Thursday, October 26

חרדי דתי יהודי

בס"ד, ערש"ק פר' לך לך תשע"ח, ידידיי ומכובדיי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה' הע"י
שלשה סיפורים המתפרסים על פני 70 שנה, ומכנה משותף ביניהם.
סיפור א: האדמו"ר מבאבוב זצ"ל שאחר השואה פעל ועשה לרומם את קרן התורה והחסידות בארה"ב ולהפיח רוח חיים באודים ניצולים מאש התופת של הנאצים ימ"ש, ולמרות שהוא עצמו איבד הרבה מבני משפחתו בשואה ושתה את כוס התרעלה, לא כיחש באמונתו ופעל והצליח.
אירע פעם שהלך הרבי ברחוב בניו יורק ומולו הגיע ברנש שנראה כגוי גמור, ומושיט ידו לשלום, הרבי החזיר לו שלום. אומר הלה לרבי באידיש גליצאית עסיסית: 'הרבי אינו מכיר אותי? בישיבה כשלמדנו יחד הכרת אותי!', כששמע את קולו, הבין הרבי במי המדובר, היה זה בחור שלמד בישיבה בהתמדה לפני השואה, אך אחר שעבר את מאורעות השואה פקר ל"ע, הרבי קלט מיד את הסיטואציה וענה לו בשנינות, 'כעת אני מכיר אותך, אז לא הכרתי אותך'...

סיפור ב': בדידי הוה עובדא: לפני כחצי יובל שנים, טרם היה לי רשיון ורכב, עמדתי בבוקר בגאולה ונופפתי בידי לעצור טרמפ, עצר לי יהודי, אחד מהכוכבים המפורסמים של ירושלים, באמצע הנסיעה הנהג אומר לי: 'עוד 5 דק' סוף זמן ק"ש' ותוך כדי אני רואה אותו מכסה בידיו את עיניו וצועק 'שמע ישראל ה"א ה' אחד' וכל זה תוך כדי דהירה על כביש הומה אדם וסיכון חייו, חיי וחיי עוברי דרכים. כשסיים ק"ש אמרתי לו: אתה צדיק יותר מכל הקדושים של כל הדורות, שהם היו מוכנים להיהרג על קדוש ה' בצעקם שמע ישראל, ואתה מוכן להיהרג ולהרוג אחרים בצעקך שמע ישראל'...

סיפור ג': 2 בחורים שנראים 'ישיביש' עמדו השבוע ועצרו טרמפ ברח' בר אילן צומת שמואל הנביא לכיוון היציאה מן העיר, יהודי עם כיפה סרוגה עצר להם והסיע אותם אל מחוז חפצם, ברדתם מן הרכב אמרו לו תודה רבה ובירכוהו בכל חותמי ברכות ותוך כדי דיבור ירדו לכביש וחסמו אותו בגופם יחד עם שאר החוסמים הקדושים. הנהג לא האמין למראה עיניו, יצא מהרכב ושאל אותם: 'אינכם מתביישים? אני לקחתי אתכם טרמפ לפה, הודיתם לי וברכתם אותי, וכעת אתם חוסמים אותי?, בחורי הקודש לא התבלבלו וענו לו בעגה ישיבתית תוך סלסול למדנית באצבע צרדה: 'תבין, יש כאן 2 דינים, דין אחד של הכרת הטוב, ועל זה הודינו לך וברכנו אותך, דין שני של הצלת עולם ה.... ועל זה אנו חוסמים אותך'...

