנו ללקק האצבעות בטועמיה לקראת שבת ביום ששי
כבר גמרנו את שאריות הטשולנט בשבייס-צונאכטס ואפילו היינו ערים חציו של ליל ראשון
כתוצאה מקיום הראשי תבות "שינה בשבת תענוג" ועדיין לא נושננו - חסרים לנו הכר והכסת
מגיעים עם עיניים טרוטות בבוקרו של יום אלף כאילו אך זה סיימנו משמורת הלילה כיום יעיר
ותיכף אחרי התפלה - לפעמים בלי התלהבות ועם הרבה הפרעות - רצים הביתה
אחר ארוחת בוקר מתיישבים ננוח על הספה או הכורסה, ביד אחד המחנה וביד אחר היאכנע
חייבים הרי לגמור את כלה, והמהדרין גומרים אותה שמו"ת לקיים "כל הדוחק את השעה". . .
אז מה כבר אפשר לצפות מאנ"ש כלם אהובים רעים ואהובים אחים אוהבים - בלי ספק
אבל אם לא לומדים - אי אפשר לדעת, אם לו חוזרים - אי אפשר לזכור
מה עם הלכות תפלה, הלכות ברכות, הלכות דבור, הלכות למוד התורה, הלכות חג בחג
מתי לומדים את ההלכות הנחוצות האלה? האם באמצע העבודה או באמצע התפלה?!
ונתן לנו את השבת לכפר על עוונתנו, ונתן לנו בני חוץ לארץ ללמוד בימי ראשון
אחר הודיעך כל זאת, אולי תבין למה לא מקיימים מצוה דאורייתא של ואהבתם את הגר
אולי תתחיל להודות שכל ה"זונטאגס" בוכים וממררים על עזבם את תורתי כמאמר חז"ל
כל מי שאפשר ללמוד ואינו לומד, הקב"ה מוריד עליו דמעות
תקותי עזה שלשנה האחרת קבעוה יום טוב שני של גלויות והושיבו ישיבה מקום לקברו
וכל הימים שלעתיד יכפרו על כל הימים שעברו, בהם הזניחו את הימי ראשון
ופירותיהם נאכל בעולם הזה, כשכל אברך עם מוח בקודקדו (לא בכיסו) יתחיל לצמוח
ידיעותיו יגדלו ושכלו יפריח ותלמודו בידו ובכל אשר יפנה יצליח
הכ"ד ידידך המבכה את המצב וגם ה"מושב" ומצפה לראות בישועת ישראל ומנחמת ציון
מנשה
No comments:
Post a Comment