Mikva Education for every Yid! Why and How?

Mikva Education for every Yid! Why and How?

Further reading:

https://en.wikipedia.org/wiki/Abner_J._Mikva

http://www.mikvah.org.uk/directory/

http://mikvah.org/

http://www.mikvahusa.org/

דרך קלה ויעילה להצלת עמנו - חלק ה'

דרך קלה ויעילה להצלת עמנו - חלק ה' הטבילה מביאה לאדם שמחת חיים, כי הוא מקוה שה' ישמע את בקשתו וימלא את משאלות ליבו לטובה, ויגיע לדף חדש ומזהיר יותר בחייו. התקוה הזו מביאה לכל אדם "שמחת חיים ואושר" - המובילה לחוש הכרת הטוב לה'. ולזכור ביתר עוז, שגם לה' יש דרישות מאיתנו, ועלינו להקדים ולמלא את דרישותיו, כדי שהבורא ימלא ברחמים וברצון את בקשותינו, ומכאן הדרך לחזרה בתשובה! שלוש פעמים ביום אנו קוראים קריאת שמע. בפרק השני כתוב "מְצַוֶּה... לאהבה"! איך אפשר לצוות אהבה? תשובה – הכרת הטוב על העבר והציפייה לאין סוף של צרכים - "לישועתך אנו מקווים – מקוה-תקוה - כל היום", בהווה ובעתיד, הם המחייבים והזועקים לאהבת ה', וכל זאת, בנוסף כפי שכתבנו שלאחר הטבילה במקוה, כל אדם מרגיש ביתר שאת, כמה הוא מחויב הכרת הטוב לבורא, ובמילא הטבילה מביאה את הטובל לתוספת אהבת ה'. לאחר שהמלך כורש הרשה לבנות מחדש את בית המקדש השני ואת ירושלים, והיו בעיות עם התושבים הזרים שבינתיים השתלטו על הארץ (השומרונים), שאלו גולי בבל את עזרא הסופר – "האם יש מִקְוֶה לישראל?" הכוונה – לא האם יש מקוואות טבילה בישראל, אלא האם יש "תִּקְוָה" לישראל? (עזרא י:ב). מכאן עוד הוכחה לכך ש"מִקְוֶה" פירושה גם תִּקְוָה, (רש"י). ואכן אחר הטבילה, כל אדם חושב אחרת, מתפלל וחי אחרת, וגם כל חיי הקהילה מקבלים צביון רציני יותר, של לימוד ושמירת מצוות התורה, וגם "טהרת המשפחה" נשמרת כנדרש וכראוי, וכל זה מביא להרגשת ביטחון, שלוה ואושר! רבי עקיבא מכריז: "אשריכם ישראל", ואומר – "מִקְוֶה ישראל ה'" (יומא פה)– למה הוא מתכוון? רבי עקיבא חי בזמן חורבן בית המקדש השני. כל זמן שבית המקדש היה קיים, בזכות עבודת המקדש ה' היה מציל את עם ישראל מכל האויבים והבעיות, ועכשיו שנחרב, מי יציל אותנו? רבי עקיבא בא לחזק אותנו שלא נכנס ל"ייאוש"! גם עד שבית המקדש השלישי יבנה מחדש על ידי בורא עולם, וירד מוכן באש מן השמים (ככתוב בשמות טו:יז, מסכת סוכה מא, תוספות), עדיין יש לנו 'תִּקְוָה' על ידי "מִקְוֶה ישראל ה'" (ירמיהו י"ז,י"ג). וכן כתוב בהלכות ערב יום כיפור, שמנהג טבילת גברים בערב יום כיפור היא "משום תשובה", וזו הוכחה נוספת לכך שטבילת מקוה מביאה לתשובה (או"ח תר"ו אות ח', מגן אברהם), ולכן בערב יום כיפור, שהנושא הוא "חזרה בתשובה", חשוב לטבול לפני כן, לשם "תְּשׁוּבָה". ואין חובה לחכות עד ערב יום כיפור כדי לעשות תשובה, שהרי שלוש פעמים ביום, כל יום בתפילת העמידה של שמונה עשרה, אנחנו מבקשים מהקב"ה שיעזור לנו לחזור ב"תשובה שלמה". קל לשכנע גברים לטבול במקוה כי לגברים הנושא אינו רגיש, והטבילה מביאה להם תקוה ושמחת חיים. ולפי זה, דרך קלה ויעילה להחזיר את כל עמנו בתשובה ולפתור את הבעיה שבכל דור מאיימים להשמידנו באופן טוטאלי, היא על ידי: "חינוך וזירוז גברים לטבילת מקוה". איך ניתן