ומה המכנה המשותף?
ידענו כל הדורות על מסירות נפש למען אידישקייט, ברח' ישעיהו היה בעבר קולנוע אדיסון הידוע לשימצה, והיה שם חלון קטן פתוח לרחוב למכירת כרטיסים להצגות ביום השבת, היה הצדיק ר' עמרם בלוי זצ"ל דוחף את ראשו לתוך החלון הנ"ל ומנע בגופו את מכירת הכרטיסים בשבת, הפקיד בתוך החדר תפס מקל והפליא בו מכות רצח, אך ר' עמרם לא נע ולא זע והיה מוכן למסור על כך את נפשו.
מעולם לא עלה על דעתו למסור על כך את נפש הזולת, לחסום אוטובוסים מלא באנשים חפים מפשע בדרך לעבודה, לבית חולים, לכולל, לבית ספר, לשדה התעופה ולהתעלם מקול בכייתם ושוועתם של עמך בני ישראל אנשים ונשים, זקן וטף.
גם כאשר הקנאים עשו הפגנות וחסמו כביש בגאולה, מא"ש, שבטי, שמואל הנביא וכו' (מבלי להצדיק את זה), ידעו על זה פחות או יותר ונמנעו מלבוא לשם, אך לשתק את כל העיר ולהפתיע בחסימות במקומות בלתי צפויים זה לא היה מעולם בציבור החרדי.
אכן, הם מוכנים למסירות נפש של להיהרג ולהרוג אחרים, אה, הם בטוחים כי עליהם נאמר: 'מה רב טובך אשר צפנת ליראיך', ואני הקטן אומר שעל זה נאמר 'אל תהי צדיק הרבה ואל תרשע הרבה', בפשטות מדובר על 2 מקרים, צדיק הרבה ורשע הרבה, אך לא, זהו מקרה אחד, 'אל תהי צדיק הרבה', היינו, אל תנסה לעשות מסירות נפש תוך כדי רמיסת הזולת, כי זוהי ההגדרה של 'אל תרשע הרבה'.
זה הקשר בין סיפור ב' וסיפור ג' אך כאן מגיע סיפור א' בתמונה.
כאשר מנסים הם להצדיק את הפשעים האכזריים, ומשווים עצמם לקומץ מפגינים נכים חילונים שלא למדו בחייהם תורה ויראת שמים ואף אחד לא מצפה מהם לעדינות נפש כיאה לבן תורה נעים הליכות, ולא נצטוו לקדש שם שמים בהליכותיהם ובמעשיהם, (מתבטא טוב באידיש 'קיינער קוקט נישט ארויף אויף זיי'), ואנו שואלים את עצמנו 'הזאת נעמי?' האם אלו הם בני התורה הנעימים והנאהבים שהכרנו מאז, שעיני כל הדורות נשואות עליהם בהערכה ובהערצה?
אזי אין לנו אלא להפטיר לעומתם בסיפור א': 'כעת אנו מכירים אתכם, אז לא הכרנו אתכם'...
אמרו חז"ל: כשהם יורדים יורדים עד לתהום, הלב נכמר ונחמץ לחשוב שצריך בכלל לכתוב על כך, לאן התדרדרנו? דברים כ"כ פשוטים וברורים שצריך להיות עיוור וסתום מח כדי לא להבין זאת.
על הפסוק: 'מהרסיך ומחריביך ממך יצאו' יש לו פשט ודרש, הדרש הידוע לכל הוא: שהמהרסים והמחריבים יצוצו מתוכנו, ואת זה הם מקיימים במלואו, אך הפשט הפשוט הוא) שהמהרסים והמחריבים יתבדלו ויצאו מתוכנו אל מחוץ למחנה וידע כל אחד להבדיל בין הטהור ובין הטמא (מפרשי התנ"ך).
ואת עצמנו נחזק ונאמר: עוד לא אפסה תקווה כי נצח ישראל לא ישקר ושארית ישראל לא יעשו עוולה, יש לנו אב זקן ועולם התורה האמיתי אשר עוסקיו מקדשים שם שמים בהליכותיהם, פורח וגודל ועושה פרי, ואנו תפילה שהשי"ת יסיר חרפת עמו וירפא את פצעי חילול ה' הנורא שלא זכור דוגמתו בהיקף כזה, וה' אשר צר יחד בצרתנו כי שמו הם מחללים, יחלצנו מהגלות הנורא ונזכה בקרוב ל'ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים' אכי"ר.

שבת שלום ומבורך: ישראל אהרן קלצקין
 זהו כתובת האימייל להערות והארות ולבקשת 

Wednesday, October 25

א נ י ו א ר ב ע ת ה מ י נ י ם - חלק א

בס"ד
א נ י ו א ר ב ע ת ה מ י נ י ם
ת פ י ל ה ל ק י ו ם  ו א י כ ו ת  ה ס ב י ב ה
מאת עמנואל ראב"ד
בעיר סנט לואיס, כאשר 29 רבני העיר סרבו להשתתף אתי למען 70.000 תושבי העיר, חילקתי בעצמי 10.000 סט אתרוגים כל שנה. לכל התלמידים ולרבים מהבוגרים ב-29 בתי הכנסת. מכרו לי בהקפה, כי הייתי הקניין הגדול בעולם וגם שילמתי בזמן. רבים מהמקבלים הפכו לשומרי תורה ומצוות, ומהתלמידים רבים המשיכו את דרכם בישיבות קדושות, והכל בהשקעה פעוטה של 15$ לנפש. בדרך כלל כ-20% מהמקבלים תורמים 80% מההוצאות ואחרים את השאר. ממצווה לא מפסידים, אבל צריך דחף וגם אומץ לקחת סיכון. כמה שווה שכל העיר שמרה עוד מצוה?!
התורה מלמדת ומחייבת להתייחס לצורכי הטבע הסובב אותנו, בכל נימי נפשנו, לא רק בזמן של רזון ומחסור, אלא אפילו בתקופה של שפע. גם החייל בלהט הקרב מצווה על הגנת הטבע וסביבתו. ככתוב, (דברים כ:יט):"כי תצור... עיר... להילחם עליה... לא תשחית עצה... לא תכרות,  כי האדם = עץ השדה". אמנם בורא עולם ברא את כל היצור רק למען האדם, ונתן לו את הזכות לשלוט בכל הטבע ולשעבדו כרצונו, ככתוב, (בראשית א:כו-ל', ב:טו): "ויאמר אלוקים: נעשה אדם... וירדו: בדגת הים, בעוף השמים, בבהמה, ובכל הארץ... נתתי לכם... כל עשב... וכל עץ פרי... לאוכלה". אך מצד שני הוא מצווה עלינו לשמור על שיווי משקל. לא להרוס את הטבע כאשר כורח המציאות איננו דורש זאת מאתנו, ככתוב: "ויניחהו בגן-עדן, לעובדה ולשומרה".

