קונטרס "הריני כפרת משכבו" ובו הלכות, מנהגים, עניינים ועצות לכל מי שעומד לפני העמוד כשליח צבור, כחיוב או כנצרך...
כידוע שכל אבל כותב לעצמו ספר "הריני כפרת משכבו" מכל ההערות שמקבל משך שנת האבל מהמתפללים במנין אתו...
לכבוד הבעל תפלה ושליח הציבור:
כל מי שמתפלל לפני העמוד בתור שליח צבור יקבל הערות, הארות וגם עקיצות...
זה גורם לכאבי ראש ובפרט לאלה שבתור אבלים הם מרגישים את הפניות ביתר שאת מאחר שאין להם ברירה וחייבים להמשיך לשמש בתור שליח צבור עד סוף החדש האחד עשר - כשהם אבלים על אב או אם ר"ל.
הנה כמה דוגמאות שיצאו ללמד על הכלל כולו...
אתה באמצע קריאת שמע ופתאום מישהו מכה על השלחן, לזרז אותך לומר את שלשת מלות הקסם שישחררו אותו מהטראומה שנקראת "לחכות באמצע התפלה": "השם אלקיכם אמת"...
התחלת שמונה עשרה בלחש ולפני שאתה מתחיל "שים שלו'ם" אתה שומע את אחד המתפללים בספסל האחורי של בית הכנסת שמכה אצבע צרדה, כאילו אתה כלבלב שלו ואתה חייב כבר להתחיל חזרת הש"ץ...
כתגובה לשני הדוגמאות הנ"ל, הייתי מייעץ לתת להם לחכות עוד דקה, שעבורך זה ששים שניות אבל עבורם זה נראה ששים דקות, והם אולי ילמדו לקח לא לחזור על התעלול עוד ובזה ישתמר כבוד בית הכנסת.
עצות טובות
כדי ששנת האבל יעבור בלי כאבים מיותרים, עדיף שתנסה להתנהג לפי המתווה כדלהלן:
להגיע לתפלה לפחות עשר דקות לפני הזמן, כדי שתוכל להתלבש, להדליק נרות ולהכין סדור התפלה. אם מגיעים מאוחר אז לפעמים תצטרך לבקש ממי שכבר התחיל בהעדרותך שיואיל בטובו לפנות את העמוד לפני "ר' ישמעאל אומר" או לפני "אז ישיר משה"...
להשתדל להתפלל בקול כדי שישמעו אותך עד ירכתי בית המדרש - אבל לא לצעוק כמי שמוכר כעכים בשוק...
לסיים את התפלה בזמן
לתאם עם הגבאי ו\או עם זקן הצבור שאם הוא מגיע מאוחר שלא תצטרך לחכות עליו, חוץ אם הוא מסמן לך שתחכה עליו
לעמוד אצל העמוד בזמן הנקוב, אפילו אין אף אחד בחדר התפלה. אחרת לא יהיה מנין ועמוד התפלה עומד כיתום! זה משום שכל אחד שנכנס ורואה שהעמוד פנוי, יוצא לעוד דקה והשני עושה אותו דבר - עד עשר אנשים...
הנהגות טובות
הרי כל חיוב מתפלל כדי לגרום לעילוי נשמת הנפטר, אז אין לך עילוי נשמה גדולה ומרוממת מזו: לותר על מקומך אצל עמוד התפלה, בשעה שיש חיוב אחר - אמיתי או מדומה - וההיפך, להיפך...
אם אתה מתנהג במדת חסידות, נא לטבול במקוה לפני התפלה, אבל לא על חשבון הציבור: תהיה מוכן להתחיל התפלה בזמן!
נא לכבות כל המכשירים המצפצפים והרוטטים, וגם הסמרטוטפון לא יבצבץ מתוך כיס חזהו עם כל שלשת העינים האלקרוניים
ודילוגו עלי אהבה - איך החזן מדלג על מלים וחצאי מלים . . . ללמוד פירוש המלות ולהפריד ביניהם, כדי שלא יבוא לידי היפך כבוד שמים ח"ו, למשל: "בטחתיגלבישועתכשירה" - קונטרס הדילוגים מהרה"ח ר' יששכר דוב גראססמאן מאנטווערפען יצ"ו.
ללמוד בהלכות ש"ץ בסידור עבודת השם - בעלזא (או בכל ספר הלכה ומנהג אחר), גם בסידור עבודת השם לשבת קדש - בעלזא, מה שנדפס בעמוד בו מופיע קדושת כתר בתפלת שבת קדש, עיין גם בלוח דבר יום ביומו (בעלזא), ספר הליכות הצדיקים, טעמי המנהגים, וספר המנהגים (בעלזא), גם: עיין סידור עבודת השם - בעלזא עמוד 94 בשם השל"ה הקדוש.
קבלתי מידידי הרה"ח מוה"ר יצחק יעקב גאלאנדויער שליט"א שבספר דברי ישראל פרשת תלדות (ד"ה ויבז) מפרש דברי עשו שאמר "הנה אנכי הולך למות" משום שעבודת הבכורים קשורה בהרבה מצוות, עברות ועונשים, מה שעשו חישב כעול בלתי נשוא. מפרש ה"דברי ישראל": מי שמכבדים אותו לגשת לעמוד לשמש בתור שליח צבור ונמנע בתואנה שזה מדי קשה עבורו, דומא להדוד עשו... מזה יוצא קריאה לכל מי שרוצה בשם "חסיד" להקרא, לא להשאיר את עמוד התפלה ביתמות!
לברר אצל הגבאי של בית המדרש או האחראי על המנין אם ישנו חיוב או נצרך... אם זמן התפלה הגיע וההוא עדיין לא הגיע - תגיד לגבאי שיאותת לך לעזוב את עמוד התפלה, כשההוא מוכן להמשיך ממקום שאתה מפסיק.
לפני שאתה נגש לעמוד (עדיף בערב הקודם), שאל את הגבאי או השמש עם ישנו חיוב שלפי ההלכה הוא קודם לך, או שישנו מישהו קבוע ביום זה (בל"א: "חזקה"), ועד מתי חייבים לחכות לו שלא יטריח על הציבור באיחור של דקה, שלש או חמש דקות, לפני שמישהו אחר ניגש לעמוד וההוא שאיחר ילך לו למנין מאוחר או יצטרף לתפלה במנין ורק יגיד קדיש מבלי להיות שליח ציבור
באם אינו יכול להגיע למנין באיזה יום, להודיע לגבאי או לאחראי על המנין, כדי שיוכלו למצוא תחליף עבורו ויתחילו להתפלל בזמן הקבוע, בלי עיכובים.
לברר אצל הגבאי של בית המדרש או האחראי על המנין אם ישנו ברית, סיום מסכת או יאהרצייט של איזה צדיק, כדי שתדע אם אומרים תחנון או לא - לפני שאתה מתחיל חזרת הש"ץ.
לפני שתתחיל להתפלל, הסתכל על ה"שויתי" ותתבונן "לפני מי אתה עומד", כדי שתכון את לבך לאבינו שבשמים ולא תחשוב שכעת הנך מתחיל להשיג כבוד המדומה מהציבור ששומעים את קולך הנעים
שליח ציבור פטור מלתת צדקה: העוסק במצוה פטור מן המצוה, ולכן שליח ציבור לא יתן צדקה משום שזה מבלבל אותו
נרות
תמיד תחזיק קופסת גפרורים או מצית בכיס כדי להדליק הנרות אצל העמוד (תכניס למזודה לפני שאתה יוצא לשדה התעופה וכשאתה מגיע ליעדך תוציא מהמזודה).
כשמסיים שליח ציבור את תפלתו, יכבה הנרות אצל העמוד כדי שלא ידלקו משך כל הלילה וגם למנוע שריפת אש ה"י
תעתיק את הטבלא\לוח שנמצא שטיבל שבישבה קטנה דחסידי בעלזא בעיר וועסטקליפף, בו רשום כמה נרות מדליקין ביומי דפגרא, בימים טובים וכו', כדי שתדע כמה נרות להדליק לפני שמתחילים התפלה
לבוש
קבלתי מבני הרה"ח ר' יוחנן נר"ו שכדי שהטלית לא יפול מהכתפיים באמצע התפלה בשבת קדש, ילבש בעקישע רגילה - לא טיש בעקישע.
לא לגשת לעמוד עם שרוולים קצרים שרואים את המרפקים מגולים. ובתור אברך חסידי, ליזהר שהגרביים לא יהיו מחוררים...
מנהג בעלזא שבשטיבלעך דופקים על הבימה שלשה פעמים לפני כל תפלה (חוץ מתפלת מוסף בשבתות וימים טובים)
ברכות השחר
בבעלזא נוהגין שהש"ץ אומר ברכות השחר לפני התיבה רק אחרי שלבש טלית ותפלין, כדי שיוכל לומר ברכת "עוטר ישראל בתפארה" עם תפילין בראשו, כמנהג האר"י ז"ל.
בשם הרה"ג מוהר"ר עקיבא אשר פאדווא שליט"א: בבעלזא נהגו כשאומר הש"ץ את ברכות השחר בקול, שכל פעם כשמגיע לשם השם הוא מרים את קולו. וכשתבדוק את נוסח התפלה כמנהג בעלזא תווכח שהיינו הך לגבי שאר מקומות בתפלה כמו "ברכו" או כל סיומת של מזמור ותפלה ועוד כהנה, שאומרים שם השם, הש"ץ מרים את קולו. דוק ותשכח.
הש"ץ לא יפנה מעמוד התפלה לנוכח הקהל, מאז שנגש לעמוד לומר אדון עולם שלפני ברכות השחר, עד שגומר אדון עולם שלאחרי עלינו לשבח - חוץ משני פעמים: תחכה לזקן הציבור ב"אמת" ורק אז תחזור על "השם אלוקיכם אמת" וב"שלום" שלאחר העמידה תחכה מלהתחיל חזרת הש"ץ עד שגדול או זקן הציבור אומר "עושה שלום" - וסימנך כמאמר הכתוב: "האמת והשלום אהבו"
הודו
תכין לך לוח לכל ימות החול בשנה, בו מופיעים זמני התפלה, מחולק לפי העולמות: עולם הבריאה, עולם העשיה, עולם האצילות וכו', כך שתדע מתי להתחיל כל חלק של התפלה. לדוגמא: התפלה ביום ראשון בשבוע בימים שאין אומרים תחנון לוקח פחות זמן מאם אומרים תחנון (בפרט במנין שתפללים בו נוסח ספרד), והרבה יותר פחות זמן מיומי דפגרי כמו ראש חדש, חנוכה או חול המועד שחל ביום א'.
- ימי א', ג' וד': 45 דקות
- ימי ב', וה': 55 דקות
- ימי ראש חודש, חנוכה, חול המועד, בה"ב ושאר תעניות: 75 דקות
- ימי הסליחות שלפני ראש השנה וכ' סיון: 90 דקות
- ימי הסליחות שלאחרי ראש השנה ויום הפורים: שעתיים
הזמנים דלעיל אינם מדויקים וגם אינם לוקחים בחשבון הזמן שלוקח להגיד תהלים בכל ימות השנה ובחודש אלול.
מ"אדון עולם" עד קדיש דרבנן 13 דקות, וסימנך: "רבי ישמעאל אומר: בשלש עשרה מדות"
מ"הודו" עד "ברכו" XXX דקות, וסימנך: XXXXX
מ"ברכו" עד שמונה עשרה XXX דקות, וסימנך: XXXXX
משמונה עשרה עד "אשרי" XXX דקות, וסימנך: XXXXX
מקדיש תתקבל עד עלינו XXX דקות, וסימנך: XXXXX
ברכו
כשאתה אומר "ברוך השם המבורך" - לפני ברכת "יוצר אור" או לפני ברכת "אשר בדברו" - נא לחכות עד שרוב הציבור גמר לומר "אמן".
שליח ציבור אומר בקול-שאלה: ברכו את השם המבורך, והציבור משיב לעומתו בקול-תשובה: ברוך השם המבורך... ואז שליח ציבור משיב לעומתם בקול-תשובה: ברוך השם המבורך...
השליח ציבור יחכה עד שקהל המחמירים שעונים "אמן" אחר שהחזן אומר "ברוך השם המבורך לעולם ועד", ורק אז יתחיל ברכת "יוצר אור" בבוקר, או "אשר בדברו" בערב.
ברכות קריאת שמע
שאלה: הש"ץ מנשק הציצית עוד הפעם גם כשחוזר על "השם א' אמת" או לא?
ב"אמת ואמונה": יפסיק בין "העושה לנו נסים" ובין "ונקמה בפרעה" (בשם הרה"ח ר' ישראל ברוך גאליצקי הי"ו, לונדון)
האם הש"ץ יפסיק לפני שאומר "בא"י גאל ישראל", או שיאמר "בא"י" וישתוק לפני "גאל ישראל"?
אומר הש"ץ בקול מ"צור ישראל" עד "קדוש ישראל" ולא יותר (כפסק הלכה של הדומ"ץ בק"ק בעלזא בלונדון: אם הש"ץ מתחיל המלים "ברוך אתה", אז הציבור מחכה לענות "אמן" וזה נגד הההלכה)
שמונה עשרה
מנהג הפרושים לסדר ארבע הצציות של הטלית גדול שיהיו לפני המתפלל, מלפני התחלת תפלת העמידה עד אחר גמר שמונה עשרה, והש"ץ אינו מרים את כנפות טליתו על כתפיו עד אחר גמר קדיש תתקבל, שהיא חלק בלתי נפרד מחזרת הש"ץ.
כשהחזן מחכה שעשרה אנשים יגמרו את תפלתם, מותר לו לומר פרקי תהלים, ללמוד משניות (מקור: ר' שלמה זלמן אויערבאך) וכדומה, אבל אסור לו לבדוק את הטלפון הנייד שלו אם הגיעו אי איזה מסרים עבורו!
חזרת הש"ץ
הש"ץ יסתכל על המתפללים שעומדים שלש צעדים מאחור, כדי לודא אם הם אכן סיימו תפלתם או שהם עדיין לפני התחלת שמונה עשרה שאז אינם יכולים לענות אמן על ברכותיו
הש"ץ כשחוזר תפלתו בקול, לא יסלסל בשערו, בפאותיו או בזקנו - מוטב שישים את שתי ידיו על העמוד, בשני צדי הסידור
כשמתחיל חזרת הש"ץ אינו צריך לצעוד שלש פסיעות לאחוריו, רק כשגומר תפלתו בלחש ואז מחכה עד שמתחיל חזרת הש"ץ ואז חוזר לפניו שלש פסיעות
כתיב: "ורגליהם רגל ישרה": למדים מזה שהמתפלל תפלת העמידה - גם כשהחזן חוזר על התפלה - שרגליו יהיו ביחד, כדי שייראה כמו רגל אחת, דוגמת המלאכים.
לפני שתתחיל חזרת הש"ץ, הסתכל על ה"שויתי" ותתבונן "לפני מי אתה עומד", כדי שתכון את לבך לאבינו שבשמים
ראוי שתלמד את פירוש כתר מלוכה במוסף של שבת שם הוא מסביר איך לגשת לחזרת הש"ץ וזה יעזור להיות שליח ציבור נאות!
תאמר בקול "קדוש", "ברוך" ו"ימלוך", כדי להוציא את אלה שעדיין לא עקרו רגליהם ולכן אין הם יכולים להגיד פסוקים אלה בעצמם. זה גם גמילות חסדים!
הש"ץ מכה על לבו בברכת "סלח לנו" גם בחזרת העמידה
כשמסיים ברכת רפאנו, הש"ץ יפסיק בין מלת "רופא" ל"חולי עמו ישראל"
כשמסיים ברכת השיבה שופטנו, הש"ץ יפסיק בין מלת "מלך" ל"אוהב צדקה ומשפט"
כשמסיים ברכת רצה, יאמר המלה "לציון" יסיים את המלה במהירות מרבית, כדי שהצבור יוכל לענות אמן לפני שמתחילים מודים דרבנן
ברכת כהנים
הש"ץ יתן רוח בין פסוק לפסוק, כדי שהצבור יוכל לענות "כן יהי רצון" בנחת
תחנון
הגבאים יחליטו האם ללכת לפי מה שמובא בסידור עבודת השם (בעלזא) או לפי לוח דבר יום ביומו - ורק זה יהיה נר לרגלי החזן!
בעידנא חדותא של נשואי זרע קודש בבית בעלזא אין אומרים תחנון משך ימי השבע ברכות בכל השטיבלעך של בעזלא ברחבי תבל
הש"ץ אומר תחנון ונפילת אפים מעומד, אצל העמוד
כשהחזן (וכמו כן כל מתפלל אחר) גומר נפילת אפים, אחרי גמר הפרק "רחום וחנון", אל תרים את קולך לומר "שומר ישראל" (בתפלת שחרית ומנחה כל יום ובשחרית בימי שני וחמישי כשאומרים "והוא רחום" למנהג ספרד ולמנהג אשכנז "השם" אחרי "ישראל"), משום שזה מפריע לאלה המתפללים שעדיין נופלים אל אפם ולא גמרו לומר את הפרק בעל פה, כשעיניהם סגורות - בלי סידור, אלא יתחיל "שומר ישראל" בקול נמוך, משום שזה מבלבל אותם.