להגיע לכל עמנו? לא ניתן לעשות זאת על ידי פעילות של אדם אחד בלבד! עם ישראל זקוק להרבה פעילים סביב העולם! כל אחד יכול ולכן גם כל אחד חייב! בכל דור ודור קיים מאבק מתמיד בין עוברי עבירה, שאינם מודעים לעובדה שהעבירות שהם עושים קודחים חורים בספינה שלנו ומסכנים את כולנו - לבין שומרי תורה ומצוות, המשתדלים בכל כוחם לסתום את החורים שנקדחו על ידי עוברי העבירה, כדי להציל את כולנו מטביעה. לכן המס הנדרש מכל נוסעי הספינה כדי להציל את עצמם ואת הספינה לבל תטבע הוא המחיר של חינוך מקוה וחינוך תורני לכל יהודי, גם כגון הפצת חומר חינוכי מקוה בכל תיבת דואר יהודית – אנא, לא תוכל להתעלם. הדרך היעילה ביותר להשיג את המס הנ"ל הוא מלבד התמיכה האישית של כל אחד בעזרה ותרומות, להביא לידי כך שאחוז מסוים מהסכום המשולם לטבילה במקוה גברים יהיה כתוספת עבור החינוך הנ"ל לכל יהודי באשר הוא שם. כשם שכל מוצר שאנו קונים - העלות שלו כוללת אחוז מסוים עבור פרסום המוצר - המשולם לבסוף על ידי הקונה. אין ברירה, הדרך המעשית להשיג תקציב לחינוך מקוה לכל יהודי העיר והסביבה היא על ידי תוספת תשלום לכל טבילת מקוה גברים ע"י כל טובל. כל הנהלת מקוה, מלבד תפקידה להכין את המקוה לטבילה, חייבת גם לדאוג לחינוך זה. ועל ידי זה כל טובל זוכה גם להשתתף במצות חינוך מקוה לכל יהודי והצלת עמנו מאויבינו שבכל דור ודור מאיימים להשמידנו, ח"ו. לחנך למעלה מ- 10,000,000 אחים, סביב העולם, עולה מיליונים, ולא ניתן לעשות זאת על ידי תרומות סמליות של שקל. כדי להיות רציני ויעיל ראוי לתרום או להתרים כל שנה לפחות סכום השווה להוצאה השנתית של משפחה ל-מקוה, כיום בין ₪1,000-500 [בחו"ל 500$-1,000$], עבור תרגום, הדפסה בשפות שונות, והפצה סביב העולם, של מאמר זה ונושאים נוספים. כמו קרבן שני השעירים ביום כיפור, שחובתם להיות שווים גם במחיר ובזמן הקנייה. כל תרומה תתקבל בתודה וברכה – אנא לא תוכל להתעלם. אין סיבה, שלא תתרום לעניין קריטי זה, לפחות פעם בחודש או פעמיים בשנה. פעילות מקומית איננה פוטרת מתמיכת פעילות גלובאלית, כמו שתשלום מס עירוני איננו פוטר ממס ממשלתי. ואחרי שקראת, נהנית והבנת, חֲשֹׁב על האפשרות, שמלבד תרומתך הנדיבה, תתנדב להיות בין הפעילים בנושא - בהפצת חומר, בדרשות בבתי כנסת וכד'. כי כל אחד יכול ולכן גם כל אחד חייב! ודע שעם ישראל מחכה ומצפה לזאת! – אנא לא תוכל להתעלם! חובה עלינו להזכיר כל יום לכל יהודי, בכל דרך אפשרית, שאי שמירת מצוות התורה מסכנת את כל היהודים בארץ ישראל ובעולם. "השיבנו השם ונשובה... ואז יתחדש ימינו כקדם... עם משיח צדקנו". אחרי שסיימת לקרוא, אנא העבר לחברך מאמר חשוב זה! אנא שלחו לנו כתובות דואר ואלקטרוניות, לקבלת חומר הסברת מקוה מרשים ומשכנע, כדי להעביר לרשימות הכתובות שלכם, ולזכות במצווה גדולה ביותר. ראה מאמרים נוספים ב"מדריך להצלת עמנו": • מימי גן עדן • ביטחון שלווה ואושר • המאבק להמשכיות החיים • מאבק האדם עם בעיותיו – הסיבה והפיתרון. • פעילות לזיכוי הרבים. • רשימת תוצאות מופלאות. חומר נוסף והרצאות: עמנואל ראב"ד, רח' שמעי'ה 20, בני ברק 5132703, טל': 03-9074787, a9297789@gmail.com י"ב תשרי תשפ"ג (7.1.22)