איך מצליחה התורה לחנך את האדם לנשמה עילאית כזאת, שגם בלהט המלחמה, כאשר חיילים המודרכים להרוס להשמיד ולאבד, גם בזמן שכל האינסטינקטים השפלים של החיה שבאדם מקבלים חופש לפעול ככל העולה על רוחם, ובכל אופן אנו מחויבים ויודעים לשמור על שפיות דעת, ועל טוהר מידות, שאפילו עץ לא נשחית ללא כורח המציאות?  בשנת תש"ו, כאשר בנו את מוסדות ישיבת פוניבז' על אדמת פרדס, לא עקרו את העצים עד שמתו מעצמם, אחרי תקופה ארוכה שנפסקה להם ההשקאה. נבנו בתים רבי קומות, אך בקומת הקרקע השאירו את העצים בתוך החדרים. "העצים מתים זקופים"! אומר הפתגם העממי. נתנו כבוד לעץ, כל זמן שעוד היה לו כלורופיל בעורקים, כל זמן שהוא עדיין נשם וחי, לא עקרו אותו. בקומות העליונות כבר גרו משפחות, ובקומת הקרקע מלבד הריצוף כל הדירות היו מוכנות, אך הדיירים שעמדו לאכלסם נדרשו לחכות לעץ. כל זמן שהוא היה בחיים, לא עקרו אותו. ומי שלומד תורה, המלמדת לכבד גם את העץ, אלפי פעמים פי כמה הוא מכיר את חובתו לכבד כל אדם, בכל שלבי חייו. וזאת הסיבה שבמשך אלפי שנות קיומו של העם היהודי, מעשי רצח, לא היו ידועים בקרב שומרי תורה ומצוות, וסנהדרין שהייתה פוסקת דין מוות, אפילו אם רק פעם אחת בשבעים שנה, הייתה נקראת סנהדרין קטלנית.
"כי האדם עץ השדה", ומי שלא מכבד את העץ, בסופו גם לא יכבד את האדם!
לכבד את העץ כדי לכבד את האדם הדומה לעץ!
הבה נתבונן איך מצליחה התורה לחנך את האדם לתת את הכבוד הראוי לעץ. התורה מצווה אותנו: "שלוש רגלים = חגים - תחוג לי - לפני  ה' - בשנה... 1. למועד חודש האביב... 2. וחג הקציר... 3. וחג האסיף  - בצאת השנה - באספך מעשיך מהשדה". (שמות יד-יט): - רשב"ם: וחג האסיף: חג הסוכות. בשעת האסיף אשר מלאו הגרנות בר, והיקבים - תירוש ויצהר. הרי שלושה רגלים תלויים כולם בפירות הארץ: אביב. וקציר. ואסיף. – רמב"ן: כולם על מעשיו מן השדה, לתת בהם הודאה לה' שהוא שומר "חוקות שמים" ו"מוציא לחם מהארץ", "להשביע נפש שוקקה, ונפש רעבה מילא טוב". "חג הסוכות תעשה לך... באוספך מגורנך  ומיקבך". כאשר "הארץ הוציאה לך לחם, אשר לבב אנוש יסעד", ו"יין, המשמח לבב אנוש, להצהיל פנים משמן", "ושמחת בחגך" אבל אסור לך לשמוח רק אתה לבדך, "אתה" חייב לשתף גם את "בנך ובתך, עבדך ואמתך", "והלוי". כיום אלו הם - "תופשי התורה": בחורי הישיבות, אברכי הכוללים, וכל המשרתים בקודש, "והגר, היתום והאלמנה...".
כמה זמן תארך החגיגה? - "שבעת ימים"! - לכבוד מי עושים את החגיגה?  - "תחוג לה' אלוקיך". - היכן עורכים את החגיגה? - "במקום שיבחר ה'". - בבית ה', במקום קדוש, בבית המקדש. - ובזמן שאין לנו בית מקדש, מקיימים זאת בבית הכנסת, בבית המדרש, בישיבה, בסוכה או בכל מקום אחר של קדושה.
ומדוע חייבים לעשות את השמחה בבית ה'?  - "כי יברכך ה' אלוקיך".
כדי שלא נשכח "כי ה' הוא הנותן לך כוח לעשות חיל". כל רכושנו אינו אלא תוצאה של ברכת ה'.  ברכת ה' אינה לחקלאי בלבד. - "בכל תבואתך"! כל העמלים מתברכים. -  "ובכל מעשה ידיך". עתיד מזהיר מובטח לנו בזכות שמירת המצוות. - "והיית אך שמח"!  (דברים טז:יג-יז).

Wednesday, September 20

לשנה טובה


Inline images 1

בס"ד

בס"ד
ידידי היקר,
לשנה טובה תכתבו ותחתמו לאלתר לחיים טובים ולשלום


כל טוב, מנשה
Calculu Training - מרכז חרדי "כלכלה" בלונדון
Menasche Scharf

Are you a sponsor?
Partner with Shuvu

Best Wishes For A New Year 5778

26 Elul, 5777

Dear Friends of MikvaTikva:

My hearth is full with emotion, to pray for you and your family for a Ksiva v'Chasima Tova, health, wealth, nachas, success and happiness in all your endeavors.
The prophet proclaimed:

"Mikvah is our Salvation!"

Since it leads to repentance and acceptance of our prayers with mercy and compassion. Therefore, our most critical task is:

"Mikvah Education to Every Yid!"

