Thursday, October 26

והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם

והקב"ה מצילנו מידם - ראה להלן מכתב מהרב יואל שילה שליט"א

כתב לי הרב יוסף טיירי, המתעסק בעירוב השכונתי ברמה ד' בבית שמש:

"אתמול (יום שבת קדש פרשת נח) נשמע פיצוץ מחריד ביותר סמוך לביתנו [ללא אזעקה מוקדמת]

מה שהתברר אח"כ, שהיה זה פיצוץ מבוקר ע"י המשטרה, וכך היה המעשה:

כזכור בשמחת תורה נפל טיל בשכונתנו - צמוד למתחם בתי כנסיות קראוונים עם מאות מתפללים. נפער חור עמוק באדמה אך לא התפוצץ לאחר מכן כשפינו את הטיל ראו שהוא ללא ראש נפץ, חפרו עמוק שתי מטר וגם לא מצאו, אז הבינו שכנראה 'משום מה' הוא נפל באמצע הדרך.

אתמול אחד מהתושבים בשכונה שלנו ראה את הראש נפץ הנ"ל בפארק השכונתי, כ100 מטר לפני מקום הנפילה [ובמוצ"ש דיווח זאת למשטרה והם עשו פיצוץ מבוקר], כך שהוברר ש'אלפית השניה' קודם שנפל הטיל אז, נפל ממנו הראש נפץ [ואף לא התפוצץ] וכך נמנע אסון כבד.

נס נוסף: היה מונח שבועיים בקצה הפארק ואף א' מהילדים לא שיחק בו..."

אגב, מתחם בתי הכנסת הנ"ל בתוך היקף העירוב השכונתי [ואילו הפארק - מקום נפילת הראש נפץ - מחוץ לעירוב] כנראה זכות שמירת השבת הגינה שלא יגיע הטיל כשראש הנפץ עדין מחובר לו!

כתב לי הרב שלמה שטרנליכט שליט"א, שסיפרתי לו על הנס שהטיל לא התפוצץ בין בתי הכנסת בשכונה שלנו, בתוך תוואי העירוב המהודר ברמת בית שמש ד', וראש הנפץ עף ממנו רגע לפני הנפילה, ונחת בפארק שמחוץ לתוואי העירוב, וגם לא התפוצץ:

"שמעתי מכמה גדולי ישראל, וכן ראיתי נדפס בשם האריז"ל, שמקום המוקף בעירוב נקרא רשות היחיד והוא מקום משומר מן המזיקין, ועפ"י קבלה זה נקרא רשות יחידו של עולם שעולה עד לרקיע, והוא משומר ע"י שכינתו יתברך, ואילו רשות הרבים למרות שלמעלה מעשרה טפחים הוא מקום פטור, אבל רשות הרבים הוא מדור הקליפות, וזה הוא הפגם הגדול של מוציא בשבת מרה"י לרה"ר וגם לכרמלית, כי בזה מוציא נשמתו וכו' וגם זה הוא הענין של יוצא מחוץ לתחום בשבת, ואין לי עסק בנסתרות.  אבל כנראה וכפי המובן לי זה הוא הענין.".

 

ולכן יש ענין גדול להכין עירוב בעיר אם זה כשר לפי רוב הפוסקים ומעיקר הדין, למרות שבעלי נפש המתיראים מריח חטא לא יטלטלו,השי"ת יצילנו וישמור אותנו תמיד בכל מקום.

 

שומר ישראל שמור שארית עם אחד!

 שאלתי עוד את הרב שטרנליכט:

האם הרעיון שלך לגבי קליפות וכדו' ברשות הרבים, להבדיל מהשמירה שברשות היחיד

הוא גם ביום חול או רק בשבת, ואם כן- הרי שיש ענין לתקן את העירוב גם ביום חול?

והשיב: "כל אלו הן שאלות טובות, אבל צריכים להבין בתורת הח"ן מהות נשמה היהודית שהוא חלק הוי"ה עמו, ואנחנו בנים לה' אלוקיכם, בני בכורי ישראל, ואנו נקראים ראשית כמו התורה, נשמותינו באים מכל מיני יחודי שמות של הוי"ה אלקי"ם של עולם האצילות, יש חכמה ובינה ו"ק ומלכות ואין כאן מקום להאריך, גם שבת הוא שמא דקודשא בריך הוא, שבת קודש הוא רזא דאחד, רזא דעולם האצילות וכו' ולכן רק לנו ניתן השבת במתנה, ולא לעמים ואדרבה חז"ל עוד הוסיפו לאמר שגוי ששבת או שעוסק בתורה דהיינו חוץ מז' מצוות חייב מיתה, והקב"ה שהבדיל בין הקודש ובין החול גם הבדיל בין ישראל לעמים ובין יום השביעי לימי החול ובין אור לחושך כי כולם הם משורש אחד, קודש וישראל ושבת ואור הם עניינים אחידים, וההיפוך ג"כ, ואפילו נפש הבהמית שלנו הוא מקליפת נגה, אבל גוי שנשמתו הוא מג' קליפות הטמאות אין לו שייכות לא להתורה ותרי"ג מצוות ובעיקר לא לשבת קודש ששקול כנגד כל התורה, כי אורייתא כולא שמא דקודשא בריך הוא, ואורייתא וקוב"ה וישראל חד,  שבת ועבודה זרה הם שוים ומי שאינו שומר בשבת בפרהסיא הוא כעובד ע"ז לכל דבר, כי עוקר נפשו מיחידו של עולם ומוסרה להקליפות כמו מי שעובד ע"ז, ולכן רק יהודי שמוציא מרה"י לרה"ר עוקר נשמתו מרשות יחידו של עולם (ששורש נשמתו הוא סוד האחדות) לרה"ר מקום הקליפות עולמות הנפרדים, וכן הוא בכל הל"ט מלאכות ואכ"מ בביאורים אלו, ועכ"פ שמירת שבת הוא שמירה לנפשות ישראל גם בכל השבוע, ומי ששומר שבת הקב"ה שומרו בכל עת גם בימות החול.

וכמובן שבמקום המוקף בעירוב לשם מצות עירוב לצורך שבת כמו שתיקן שלמה המלך בחכמתו (ואין שום חכמה בעירוב שהקב"ה אומר לזה אם חכם בני ישמח לבי גם אני אם לא הסוד העליון שבדבר עם כל מיני צירופי שמות)  יש שמירה עליונה "תמידית" מהקב"ה שהוא יחידו של עולם. 

הלואי שאזכה להבין וללמוד בקדושה וטהרה את ספרי הזוהר הקדוש וכתבי הראשונים בקבלה וכתבי האריז"ל, ואז נבין שכל דברי חז"ל בכל הש"ס ובפרט דברי אגדה שבש"ס הם מאוחדים בתכלית ברזין עילאין קדישין. 

אני רק הבנתי מעט מספרי קודש של אדמור"י החסידות, וגם מקצת עיון בספרי קבלה, וגם ממה ששמעתי מתלמידי חכמים אמיתיים שלומדים תורת הח"ן בקדושה, אבל אני לא עוסק בזה כי אינני ראוי לזה.".

No comments: