בגמרא חולין הוצאת עוז והדר משנת תשע"ז דף נ"ז ע"ב: בפירוש רבינו גרשום ד"ה דכתיב לענין שושמני - צ"ל שומשמני
בגמרא חולין הוצאת עוז והדר משנת תשע"ב ב"הגהות והערות עמוד קכ"ח של מהרש"א אות ג]: עי' וכו' "גם בשישים" צ"ל "גם בששים"
בגמרא חולין הוצאת עוז והדר משנת תשע"ז בילקוט מפרשים החדש על דף נ"ז ע"ב רש"י ד"ה כיון דאמר ר' יצחק מפני - צ"ל כיון דאמר רב יצחק מפני
בגמרא בבא בתרא
הוצאת עוז והדר משנת תשס"ח בהגהות וציונים על דף ב' ע"א אות ד]
"הוא מיוחס לרש"י עיין שה"ג ערך רש"י. צריך באור: אם זה
מיוחס לרש"י אז זה של רש"י או לא?! נפקא מינה: אם זה סותר
לפירש"י בחגיגה דף ט"ז ע"א או לא?
גמ' בבא בתרא דף ל"ח ע"א ברשב"ם ד"ה לעולם אפילו כו' "תיהו" מחאה. נלפע"ד שזה טעות הדפוס וצ"ל "תיהוי" – בתוספת יוד בסוף מילת "תיהו"
גמ' בבא בתרא דף ל"ח שם ע"ב ברשב"ם סד"ה כי "חבירנו". נלפע"ד שזה טעות הדפוס וצ"ל "חברינו" – היוד אחרי הריש ולא לפניו
מסכת סוכה
הוצאת טל מן דף ל"ג עמוד א' ברש"י ד"ה יש דיחוי אצל מצות, באמצע
הדיבור: "והשתא לא דייק בין דחוי מעיקראל נראה" זה טעות הדפוס,
וצ"ל "מעיקרא לנראה". תשו"ח למוה"ר יצחק בלוי
שליט"א על הגהה זו
בגמרא מסכת
יבמות הוצאת עוז והדר בילקוט ביאורים
על דף ס"ג ע"א עמוד קפ"ב שורה ב' בד"ה זכה: 'לאחטא' צ"ל
'לא חטא'
בגמרא מסכת
יבמות הוצאת עוז והדר בילקוט ביאורים
על דף ס"ג ע"א עמוד קפ"ב שורה ג' בד"ה זכה (השני): 'קורא'
צ"ל 'קורה'
בגמרא מסכת
יבמות הוצאת עוז והדר בכפתור ופרח על
דף ס"ג ע"א עמוד י"ז שורה ב' בד"ה ומה עוזרת: 'נקרא'
צ"ל 'בקרא'
בגמרא חגיגה בהוצאת טל-מן דף כ"ה ע"ב במסורת הש"ס: תוספתא דדמאי פ"ה. צ"ל פרק ו'.
בגמרא יבמות דף י"ט עמוד א' בסוף העמוד רש"י ד"ה חולצת., צ"ל חולצת.
בגמרא חגיגה
בהוצאת טל-מן דף כ"ד ע"ב ברש"י ד"ה רביעית לוג שמן נאמן.
צ"ל רביעית (זה סוף ד"ה, ומכאן ואילך מתחיל פרש"י) לוג שמן. והמלה
"נאמן" היא ד"ה חדש.
מסכת מגילה בהשמטות מלקוטי רש"י דף א' טור א' בד"ה ועכשיו בטלתם: וילך יהושׁע בַּלַּ֥יְלָה הַה֖וּא צ"ל וַיָּ֧לֶן יְהוֹשֻׁ֛עַ בַּלַּ֥יְלָה הַה֖וּא
תלמוד בבלי
מסכת מגילה דף ל' ע"ב: בלקוטי רש"י המלה "ואם" בשורה האחרונה
צ"ל "ועם"
מסכת מגילה דף
י"ח ע"א בליקוטי רש"י חסר הדבור מפירוש רש"י על מגלת
אסתר פרק ח' פסוק י' פסוק "האחשתרנים": "גמלים הרצים מהר".
בגמרא שבועות דף י"ח עמוד ב' דכתיב "האומרים קרב אליך" וגו' (ישעיה ס"ה ה'), קרוב = קרוב רחוק.
[לדף היומי
תשע"ד] גמ' ערובין דף צ"ט ע"א תוד"ה היה אוכל וכו' והשתא ההיא
דחגיגה "(דף כ:)" זה טעות הדפוס וצ"ל "(דף כ.)"
[לדף היומי
תשע"ד] גמ' ערובין דף צ"ט ע"א תוד"ה היה אוכל וכו' משום דלא
חשיבי "רוב" משקה. נלפע"ד שזה טעות הדפוס וצ"ל
"רוק" בקוף ולא בבית
[לדף היומי תשפ"ז] מסכת בכורות דף כ"ה ע"ב בהגהות הב"ח אות ב'. וכן לקמן דף כ"ו ע"א אמר רבי נחמן בר יצחק מתניתין נמי דייקא דתנן צמר המדולדל. צריך לתקן שם כמו כאן: המדובלל. וכן הוא גם בפירוש רבנו גרשום ד"ה מצר המגובלל על דף כ"ו ע"א.
גמרא ביצה דף כ' ע"א אמר רבי כהנא זאת אומרת "מתחילין באוצר תחלה" המלה 'תחלה' נראה מיותר. אלא שהרה"ח ר' משה הערש פארבער שליט"א הסביר שישנן שתי אפשרויות איך מתחילין אוצר: א) שמייחדים אותה ליום טוב, ואז מתחילין, ב) שאע"פ שלא ייחדה לפני כניסת החג, מכל מקום הוא מתחיל - בלי הכנה ובלי הזמנה. וזה פירושה של המלה 'בתחלה': מבלי שיקרה משהו לפני כן, אלא באמצע יום טוב כשמחליט להתחיל הוא מתחיל.
גמרא ביצה בהוצאת 'עוז והדר' מהדורת תשע"ד, דף כ' ע"א שם בפירוש רבינו חננאל ד"ה מתחילין: 'ומוקצה מחמת כיס' צ"ל 'ומוקצה מחמת חסרון כיס'
No comments:
Post a Comment