Thank you for helping and supporting me in this task during any part of the last 40 years, that I endeavor to do it day and night, around the world.
I recently came to the realization that one person could not educate the entire Jewish people the world over. Instead we need local activists everywhere. Therefore, there is no alternative: every Mikvah must also serve as an educational center for Family Purity for every Yid.
Thus, after 40 years of extensive activity, I still need to travel around the world in order to bring and this new, important and practical program, which was signed by many great rabbinical leaders.
For this we need your continued help and significant support.
I owe you many thanks for your past friendship, help and support. Please forgive my failing to send timely acknowledgement and receipts, due to short of funds and being a one-man band.
May Hashem enable you to continue our partnership of this greatest Mitzvah.
Respectfully, 

כתיבה וחתימה טובה, באהבה רבה

Imanuel Ravad

MikvaTikva


Tuesday, September 19

כתיבה וחתימה טובה

בס"ד

מכובדי וחברי מקוה-תקוה

בלב גואה ברגשות להתפלל עליכם ולאחל לכם ולכל משפחתכם, שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה, בריאות, אושר ועושר, נחת, ברכה והצלחה בכל מעשה ידיכם.

הנביא מכריז: 
"מקוה... מושיעו"! 

כי הטבילה מביאה לתשובה, וקבלת התפילה ברחמים וברצון. לכן תפקידנו הקריטי ביותר הוא: 

חינוך מקוה לכל יהודי!

הריני להודות לכם על עזרתכם ותמיכתם בעבודת קודש זו, לה הקדשתי את זמני ומרצי, יומם ולילה במשך 40 שנה אחרונות, סביב העולם. עד שלאחרונה הגעתי להכרה, שאדם אחד משם, לא יכול לחנך היטב את הקהל כאן ובוודאי לא סביב העולם. דרושים לזאת גם הרבה מחנכים ועסקנים מקומיים בכל מקום וממון רב. לכן אין ברירה, כל הנהלת מקוה חייבת לפעול גם כמרכז לחינוך מקוה לכל יהודי, וביחוד לתושבי העיר והסביבה.
לכן אחרי 40 שנה של פעילות ענפה, אני מרגיש חובה לחזור שנית סביב העולם כדי לפרסם את המסר המעשי הזה, אשר חתמו עליו רבים מגדולי הדור, ולהשתדל שהמסר הזה גם יפעל כראוי וכרצוי. ולזאת אני שוב זקוק לעזרתכם ותמיכתכם המשמעותית.
אני חייב לכם רבות על עזרתכם ותמיכתכם בעבר. אנא סלחו לי שלא שלחתי לכם קבלות ומכתבי תודה, בעבר וכראוי, מחוסר עזרת משרד כראוי, בגלל קוצר התקציב.

יהי רצון שה' יאפשר לכם להמשיך ולחדש את השותפות במצוה גדולה וכבירה זו.

בכבוד רב, באהבה רבה, בברכת כתיבה וחתימה טובה, עמנואל ראב"ד, מקוה-תקוה

Imanuel Ravad – עמנואל ראב"ד 

Mikva Tikva 

Israel: 20 Shmaya St., Bne-Brak 5132703, T: 972-3-9074787

USA: 1360 – 44 St. Brooklyn, NY 11219
Tax-deductible – donations: IRS # 11-3380463

Monday, September 4

מקוה תקוה

בס"ד
ברכת כתיבה וחתימה טובה
מאת עמנואל ראב"ד - מקוה תקוה
ערב ראש השנה תשע"ח
מכובדי היקרים, חברי וידידי מקוה-תקוה
בלב רוגש לתפילה וברכת כתיבה וחתימה טובה לכם ולמשפחתכם, אני מאחל לכם בזאת: שנת בריאות, עושר ואושר, נחת והצלחה בכל מעשה ידיכם.
כתושבי ארץ הקודש, אנו האנשים היחידים בעולם החיים בצל איומי השמדה גרעינית, ח"ו. רבים מקהילותינו בתפוצות הגולה חיים בצל של טרור ונישואי תערובת המסכנים את כל בני עמנו.
הנביא ירמיהו מכריז: "מקוה... מושיעו!" ( יד:ח). כי טבילת מקוה מביאה לתשובה וקבלת התפילה ברחמים וברצון. לכן, אחת המשימות החשובות ביותר שלנו היא: "חינוך מקוה לכל יהודי"!
לכן, חוב קדוש עלי להודות לכם על העזרה והתמיכה שלכם במשימה זו, שאני עוסק בה ב-40 השנים האחרונות, במאמצים רבים, יום ולילה, וסביב העולם.
עד שלאחרונה הגעתי להכרה שאדם אחד משם לא יכול לחנך את כל העם כאן, וסביב עולם, גם כאשר השתתפתי בכ-15-20 וועידות בשנה של רבנים, מחנכים וראשי עם. פעילים מקומיים רבים נדרשים בכל מקום וממון רב. לכן, "אין ברירה", כל מקוה צריכה לשמש גם כמרכז חינוכי לטהרת המשפחה ול"חינוך מקוה לכל יהודי"! במיוחד עבור תושבי העיר והסביבה.
וכך, אחרי 40 שנה של פעילות ענפה, אני עדיין חייב לנסוע ברחבי העולם, בעזרת ה', כדי להביא ולהפעיל את התוכנית החדשה, החשובה והמעשית הזאת, אשר חתמו עליה רבנים רבים מגדולי הדור.
לנושא זה אנו זקוקים להמשך עזרה ותמיכה משמעותית שלך. ראה את העלון המצורף: "אין ברירה"!
אני חייב לכם תודה מרובה על הידידות, העזרה והתמיכה בעבר. אנא סלחו לי שלא שלחתי קבלות ומכתבי תודה בזמן, בגלל חוסר תקציב ועזרה משרדית.
בתפילה שה' יאפשר לכם להמשיך את השותפות שלנו במצווה הגדולה והחשובה ביותר זו.
נא לקרוא את המסמכים המצורפים המביעים נושאים והודעות חדשות. אנא שלחו לי מייל, כדי לקבל ולהפיץ חומר בנושא מקוואות ולהרוויח מצווה גדולה ביותר.
בכבוד רב, באהבה רבה, כתיבה וחתימה טובה!
עמנואל ראב"ד מקוה-תקוה
Imanuel Ravad
ראב"ד
MikvaTikva
ישראל: רח' שמעיה 20, בני ברק 5132703, טל': 03-9074787