דרך קלה ויעילה להצלת עמנו - חלק ד'

דרך קלה ויעילה להצלת עמנו - חלק ד' עוד הוכחה שטבילת מקווה מביאה לחזרה בתשובה, ואין צורך לחכות עד יום כיפור כדי לחזור בתשובה, כי שלוש פעמים ביום בתפילת שמונה עשרה אנו מבקשים "החזירנו בתשובה שלמה", וזו עוד הוכחה לחשיבות של טבילת גברים במקוה כל יום. לפי כל האמור הנ"ל מובן מדוע משפט הפתיחה של התלמוד "מאימתי..." מדבר על טבילת כהנים: "מזמן שהכהנים שטבלו" (במקוה גברים), בעוד שנושאי טבילה אחרים מופיעים במסכת האחרונה של התלמוד, כי לאחר הטבילה כל אדם חושב אחרת, מתפלל וחי אחרת, וכל חיי הקהילה מקבלים אופי רציני יותר, של שמירת מצוות התורה, לימוד תורה עצמי וגם מצוות טהרת המשפחה נשמרת בצורה הטובה ביותר. לפי כל האמור לעיל, מובן כיצד יתכן שסנחריב ערך מלחמה על ירושלים עם צבא של מיליונים, וכולם מתו באמצע הלילה – בדקו ומצאו שסיבת הנס היתה שמדן ועד באר שבע, לא מצאו תינוק ותינוקת, איש ואישה שאינם בקיאים בהלכות טומאה וטהרה (סנהדרין צד). כי נושאי טומאה וטהרה התחילו ללמוד, בכל הדורות, מיד בפסוק העשירי של התורה והלאה. ובמשך כל הדורות טבילת מקוה היה דבר מרכזי בחיים היהודיים. ישנם אדמו"רים ורבנים, שאינם לוחצים את היד לדרישת שלום, לאדם שלא טבל במקוה באותו יום. מנין הם יודעים אם האדם טבל או לא? מאור פניו של אדם מעיד עליו אם הוא טבל היום. רשימה של אלו שיש להם עניין מיוחד לטבול במקוה גברים: • חתן ביום חופתו ונוהגים גם לצום עד החופה, בתפילה להצלחת הזיווג ולבניין עדי עד. • האב, המוהל והסנדק לפני ברית מילה בתפילה על התינוק שיגדל לתורה לחופה ולמעשים טובים. • סופר סת"ם לפני הכתיבה, כדי להבטיח שהכתיבה תהיה לשם מצוה. • ויש סופרים שנוהגים לטבול גם לפני כל כתיבת שם השם. (סופרים אלה, בדרך כלל, או שהם גרים ליד מקוה-גברים, או שיש להם מקוה בבית). • יש הנוהגים לטבול לפני קיום מצוות הכרוכות בפעילות הגוף, כגון תקיעת שופר, הדלקת נרות חנוכה, שחיטה וכדו'. • יש הנוהגים לטבול גם לפני תפילות ובקשות מיוחדות, כדי להבטיח שהבקשות תצאנה מעומק הלב ואז יש סיכוי טוב יותר שהבקשות תתקבלנה. כיצד טבילת המקוה מביאה לכל התוצאות החשובות הנ"ל? כי הטבילה מביאה ל: • בידוד מוחלט מהסביבה המסיחה את הדעת. • עצירת פעילות חמשת החושים, המעסיקים אותנו תמיד, ומפריעים לריכוז המחשבה הנדרש לקשר עם בורא עולם. • הפסקת הנשימה - שאז אנו נמצאים בשער שבין החיים למוות, ומול המוות כל אדם, באופן אינסטינקטיבי - מתקשר לבורא עולם ביראה, ומתפלל בליבו לה' ומבקש ממנו מלבד חיים גם עזרה לפתור את בעיות החיים. שהרי אין אדם בעולם ללא בעיות, גם אם הוא בריא, חזק, חכם ועשיר. ומדוע אין אדם ללא בעיות? הרי בורא עולם ברא עולם מושלם. השמש, הירח וכל היקום פועלים אלפי שנה, ללא הפסקה וללא בעיות. מדוע דוקא האדם שהוא היצור הכי מושלם בבריאה, שיש לו גם כח המחשבה והדיבור, שאין לאף אחד ביקום, מדוע דווקא הוא מלא בעיות? אחת התשובות - כי בורא עולם הוא המייצר את הבעיות לכל אדם, בכל זמן, לפי מצבו, כדי שיחזור בתשובה! כפי שכתוב: "אנוש לדכא (הבורא מביא לאדם בעיות עד קרוב לנשימה האחרונה), "ואומר לו: רצונך לחיות? חזור בתשובה" (תהילים צ:ג, ראה במפרשים). עוד פירוש לפסוק זה: הבנים של אדם הראשון היו הסבים של דור אנוש. וכל אדם אחראי, מלבד על החינוך וההתנהגות שלו, גם על החינוך וההתנהגות של בניו ונכדיו. ולכן כאשר הבנים או הנכדים חוטאים, האשמה היא גם של הסבים וגם הם צריכים לחזור בתשובה על החטאים של הבנים והנכדים. ולכן הבנים של אדם הראשון היו צריכים לחזור בתשובה גם על החטאים של דור אנוש. לכן כתוב "אנוש לדכא" אנוש קיבל את העונש על החטאים שלו, ולחזור בתשובה היו צריכים גם הסבים ולכן נאמר "חזרו בתשובה בני אדם" (דהיינו הבנים של אדם הראשון) כי ללא בעיות (בדרך כלל) בני אדם לא חוזרים בתשובה. וכאשר הבעיות מטרידות ומכאיבות מספיק הן דוחפות כל אדם (גם מי שעדיין אינו שומר מצוות) להתפלל אל ה', בפה או בלב, בבית הכנסת ו/או מחוצה לו (במילות הסידור או במילים שלו), אך ה' מכריז שהוא אינו מקשיב לתפילתנו ברצון ללא "רחצו" שמובנה בתנ"ך – טבילת מקוה לחזרה בתשובה (ישעיהו א', טו-טז, תרגום יונתן).

דרך קלה ויעילה להצלת עמנו - חלק ג'