קדיש
כשהש"ץ אומר חצי קדיש אחרי גמר תחנון, יעקור את רגליו ויאמר: "עושה שלום במרומיו"... כדי שיוכל ללכת עם ספר התורה מארון הקודש לבימה.
בימי שני וחמישי ובחנוכה, לא ימכור הש"ץ את העליות, משום שעדיין עומד לפני קדיש תתקבל ואינו רשאי להפסיק בדיבור.
כשמחזירים הספר תורה לארון, לא יתחיל עם "ובנחה יאמר" עד שהספר תורה מונח בארון
שאלה: דיני קדימה בשליח צבור: מי קודם למי ומתי ואם אינו חזן האם הוא חייב לתת לחזן שגם הוא חיוב לגשת לעמוד?
שאלה: אם הרב מתפלל לפני העמוד האם גם הוא חייב להסתובב כדי לוודא שיש מנין שכבר גמרו קריאת שמע?
שאלה: האם כשמתפללים שחרית עם עלות השחר וגומרים תפלת העמידה לפני הנץ החמה אומרים אז תחנון?
שאלה: האם כשמתפללים שחרית עם עלות השחר האם חייבים לחזור ולקרות קריאת שמע?
שאלה: האם חייב הש"ץ לחכות על הרב בביהמ"ד וגם במניינים צדדיים, כשהרב הגיע באמצע קרבנות?
שאלה: איך אומרים נוסח "או"א "בתורה, הכתובה" או "בתורה הכתובה"?
שאלה: האם ההוראות איך לכרוע בכל חלק מברכת כהנים בסדור עבודת השם הם לכהן העולה לדוכן או לחזן?
שאלה: בסדור "עבודת השם" בעלזא, מופיע ההוראה "ישים פניו נגד ההיכל" כשמתחיל כל פסוק מברכת כהנים. מהו היכל זו ואיה איפה הוא ממוקם? נראה לי שבעבר היה עמוד התפלה באמצע בית הכנסת כך שארון הקדש שנקרא "היכל" היה בדיוק מול הש"ץ
שאלה: האם החזן חייב לשחות עד שיתפקקו כל חוליותיו בכל פעם שאומר בסוף קדיש: "עושה שלום במרומיו...", או רק כשמסיים קדיש שלם\תתקבל, שהיא סיום חזרת תפלת שמונה עשרה?
שאלה: האם אומרים אנעים זמירות לפני או אחרי עלינו לשבח? עיין בסידור עבודת השם - בעלזא, בהערות שלפני "עלינו לשבח"
זה שאביו או אמו של אדם נפטר לא עושה אותו חזן, רק יתום...
כשמתפלל על אחד מקרוביו שנפטר, הוא חיוב - אחר כך הוא נצרך
כנגד ארבעה חזנים:
- חיוב משום אבלות רח"ל
- נצרך משום שמתאווה לתפלתו
- הציבור רוצה בו: מרוצה לקהל
- מרחם על היתום - עמוד התפלה שעומד מבלי עומד
וואס מ'לאזט אויס הויעך לאזט מען אויס הויעך . . .
יעק'ל קאהן: הוא לא רוצה לגשת לעמוד משום שהוא שומר על הקול. שאלו אותו: האם אתה חזן באיזשהו בית כנסת? הוא ענה: בכלל לא אלא שיצא עליו קול שהוא חזן וכל עוד הוא לא ניגש לעמוד הוא יכול לשמור על קול זה...
ניגש אלי חכם אחד אחר התפלה ואמר לי שהייתי ש"ץ די טוב אבל במקום אחד "האסטו דיר נאריש געמאכט". שאלתי אותו איה איפה המקום בו טעיתי? ענה לי: "ביים עמוד"...
ניגש אלי חכם אחד אחר התפלה ואמר לי שהקטע הטוב מכל התפלה שלי אצל העמוד היה "דער שטילע שמונה עשרה"...
בגאליציא היו מספרים על העגלון ששפך לבו לפני הרב על שגנבו לו את הסוס.
נענה אליו הרב ואמר: "הכנס לבית הכנסת ותוציא משם את עמוד התפלה אל תוך שוק העיר וככה תמצא את סוסך האבוד".
העגלון התפלא: מה יועיל לו אם עמוד התפלה עומד באמצע השוק?!
אמר לו הרב: תבין, תמיד אני רואה איך שכל סוס נגש לעמוד...
No comments:
Post a Comment