ארה"ב: 1360 רחוב  44, ברוקלין, ניו יורק 11219

MikvaTikva

בס"ד
Elul, Eve of 5778

Dear Friends and Friends of MikvaTikva:


My hearth is full with emotion, to pray for you and your family for a Ksiva v'Chasima Tova. Health, Wealth, Nachass, Success & happiness in all your Endeavors.


We the Yidden of the Holy Land, are the only people in the world who live under the shadow of nuclear annihilation threats. Many of our Diaspora communities live under the shadow of terror and intermarriage endangers all our people.


Our prophets are proclaiming: "Mikva is our Salvation!" Since it leads to repentance & acceptance of our prayers with mercy & compassion. Therefore, our most critical task is: "Mikva Education to Every Yid!"


Thank you for helping and supporting me in this task during in any part of the last 40 years, that I endeavor to do it day and night, around the world.


Until recently I came to the realization that one person from there could not well educate the entire people here, and around the world. Many local activists are needed everywhere. Therefore, there is no alternative, every Mikva must also serve as an educational center for Family Purity & Mikva Education for every Yid, especially for the city & surrounding area residents. Thus, after 40 years of extensive activity, I still need to travel around the world in order to bring and operate this new, important and practical program, which was signed by many great rabbinical leaders.


For this we need your continued help and significant support. See the attached brochure: "There is no alternative"!
I owe you many thanks for your friendship, past help and support. Please forgive my failing, "due to short of funds & being a one man band," to send timely acknowledgement and receipts.


May Hashem enable you to continue our partnership of this greatest Mitzvah.
Please read my attached papers, expressing timely messages. Please send me your Email, to receive and spread Mikva messages and gain a great Mitzvah.


Respectfully, 

כתיבה וחתימה טובה,
 באהבה רבה
עמנואל ראב"ד - Imanuel Ravad
MikvaTikva
Israel: 20 Shmaya St., Bne-Brak 5132703, T: 972-3-9074787
USA: 1360 – 44 St. Brooklyn, NY 11219, Tax-deductible – donations:
IRS # 11-3380463, Em: ravad@mikvatikva.org, www.mikva-whyme.org

Friday, August 25

First drug and alcohol rehab center for Jewish addicts opens in Brooklyn

The first drug and alcohol rehab center created for Jewish addicts in Borough Park quietly opened its doors earlier this month.

The center, called Journeys, is state-certified and has more than 10 rooms for counseling and group therapy.

Community activists say it’s long overdue and that there's a need to address the growing addiction crisis.

"The answer isn't to send them off to some fancy rehab in California or Arizona," said Barbara Silverstein, 45, program director and health care coordinator of the center.

The center follows the overdose death of Malky Klein, 20, who grew up in Borough Park. Klein was found by her mother inside their Borough Park home on June 24, police said.

Klein had recently returned from a rehab in California, according to friends and family.

"We are hopeful to remove the stigma of addiction in the community so that more people can seek the help that they need," said Silverstein, noting the center is also set up to counsel family members of addicts.

There are similar centers catering to Jews and their families struggling with addiction in Flatbush and Crown Heights.

The Jewish community isn't immune to the exploding opioid crisis, activists say.

"It's a growing problem," said Jack Meyer, founder of Masaskim, a Jewish burial group. "It is progressively getting worse."

Monday, August 7

הישרדות יהודית דורשת חינוך מקוה לכל יהודי

בס"ד
אין ברירה! הישרדות יהודית דורשת חינוך מקוה לכל יהודי! מדוע וכיצד?
מאת עמנואל ראב"ד
אנו, עם ישראל בארצנו  הקדושה, העם היחידי בעולם שחי באיומי השמדה גרעינית, כאשר רבים מיהודי הארץ אינם שומרי תורה ומצוות.
רוב קהילות הגולה חיים בצל הטרור הערבי וזקוקים לשמירה קפדנית, כאשר רבים מיהודי הגולה אינם שומרי תורה ומצוות. חוסר חינוך תורני מתאים, מביא לנישואי תערובת. שבדיה 95%, בולגריה 98%, אירופה 85%, ארה"ב 80%. קהילות רבות נעלמות ואנו בסיכון להפסיד רבים מיהודי הגולה. (מהעיתונות ובוועידות רבני אירופה).
"נישואי התערובת בתפוצות הם סיכון ביטחוני"! (ועדת התפוצות של הכנסת). יהודי הארץ זקוקים לתמיכה פוליטית וכלכלית של הגולה בין השאר. "טובה עשה ה' שפיזרנו בין האומות"! שבזמן מצוקה תהיה "הצלה ממקום אחר"! (פסחים פז: רש"י). ההתבוללות יכולה להיעצר: או בדרך קשה, על ידי אירועים אנטי-שמיים אכזריים, שלא ידוע לאן הם עלולים להוליך, או בדרך קלה, על ידי חינוך להבנת בחירת וקידוש עמנו מכל העמים, בעזרת "חינוך מקוה לכל יהודי"!  (ראה מאמר: "מקוה בבית הלבן"!).
נישואי תערובת הם עלבון לבורא עולם שבחר בנו מכל העמים, לכן הם מסכנים את כל עמנו. כמו ב"שיטים", שה' בכעסו רצה להשמידנו. (במדבר כ"ה:יא). גם שואת אירופה פרצה מגרמניה אחרי התבוללות עמנו שם וכל יהודי העולם היו בסכנת השמדה. גם לחסידות ויהדות התורה בליטא היה חורבן גדול, למרות שהם לא התבוללו, כי כולנו ערבים זה לזה.
לא ניתן להכחיש קשר בין הבעיות. שלום בארץ הובטח לנו בתנאי שנעשה שלום במרומיו, עם בורא עולם, בשמירת מצוות התורה.  הרב שך נהג לומר: "הובטח לנו שעם ישראל יישאר לעולם, אבל לא הובטח כמה נשאר, וששואה לא תחזור"!
בעייתנו כיום היא לא הערבים! שהרי ישמעאל חזר בתשובה מתכניתו לרצוח את יצחק אחיו, (בראשית כה:ט,רש"י). אלפי שנה גרים יהודים במדינות ערב. תפילת שחרית של כל יום, מתחילה בקטע: "רבי ישמעאל אומר"! (פתיחת תורת כהנים). המסר: הערבים כיום, משמשים את השוט בו ה' מאותת לנו לחזור בתשובה. (ראה מאמר: "המפגשים בין יצחק וישמעאל, היהודים והערבים"!).
לחזרה בתשובה ניתן להגיע ביתר קלות על ידי  טבילת מקוה. לטבילת מקוה רבדים רוחניים רבים מעבר לנושאי קדושה וטהרה. טבילה לחזרה בתשובה קל יותר להבין, כי כל אדם מבקש סליחה מחבריו פעמים רבות במרוצת החיים.
הראשון שחטא וחזר בתשובה, היה אדם הראשון. פעילותו הראשונה לאחר החטא, ביום ראשון, הראשון של חייו מחוץ לגן עדן,  הייתה טבילה במקוה מעיין השילוח, במשך 49 יום לבקשת סליחה וכפרה על חטאו. (פרקי ד'רבי אליעזר י"ד-כ').
מספר מקורות לקשר בין טבילת מקוה ותשובה: א. "טבילה לשם תשובה"! (הלכות ערב יום כיפור, מגן אברהם,אורח חיים תרו:ד). ב. "טהרני מחטאי" - כי החטא מטמא, ולכן "תשובה צריכה טבילת טהרה"! (תהילים,נא:ד,אור-זרוע,א:מ:קיב). ג. "תפילתכם אינני שומע! רחצו"! טבילה לחזרה בתשובה, לקבלת התפילה ברחמים וברצון. (ישעי'א:טו-טז, תרגום).
חזרה בתשובה של יחידים, לא תמיד מספקת, כי: "כל ישראל ערבים זה לזה"! ספינה עלולה לטבוע על כל נוסעיה בגלל חור קטן שקודח אדם אחד בתאו. כל מי שיכול ולא עוצר את קדיחת החור, הוא שותף למות הנוסעים. ירושלים ניצלה מסנחריב שבא להחריבה עם מיליוני חיילים, וכולם מתו בחצות הליל, בזכות שכל עמנו, בלי יוצא מן הכלל, למדו ולכן גם שמרו טהרת מקוה המחזירה בתשובה. "בדקו... ולא מצאו תינוק ותינוקת, איש ואשה שאינם בקיאים בטהרה", כל אחד בתחומו, ולימוד מביא למעשה,  (סנהדרין, צד). לכן, "חינוך מקוה של כל יהודי", המוביל לחזרה בתשובה, לגאולה וישועה, חשוב לכולנו!
התורה דורשת, "בעת מלחמה בארצנו, לתקוע בחצוצרות, כדי להיזכר על ידי ה' ולהיוושע." (במדבר י:ט). מה הקשר בין החצוצרות והישועה. ונראה לומר: המלחמה באה בגלל חטאינו. כדי לנצח נחוץ להחזיר את העם בתשובה. ולזאת, יש דברים שנחוץ לומר בחצוצרות, בקול רם וברור. נראה שבדורנו, אחת המצוות הזקוקות לקול רם וברור כחצוצרות הוא: "חינוך מקוה לכל יהודי"! 