דרך קלה ויעילה להצלת עמנו - חלק ג' כדי להוכיח לבני אדם שיש בורא לעולם, ה' מביא לכך שהעתיד לא בידינו – ובני אדם אף פעם אינם יודעים באופן מידי, האם ההשתדלות שלהם תביא לתוצאות - ראה פרשת בראשית, שכל אחד מה-10 דורות שמאדם עד נח, לכל אחד מהם נולד הילד הראשון בגיל שונה, חוץ משניים: מהללאל וחנוך, שילדו שניהם באותו גיל (65) משום ששניהם היו יוצאים מן הכלל בצדקותם. בשם מהללאל – יש את שם ה'. וחנוך – לקח אותו האלוקים. אברהם ויצחק חפרו בארות מים, שאחת המטרות שלהן היה לטבילת מקוה, עבורם ועבור האורחים שאותם הם ניסו לגייר. אברהם אבינו כבר הבין שבלי אמונה בבורא עולם, אין ביטחון לחיים! ככתוב "אין יראת ה' והרגוני" (בראשית כ,יא) , וטבילת מקוה מביאה ליראת אלוקים, ולכן גם עבור הביטחון האישי שלו, הוא היה חייב, לדאוג לכך שכל אלו שבאים אליו, יטבלו במקוה, ולא ירצו לרצוח אותו כאשר הם יראו את כל העושר של אברהם. וטבילת מקוה מביאה ליראת אלוקים, אז יש לו יותר ביטחון שהאורחים שלו לא ירצו להרוג אותו, בגלל הקנאה או כדי לגזול ממנו את כספו. רבקה אמנו זעקה "קצתי בחיי אם בני יתחתן אם אחת מבנות הארץ כאלה". מפרשי התורה בחומשים שלנו, לא מפרשים את המילה "כאלה", לכן שאלתי את ר' חיים קנייבסקי זצ"ל, מה הבעיה ב"בנות הארץ", שנאמר עליהן "כאלה", הוא הראה לי בספר "הפרדס", (שהתלמידים של רש"י כתבו את הדברים שרש"י אמר אך הם לא נכנסו לפירושו על התורה, לכן ספר זה אינו מפורסם ביותר) שכתוב שם שהבעיה של "בנות הארץ" היא שהן אינן שומרות טהרת המשפחה. גם כל אם בישראל, חייבת לדאוג שבניה יתחתנו רק עם נשים שתשמורנה "טהרת המשפחה". (בראשית כז,מו). מתן תורה חִייב טבילת מקוה של כל העם כולו, גברים נשים זקנים וטף. כי טבילת מקוה היא הדרך הקלה והיעילה ביותר להביא לאמונה בבורא עולם, לחזרה בתשובה ולשמירת מצוותיו, שהם הבסיס לקבלת התורה. כי לאחר טבילת מקוה כל אדם חושב וחי אחרת ומאותה סיבה "הישרדות יהודית דורשת חינוך מקוה לכל יהודי"! במשך המסע במדבר, גברים שלא טבלו, ענני הכבוד הפליטו אותם מחוץ למחנה, והם נתקלו בבעיית עמלק שבא להלחם בהם. ככתוב "צא להלחם בעמלק", המלחמה היתה מחוץ למחנה, כי עמלק בא להלחם עם אלו שהעננים הפליטו אותם מחוץ למחנה בגלל שלא טבלו. ומדוע היו חייבים לטבול במדבר? מכיון שבמדבר לא היה חסר לעם ישראל שום דבר, הם קבלו את כל מה שליבם היה חפץ - יחד עם המן. וכשלאדם לא חסר שום דבר, הוא עלול לשכוח שיש בורא לעולם, לכן הוא חייב לטבול, כי טבילת המקוה מזכירה לו שיש בורא לעולם. חשוב ביותר, במיוחד למחנכים, וכל אדם חייב לחנך את בניו ונכדיו: ראה פסוק "אמור לכהנים" (ויקרא כא,א) בפירוש "מאור ושמש". "ויחלוש יהושע", יהושע לא השמיד את עמלק לגמרי, אלא רק החליש אותו, כדי שעמלק יוכל לשמש תמיד כשוט של בורא עולם, להזהיר אותנו לשמור תורה ומצוות ולחזור בתשובה, (שמות יז:יג, פירוש "שם משמואל") בדברה הראשונה בעשרת הדברות כתוב: "אני ה' שממצרים הוצאתיך", מדוע לא כתוב: "אני ה' שבראתי שמים וארץ"? אלא שהרבה בני אדם היו אומרים – "לא ראיתי – אני לא מאמין", אבל ביציאת מצרים, מליוני אנשים ראו דברים שלא בדרך הטבע. עשרת מכות מצרים, קריעת ים סוף, והעיקר ה"מן" - שבמשך 40 שנה ראו איך שלחם יורד מהשמים, שזה אף יצור אנוש לא יכול לעשות, ולא ראה, חוץ מעם ישראל שראה זאת במשך 40 שנה במדבר. מדוע מיד אחרי זה כתוב "כבד את אביך"? הרי "לא תרצח" ודאי יותר חשוב מלכבד הורים. אלא לאף אדם אין הוכחה מי האבא שלו, ויש גם אמהות שלא יודעות מי האבא של ילדיהן, גם כל אשה שיולדת, במשך הלידה היא סובלת מכל כך הרבה בעיות, שהיא לא מסוגלת לראות את הילד ברגע שהוא יוצא ממנה, והיא חייבת להאמין שהמיילדת נתנה לה את הילד שלה, ולא את הילד של אשה אחרת. גם התינוק, למרות שהראש יוצא תחילה, אינו יכול לזהות את האמא שלו במשך היציאה, כי תינוק הוא היצור היחידי, שעד חודש אחרי שהוא נולד, הוא לא רואה ברור. כל זאת בורא עולם סידר במיוחד, שלא יהיה אדם שיוכל להגיד – "זאת האמא שלי, אני ראיתי!", הוא מוכרח להודות שהוא רק יכול "להאמין" מי האמא שלו. ואכן, לאף אדם אין בעיה להגיד "זה אבא שלי", "זאת האמא שלי" וגם לאשה אין בעיה להגיד "זה הבן שלי", אז אם אין לך בעיה להגיד זה "אבא שלי", אז ודאי אין לך בעיה להגיד שיש ה' בורא שמים וארץ. "חמש טבילות" של כהן גדול ביום הכיפורים - למרות שביום כיפור אחד מחמשת העינויים הוא איסור רחיצה במים, בכל זאת כהן גדול, חייב לטבול לפני כל אחד מחמשת עבודות יום כיפור, כדי להבטיח שתפילותיו ועבודתו, לשלום עם ישראל ושלום העולם, יצאו מעומק הלב. מנהג טבילת גברים במקוה בערב יום כיפור: הוא משום תשובה (או"ח תר"ו אות ח', מגן אברהם) "ושוב בתשובה יום לפני מותך" (פרקי אבות ב,י), ומכיוון שאין אדם יודע מתי יום מותו, ומסיבות רבות אחרות, יש הנוהגים לטבול כל יום לפני תפילת שחרית. ישנם בתי כנסת, ביחוד של חסידים, שמי שלא טבל בבוקר לפני התפילה, לא יכול לשמש כשליח ציבור, ולקבל כיבודים אחרים. לכן ברבים מבתי הכנסת, בייחוד של חסידים, יש במרתפים מקוואות טבילה לגברים, כדי לאפשר עליה ישירה מתפילת הלב בטבילה, ללהט התפילה בבית הכנסת, מבלי הצורך לעבור דרך רחובות העיר, המסיחות את הדעת.

דרך קלה ויעילה להצלת עמנו - חלק ב'

דרך קלה ויעילה להצלת עמנו - חלק ב' חכמינו מלמדים אותנו לסיים כל יום את תפילת שחרית בפסוק החשוב ביותר לקיומינו: "וכל בנייך לומדי תורה, הוא תנאי לשלום עם ישראל סביב העולם" כדי שנזכור את הנושא המרכזי והקריטי הזה - שהוא נוגע ישירות להצלת עמנו מהתבוללות, טרור, שמד ונישואי תערובת סביב העולם - כל יום במשך כל היום. ולכן התפקיד של כל יהודי הוא להחזיר את כל העם בתשובה כדי שנגיע למצב של "כל בנייך" לומדי תורה שהוא תנאי לשלום בארץ וסביב העולם ולהיפטר מאיומי ההשמדה של עמנו וארצנו (ישעי'ה נד:יג). במקומות רבים בתנ"ך, עם ישראל מוזהר ששלומנו בארץ הקודש וסביב העולם מובטח על ידי שכל עמנו ישמרו תורה ומצוות (ויקרא כה, ישעיהו נד:יג). השאלה היא כיצד נגיע לכך שכל עמנו ישמרו תורה ומצוות? במאמר זה נשתדל להוכיח שדרך קלה ויעילה להגיע למצב זה היא על ידי חינוך וזירוז גברים לטבילה במקוה גברים. מאין לקחנו זאת? "מקוה מים", יום שלישי לבריאת העולם, פסוק עשירי בתורה, גוף האדם מכיל שני שליש מים. ואדם לא יכול לחיות יותר מיומיים בלי מים. לכן, מתחת לסף ההכרה, הדבר הראשון שכל אדם מחפש כל יום, הוא האם יש לו מספיק מים בשביל לחיות. לכן מים הם הבעיה והתקוה הראשונית של כל אדם. המים שאנו שותים מגיעים אלינו מ"מקוה" המים של בורא עולם. התורה קוראת לזה "מקוה" מים, כי המים הם התקוה של כל אדם. שפת הקודש לא נוצרה על ידי בני אדם אלא על ידי הבורא, אלפי שנה לפני בריאת העולם, ובה נכתבה התורה. כל אלו שנבראו בששת ימי בראשית, נבראו בוגרים, אדם הראשון וחוה נבראו כבוגרים בגיל 20 ומדברים בלשון הקודש - לא היו צריכים ללמד אותם לדבר. בורא עולם הוא שהחליט שהמילה "מקוה", תהיה שווה ל"תקוה". כי תקוה בלשון הווה נוכח - שווה - "אני מְקַוֶּה" – שווה - לאותיות "מִקְוֶה". בכל השפות המילה "תִּקְוָה" היא אחת המילים החשובות, כי ה"תִּקְוָה" נותנת לאדם את הכח להמשיך ולפעול למרות כל הבעיות והמכשולים. מדוע עץ הדעת נאסר על אדם וחוה אשתו? כדי שנבין שיש בורא שהוא "בעל הבית" של העולם, אנו חייבים להיות מוגבלים לפחות בדבר אחד. כי ההגבלה מחייבת אותנו להבין שאנו רק אורחים בעולם, וחובת האורח להישמע להוראות המארח. האדם הראשון שטבל במקוה, היה אדם הראשון. מדוע הוא הלך לטבול? כי ה' אמר לו שביום שהוא יאכל את הפרי האסור הוא ימות. אבל הוא לא מת מיד, כי מיד אחרי שהוא אכל, הוא גורש מגן עדן, נכנסה השבת, והיא הגנה עליו. השבת בקשה מהקב"ה שיהיו בני אדם שישמרו שבת, לכן בשבת זו הוא עדיין הרגיש "מעין עולם הבא, יום שבת מנוחה", והיתה לו השראת הרוח לכתוב את "המזמור ליום השבת". במוצאי השבת, שוב צלצלו באוזניו המילים "ביום אוכלך תמות..." לכן הוא הבין שכעת זה לא הזמן לצאת לטיול עם חוה אשתו, צריך לעשות משהו, כדי להישאר בחיים, והוא הבין שהוא חייב לחזור בתשובה ולבקש סליחה ומחילה מבורא עולם שיסלח לו ויתן לו הזדמנות שנייה להוכיח שהוא יהיה מסוגל לשמור תורה ומצוות, אבל הוא הבין שהוא לא יכול להתקשר עם בורא עולם, בזמן שיש כל כך הרבה דברים שמסיחים את הדעת, לכן הוא טבל במקוה, כי טבילת מקוה היא המקום שלאדם יש האפשרות להתבודד עם בוראו מבלי כל הדברים המסיחים את דעתו. לכן הוא רץ לטבול במקוה, וטבל במשך 49 יום, במעיין השילוח (אשר ראשיתו מתחת לקודש הקודשים במקדש, כיום 500 מטר מהכותל המערבי. מדוע טבל דוקא 49 יום? כיון ששמע מבורא עולם אודות היום השביעי, החליט לטבול 7 ימים בריבוע). בתפילה לחזרה בתשובה על חטאו ועל חטא חוה אשתו, ובתקוה להזדמנות שניה להוכיח שהם ישמרו את כל מצוות הבורא, והרבה מהמים סביבו היו הדמעות שלו (פרקי דרבי אליעזר). רק ביום החמישים, יום אחרי שאדם הראשון יצא מהמקוה, והפסיק את התפילות שלו בטבילת המקוה, רק אז קין היה מסוגל להרוג את הבל אחיו, כעונש על חטא אדם וחוה אשתו. (אין חטא בלי עונש, גדול או קטן) טבילת המקוה החזירה לאדם את החיים, שהרי הקב"ה אמר לו "ביום אכלך תמות" אך אדם וחוה אבדו ביום אחד את שני בניהם, אחד הרוג, והשני נעלם, בלי אפשרות ליצור קשר עם ההורים. כל זמן שאדם הראשון טבל והתפלל בליבו במשך הטבילה, קין לא יכל להרוג את הבל, ראה מאמר: "כח התפילה בטבילה" במדריך להצלת עמנו עמ' 51.