טבילת מקוה, היא מעין פגישה פרטית עם בורא עולם, בבידוד מוחלט של חמשת החושים המעסיקים אותנו תמידית ומפריעים לריכוז המחשבה. בטבילה, בחוסר אויר לנשימה אנו בשער שבין החיים והמוות, שאז באופן אינסטינקטיבי כל אדם מתקשר בלבו עם הבורא, שוטח את בעיותיו היומיות, ומבקש ישועה. ככתוב: "מקוה ... מושיעו"! (ירמי'יד:ח). ועולה מן המקוה בתקוה ובשמחה לדף חדש ומבטיח בחייו. את שפת הקודש יצר ה', ותכנן למלה "מקוה" רק שני מובנים: מאגר מים כשרים לטבילה ו"תקוה", כי הראשון מוביל לשני.
מדוע לא אמבטיה? בטבילה אנו מכניעים את גאוותינו ומשתחווים ומקבלים את מרות בוראנו. לכן חייבים לטבול במים הבאים ישיר ממקור הבורא. באמבטיה, בניגוד לכך אנו סוגדים למעשה ידינו. ניפוץ דעות קדומות שטבילה היא למטרת רחצה, מוכח על ידי: א. ניקיון מוחלט הנדרש לפני הטבילה. ב. טבילת גבר ללא כוונה שאינה מטהרת. ג. טבילה לאכילת תרומה וקדשים שאינה מטהרת בעליה מן המקוה, אלא בצאת הכוכבים.  
טבועה בדעת כל אדם תכונת הכרת הטוב. לכן בעליה מהטבילה בהתרוממות הנפש, הוא חש חובה להקדים ולמלא את דרישות ה' ממנו, שהם בעיקר לימוד תורה ושמירת מצוותיה, כדי שה' ימלא ברחמים וברצון את בקשותיו. ולכן אחר טבילת מקוה, כל גבר חושב, מתפלל וחי אחרת. חיי הקהילה מקבלים אופי רציני יותר, טהרת המשפחה נשמרת בקפידה, ונישואי תערובת מפסיקים להיות אופציה.
טבילת הגברים איננו נושא רגיש, וקל להביא לטבילה גם גבר שמחשיב את עצמו לחילוני, כי כל אדם מלא בבעיות והוא מוכן לנסות כל דבר כדי לפתור אותן. ראה מאמר: "אם אין לך בעיות, זה לא בשבילך"! בספר "לעמוד לבד עם בורא עולם"! מעבר לכך, ניתן לטבול בפרטיות וצנעה, כדי למנוע התנגדות חברתית.
בהתייעצות והסכמת גדולי הדור: קשה לאדם אחד משם לחנך היטב את כל האנשים כאן! ובוודאי לא סביב העולם. חינוך מקוה לכל יהודי, דורש עסקנים מקומיים ומימון רב. אך רוב בני אדם, מעדיפים לתרום לנושאי רחמים – ו"אביון לא יחדל"! וכן, בגלל רגישות הנושא, אודות חינוך מקוה לא מדברים בציבור, ולכן התרומות אינן מספיקות. אך חינוך לטבילת מקוה הוא נושא ראשוני. שכן בניין מקוה קודם לבית כנסת וצרכים חשובים של הקהילה, וחינוך המצווה הוא בסיס לשמירתה.
לכן, אין ברירה: מלבד חובת כל יהודי לפעול ולתמוך בהפצת טהרה, כל הנהלת מקוה חייבת מלבד טיפול בהכנת מקוה כשרה  לטבילת טהרה מדין תורה, לשמש גם כמרכז לחינוך ל"טהרת המשפחה" ולחינוך מקוה לכל יהודי, גם לשם תשובה, בכל דרך אפשרית, כגון הדפסת והפצת חומר חינוכי בתיבות דואר. ביחוד  לאלו שעדיין לא מקיימים את המצווה.
מהיכן המימון להוצאות הנ"ל? כל מצרך שאנו קונים, בין 10-30% מהתשלום הוא עבור הוצאות פרסום המצרך. בעוד שכיום התשלום עבור טבילת מקוה כולל רק הוצאות תפעול המקוה, לכן, אחוזים מסוימים מהתשלום עבור הטבילה במקוה, חייב להיות כתוספת עבור הוצאות חינוך לטבילת מקוה, ביחוד לתושבי העיר ו/או כלל ישראל הנצרכים לחינוך זה. וכדי לאפשר לכל טובל את הזכות להיות שותף במצוה גדולה וחשובה זו של הצלת עמנו.
תפקיד וחובת רבני העיר איננו מסתיים בצד הפנימי של דלת המקוה, בדאגה לקיום ותפעול מקוה כשרה, אלא ביחוד בהשקעת מאמצים רציניים של חינוך לשמירת המצווה לפחות של כל תושבי העיר והסביבה.
בימינו, הבעיה העיקרית איננה בניין מקוואות אלא החינוך לטבול בהן. קהילות שגרות בבתים מפוארים עם בריכות שחייה אולימפיות, יכולות לבנות במימון עצמי את המקוואות הנדרשות להן, אם אנו נשקיע בחינוכם לטבילת מקוה ולהבנת חשיבות המצווה עבורם. הם לא יבקשו זאת מאתנו. עלינו לספק חומר חינוך מקוה לכל תיבת דואר יהודית ובכל דרך אפשרית. כאשר יהיה תקציב רציני לחינוך זה, ימצאו העסקנים המקומיים הנדרשים "לחינוך מקוה של כל יהודי".