דרך קלה ויעילה להצלת עמנו - חלק א'

דרך קלה ויעילה להצלת עמנו מבית ומחוץ, ולהביא ברכה לביתך מאת עמנואל ראב"ד שני דברים החשובים ביותר לכל אדם הם – אויר ומים. אויר יש בכל מקום ואנו נושמים באופן אוטומטי. מים אין בכל מקום לכן כל אדם מתחת לסף ההכרה, הוא כל הזמן מחפש האם יש לו מים כדי שיוכל להמשיך לחיות. והוא חי בתקוה, בכל מקום וזמן, למצוא את המים הנחוצים לו. לכן התורה קוראת למים "מקוה מים" כי אדם כל החיים ממשיך לדאוג ולחפש האם יש לו את המים שהוא צריך בשביל החיים שלו. לכן הפסוק העשירי בתורה, ביום השלישי לבריאה מדבר על "מקוה מים". אנו כיום העם והמדינה היחידה בעולם, מתוך 187 ארצות, המאוימים בהשמדה טוטאלית, ח"ו, למרות שהעם היהודי תרם ותורם לאנושות, בכל דור ודור, בחומר וברוח, יותר מכל עם אחר. וזה לא דבר חדש, שהרי במשך אלפי שנה, בהגדה של פסח, אנו מכריזים: "כי בכל דור מנסים לכלותינו, וה' מצילנו", כי בורא עולם הבטיח לאברהם אבינו בעקדת יצחק ובמספר מקומות נוספים – ברית עולם (בראשית יז,יט), שעם ישראל ישרוד לעולם, סביב העולם, כל זמן שהעולם יהיה קיים. מצילנו, כן. אך השאלה היא באיזה מחיר. כבר לבן הארמי שהיה הדוד של יעקב וגם החותן שלו, רצה להרוג את כלל ישראל, הוא לא יכל לסבול את ההצלחה של יעקב "כתמול שלשום" (בראשית לא:ב), ורדף אחריו ביחד עם בניו, ורצה להרוג את יעקב ואת שתי נשיו וילדיהם, שהיו הבנות והנכדים שלו. ואמר ליעקב שיש בידו לעשות לו רע, פירושו להרוג את כולם, אך ה' הזהיר אותו שלא יפגע בו (שם לא:כט). זה מראה שהשנאה לעם ישראל היתה כבר מההתחלה. בימי המן הראשון, שרצה להשמיד את היהודים סביב העולם ב- 127 מדינות של המלך אחשוורוש, אך מכיוון אך מכיוון שמרדכי היהודי הצדיק החזיר את כל העם בתשובה, ככתוב (אסתר ט,כז): "היהודים קיימו וקיבלו", מחיר ההצלה היה – רק פחד לכמה ימים, אך אף אחד לא ניזוק. כ-2400 שנה לאחר זאת, ההמן מספר -2 (הצורר הגרמני), שגם הוא תכנן להשמיד את כל היהודים סביב העולם, גם את היהודים שהצליחו לברוח ממנו ליפן, מחיר ההצלה, לדאבוננו, היה שליש מעמנו שנרצחו על קידוש ה' בכל מיני מיתות אכזריות. ומלבד זאת מאז שארץ הקודש הוכרזה ב- 1948 כמדינת היהודים, לפני 74 שנה, שהם 27,010 יום, הותקפנו ב- 15 מלחמות קיום, שלדאבוננו נרצחו בהם 672 יהודים (חיילים ואזרחים) מבחינה סטטיסטית מדובר בהרוג אחד ליום, ומאז שקיימת מדינת היהודים, המקום היחידי בעולם שנרצחו יהודים רק משום שהם יהודים, זה בארץ ישראל. כיום, מדינת ישראל היא המדינה היחידה שצריכה צבא להישרדות שלה, ולמרות הצבא המפורסם בחוזקו וביכולתו, אנו המדינה היחידה המאוימת בהשמדה גרעינית המסר ברור, הקב"ה מראה לנו, שלא הצבא שומר עלינו, אם ה' לא ישמור עיר, חלילה וחס שווא שמר שומר (תהילים קכז,א). עדיין לא עברו 77 שנה מ"המן" מספר שנים וכבר קם בעוונותינו "המן" מספר שלש שרוצה להשמיד את כל היהודים הגרים בארץ הקודש, בפצצה גרעינית שהומצאה על ידי המח היהודי (קם הגולם על יוצרו). רואים מכך שמחיר ההצלה תלוי בגובה של החזרה בתשובה. ולדאבוננו כיום, רוב היהודים הגרים בארץ הקודש עדיין אינם שומרים תורה ומצוות.

SEFER CHOFETZ CHAIM - A Lesson A Day

SEFER CHOFETZ CHAIM - A Lesson A Day - 7 Iyar, 5770/ April 21, 2010 Day 37 – Constructive Negatives Below we will see that in certain situations one may – and sometimes must – provide people with negative information that is important for them to know, either to avoid being harmed or for some other constructive purpose. Whenever faced with such a situation, one must explain why he is saying something that would ordinarily be prohibited, so that the listener understands that the prohibitions regarding loshon hora are not being transgressed. To say anything that the listener thinks is loshon hora when, in fact, it is not, constitutes speaking avak loshon hora 1. Footnotes and Background 1. Avak Loshon Hora – Lit. Dust of Loshon Hora, meaning that you are coming close to transgressing the issur (sin) of Loshon Hora, evil speech. SEFER SHMIRAS HALOSHON - Love Peace and Pursue It Sefer Ma’alos HaMiddos concludes its discussion of the quality of peace with the following: Our Sages state: Peace is precious, for one who erases a single letter of God’s Holy Name transgresses a Torah prohibition, yet in order that peace be restored between husband and wife, the Torah commands, “The Kohen shall inscribe these curses on a scroll and erase it into the bitter waters” (Bamidbar 5:23).1 [The Scriptural verses written upon the scroll contain the Name of God.] Said the Holy One, Blessed is He, “Let My Name, which was written in sanctity, be erased upon the water!” (Vayikra Rabbah 9:15). Our Sages (ibid.) further state: Peace is precious, for all the good blessings and consolations that the Holy One, Blessed is He, brings upon Israel conclude with peace. The blessings of the evening Shema conclude with, “Who spreads the shelter of peace.” The Shemoneh Esrei concludes with, “He Who makes peace in His heights, may He make peace on us...” Bircas Kohanim concludes with, “May HASHEM... establish peace with you.” Therefore, my son, be zealous regarding this trait. Love peace and pursue it, for there is infinite reward for those who do so. This verse is from the Torah portion dealing with the laws of the sotah, a married woman who is suspected of immorality and is forbidden to live with her husband until she undergoes the procedure detailed in the Torah. The sotah’s drinking of the bitter waters in which the scroll’s verses are erased determines whether or not she sinned; if, indeed, she had been guilty of immorality, she would miraculously die a gruesome death upon drinking the water. If she would not die, her innocence would be proven and she would be permitted to live with her husband once again. • A daily lesson from the Chofetz Chaim: A Lesson A Day/Mesorah Publications. • To subscribe or unsubscribe: e-mail us at alessonaday@chofetzchaimusa.org with subject subscribe/unsubscribe. • To order CDs, books, learning programs and our free catalog call us at 866-593-8399. • Please treat printed version with the respect due Torah materials. Become a daily Shmiras Haloshon Email sponsor and help us provide thousands with easy access to the Torah's inspiration. As a merit for a departed loved one, or for a recovery from illness, your sponsorship will go a long way toward bringing people the most effective tool for dealing with life's troubles. Your dedication will reach over 8,000 recipients per day. Just email back the date and dedication you would like printed, along with your contact information to es@chofetzchaimusa.org.

Make Rosh Hashanah and Yom Kippur more meaningful

Make Rosh Hashanah and Yom Kippur more meaningful. Order Rabbi Wachsman’s impassioned teshuva drashas(speeches), Grasp the Gift of Teshuva vol 1,2 or 3 - available on CD’s. Please call 845- 352-3505 #116 Shmiras Haloshon Yomi - 6 Elul, 5769 / August 26, 2009 Day 102 – Subjective Thinking SEFER CHOFETZ CHAIM — Laws of Rechilus 5:6-7 As we know, when a person does something which affects us negatively, our reaction will often depend on who that person is. For example: You arranged to get a ride home with someone after a wedding. At the end of the wedding, you search for the person but cannot find him. Someone tells you, “He left already. Did he leave you stranded?” Your reaction will depend very much on who stranded you. If it was your father or brother, then your mind will immediately view the act as innocent and you will assume that there is probably a good reason for his behavior. If, on the other hand, the person who was supposed to drive you was someone that you know only casually, you might say to yourself, “He probably realized that he had no room for me. But how could he be so inconsiderate as to not even tell me?” Of course, there could be any number of reasons why the person left without telling you. He may have been mistakenly told that you had already left, or that you wanted to stay late. Perhaps an emergency forced him to leave in a hurry. Or, he may have simply forgotten. The Chofetz Chaim discusses a case where you have been told that someone said something negative about you or has done something against you (i.e. you have heard rechilus) and you have confirmed that the report is true. Nevertheless, says the Chofetz Chaim, you are obligated to judge him favorably if there is any possible way to interpret his statement or action in a positive light. If you do not judge him favorably, then you are guilty of accepting rechilus. The Chofetz Chaim concludes by discussing the teshuvah (repentance) which is required of someone who has accepted rechilus as truth: “He must work on himself to expel the matter from his heart so that he no longer believes it. If it is difficult for him to believe that the speaker fabricated the story, then he should tell himself that perhaps the speaker added some details, or omitted a detail or some words which had been said about him; or that the person uttered his words using nuances which would give his statement a positive interpretation.” “The listener should take upon himself not to accept loshon hora or rechilus in the future from any Jew, and he should confess his sin (before Hashem). Through this, he will have corrected his sin, provided that he did not relate the information to others.” Dedicated as a z’chus for the yeshua of Dina bas Chaya Henna who is a matzav of pichuach nefesh · A daily lesson from the Chofetz Chaim: A Daily Companion/Mesorah Publications. · To subscribe or unsubscribe: e-mail us at dcompanion@chofetzchaimusa.org with subject subscribe/unsubscribe. · To order tapes, books, learning programs and our free catalog call us at 867-593-8399.