רב עיר וקהילה, שלא הצליח להשיג טבילת 100% של חייבות טבילה מהתורה, בנושא טהרת המשפחה, חובתו לחנך ולהמריץ גם טבילת גברים, למרות שעד שיבנה בית המקדש, אין לגברים חובת טבילה מהתורה. [בזמן שבית המקדש קיים, כל כניסה למקדש, אפילו במצב טהרה, מחייבת טבילה, במקוה שבשער]. כי, מעל ומעבר לסיבות רבות אחרות, במקום שהגברים טובלים לא מצינו שחייבות טבילה מהתורה, שחוסר טבילה שלהן גורם לתוצאות שליליות על המשך הדורות, ח"ו לא תטבולנה. ולכן לגברים כיום, גם אם אין חובה אבל יש חיוב טבילה, כי טבילת הגברים מעודדת לטבול את החייבות מדין תורה, שהוא נושא חמור ביותר. אך למרות שלגבר אין כיום חובת טבילה, רווח רוחני רב לו  מטבילה זו, כמובא לעיל.
בחינוך מקוה, בפי רוב השואלות אותה שאלה: "מדוע אנחנו"? נושא המקוה איננו מעניין אותן ביותר עד שמיעתן שגם גברים טובלים, ויש הטובלים כל בוקר. מקסים אותן לשמוע שגם מהתלמוד מוכחת דרך זו, של גברים תחילה. כי משפט הפתיחה של התלמוד כולל [באופן בלתי ישיר]  טבילת גברים. בעוד שטבילת החייבות מדין תורה, היא במסכת האחרונה בתלמוד, והמסר חזק וברור. [פתיחת התלמוד: "מאימתי קריאת שמע של ערב"? ובמקום תשובה עניינית: "משקיעת החמה"! מובאת תשובה בלתי ישירה: "משעה שהכהנים", (גברים), שלמרות שטבלו לטומאתם במשך היום, "מותרים לאכול תרומה וקדשים רק בערב אחרי שקיעת השמש", (ויקרא כב:ו,ז)]. אך מדוע נושא הכהנים מוזכר כאן? נראה לומר: חכמינו הבינו שנושא המקוה חייב להיות מוזכר מיד בתחילת התלמוד כמו בתחילת התורה, כדי ללמד על חשיבות נושא טבילת המקוה! אך גברים במשפט הראשון ונשים במסכת האחרונה.
בגלל רגישות הנושא לנשים, מפריע להן, ויש גם המסרבות לטבול במקוה שטבלו בה גברים, למרות הבדל זמן רב. לכן חשוב לכל קהילה לבנות גם מקוה גברים אפילו אם אין אפשרות אלא באיכות של נוחיות ויופי נמוכה יותר. המיקום הטוב ביותר למקוה גברים, הוא במתחם בית הכנסת, כדי לאפשר עליה ישירה מטבילה ללהט התפילה. 
חומרת שואת אירופה: מלבד שהספיקו לרצוח את השליש המובחר של יהדות התורה והחסידות, הם תכננו להשמיד את כל יהודי העולם. תכנון כזה היה רק ב"שיטים" ובימי המן הרשע. וכל זאת במשך תקופה היסטורית קצרה של 15 שנה, בגרמניה שמאות שנה הייתה מקום נוח יחסית לחיי יהודים. הוכחה:
1.      רש"י הקדוש עבר מצרפת לגור בוורמס גרמניה.
2.      "אידיש", הדיאלקט היהודי סביב העולם הוא 80% גרמנית.
3.      הרבה משרי הממשלה הגרמנית היו יהודים. מוכח: ששואת אירופה לא הייתה סתם אירוע אנטישמי אלא גזירת שמים, בגלל ההתבוללות הרוחנית ונישואי התערובת.
לכן, בהתבוללות הרוחנית בימינו, ונישואי תערובת בגולה מעל 85%, חובה על כל אחד לעשות חשבון הנפש: "איך אני יכול לעזור לעצור את התהליך שמסכן גם אותי"? ניסיון רב בשנים רבות מוכיח שהדרך הקלה ביותר לעצור תהליך זה, הוא: "חינוך מקוה לכל יהודי"! כל אחד יכול לעשות משהו! אל תסתפק בקריאת המאמר והשמעת אנחה. חשוב ברצינות ועשה מעשה. אנא עזור להפיץ חומרי הסברת מקוה לכל יהודי. שלח לנו כתובת דואר ו/או מייל, כדי לקבל חומר מרומם ומשכנע, שתוכל להפיץ ולזכות במצווה גדולה ביותר.
לחנך 10,000,000 אחים למקוה, עולה מיליונים! כדי להיות יעיל ורציני, אנא השתדל לתרום ו/או להתרים כל שנה, לפחות סכום השווה להוצאות שנתיות של משפחה למקוה, כיום בין 250₪ - 500₪. (בחו״ל 250$-500$), כמו קרבן 2 השעירים ביום-כיפור, אחד לה' והשני לעזאזל, שחובתם להיות שווים גם במחיר ובזמן הקניה. כל תרומה תתקבל בתודה וברכה מרובה.
המצב מבקש לתרום לעניין קריטי זה, לפחות פעם בחודש או פעם בשנה.
פעילות מקומית איננה פוטרת מתמיכת פעילות גלובאלית. ראה מאמר: "טבילת מקוה מדוע"? סרטון הסברה מרתק: "המסתורין של החיים"!
חומר חינוכי רב, תוצאות, המלצות, הרצאות, תרומות והקדשות: עמנואל ראב"ד, רח' שמעי'ה 20, בני-ברק 5132703, USA: Imanuel Ravad, 1360–44 St. Brooklyn, NY 11219, ravad@mikvatikva.org

כ"ג תמוז תשע"ז (17.7.017)