הסיפור על הרדיו המשוגע

שתיקה בתפילה - הסיפור על הרדיו המשוגע: בעל ואשה ,רצו לשמוע כל אחד תוכנית אחרת ששודרה ברדיו. הבעל רצה לשמוע חדשות,והאשה רצתה להקליט תוכנית למתכונים. אף אחד מהם לא ויתר וכל רגע אחד מהם שמע כמה מילים ממה שרצה לשמוע, והתוצאה לפניכם: "קול ישראל מירושלים שלום רב, השעה שש והרי החדשות מפי חמשה קישואים ירוקים. להכנת האוכל, קצוץ את ראש הממשלה והוסף את שר האוצר לפי הצורך. ד"ר פרוינד מזכיר שצריך להשרות במי מלח פושרים את הנשיא אובמה שיופיע בשבוע הבא בצלחת עמוקה ורחבה עם מרק שמיר. המנכ"ל הודיע שהמרק טעים, לא כדאי להתיעץ עם מועצת העגבניות שנרקבו עקב תאונה קטלנית שקרתה בסיר לחץ על אש בינונית. משטרת ישראל מודיעה כי אמש נמלטו מבית החולים לחולי רוח שני חצילים גדולים ושמנים, כל היודע על מקום המצאם מבקש להודיע לעוף ולחלק למנות שוות. עם ערב ניסו כוחותינו להקיף את דגי הכינרת בתוספת פרוסות לקישוט. לכוחותינו אין נפגעים בעוד שלכוחות האויב ששה מלפפונים לצנצנת המיונז שבמקרר. לאחר הארוחה מומלץ להכין מלחמה בצפון קוריאה. מפי מקורות יודעי דבר נודע שאבו מאזן המריא בשעות הבוקר לתוך מים רותחים שיש להוסיף להם את הליפתן. ראש הממשלה הודיע היום בממשלה, שכדאי לקשט את העוגה ולהוסיף חטיבת גולני שיצאה הבוקר לסיור ברצועת עזה, וזאת עקב רצועות תפוחי עץ מטוגנות שנמצאו שלשום במדבר סיני." מסר: כמו בסיפור ככה גם בתפילה אנחנו צריכים לשתוק ולהתפלל... ומה קורה אם אנחנו לא בשקט, ומדברים עם החבר מימין על זה ועם החבר משמאל על זה התוצאה לפניכם ממש כמו סיפור הרדיו המשוגע יוצא סלט של מילים ואז התפילה שלכם לא שווה כלום!!!

Positive Word Power

Positive Word Power Day 29 – Under the (Weather) Water . . . Then tickle in Yaakov’s throat grew more and more pronounced with each passing minute. Where was his water? Why was his son so slow in bringing it to him? Didn’t he realize how painful it was for his father to cough after his surgery? Yaakov could hear his son’s voice. He was speaking to someone who had come to the front door — perhaps a delivery man or a neighbor. How could he just stand there and schmooze when his father was suffering such torment? A few minutes later, Yaakov’s son finally arrived by his father’s bedside bearing a tall glass of ice water. “What were you doing down there for so long?” Yaakov asked irritably. “If you knew how it hurts me every time I cough, you wouldn’t be standing at the door schmoozing with the neighbors.” The son understood his father’s irritability. Yaakov was an active, take-charge person who was obviously finding it miserable to be forced to lie in bed and wait for others to help him. Nevertheless, his father’s ill temper made the job of caring for him into a thankless task. The son had come from out of town to help out for these few days, motivated by nothing more than love and a desire to help. His father’s constant complaining, while not unexpected, still hurt. There is just a microsecond between losing one’s cool and speaking ona’as devarim. Slamming on the verbal brakes just at that moment takes focus, awareness and self-control. None of these are readily available to someone who is not feeling well. When a person is in pain or drained of energy from illness or lack of sleep, his emotional defenses are weakened. Everything is an annoyance: noise, bright light, being too warm, being too cold, a long wait. All the person really longs for is to rest, and everything else simply stands in the way. Despite all that, the Torah provides no special dispensation for cruel, hurtful words spoken by someone who is ill or exhausted. Therefore, this situation can present a difficult ona’as devarim challenge for some individuals. While there are those “perfect patients” who have a smile, a joke and a good word for every visitor, doctor and nurse, there are also many people who find the situation untenable. In their state of vulnerability, they take to bossing people around and complaining bitterly when things are not done to their satisfaction. The first result of such attacks is the infliction of pain upon people who are trying to help. To avoid that possibility, a person needs to recognize the help being given to him. As he looks at those who come to keep him company, those who treat him and those who care for him, he would do well to realize that much is being done for him even if it is not perfect. This good should not be rewarded with remonstrations and disapproval. If, instead, one learns to strengthen his patience and appreciation, it will be an asset for him even when he is in the best of health. In Other Words When I am exhausted or ill, I will be especially attentive to the manner in which I speak to people. • A daily lesson from Positive Word Power, a project of Mesorah Publications and the Chofetz Chaim Heritage Foundation • To subscribe or unsubscribe: e-mail us at positive@chofetzchaimusa.org with subject subscribe/unsubscribe. • To order tapes, books, learning programs and our free catalog call us at 866-593-8399. • Please treat printed version with the respect due Torah materials. My email address is esthercchf@gmail.com