Thursday, March 8

תפילה לאישה שעדיין לא התחילה לנקות... Prayer (be)for(e) Pesach Cleaning


תפילה לאישה שעדיין לא התחילה לנקות...

Image result for pesach cleaningריבונו של עולם אם נדבר גלויות לפעמים אין לי כוח את הבית לנקות...
אבל מה לעשות עוברים הימים והשעות וגם ברקע יש הרבה שאלות...
וכל מיני קולות "נו כבר התחלת? מה הספקת? לאן הגעת"
וזה מרעיש וזה מלחיץ ונכנס בי הספק...
לא מתוכננת? לא מאורגנת? אדישה? מסריחה? מעגלת פינות? וזה מחלחל...
"מה נראה לך??? תתעוררי את לא תספיקי"...
זאת משפצת זאת צובעת זאת מחדשת זאת מעיפה לזאת יש ממש תוכנית עבודה...
ואני? מה איתי? עוד לא התחלתי אפילו...
ואולי הבעיה אצלי?
ריבונו של עולם עזור לי להישאר על מקומי לא להגדיר את עצמי דרך האישור החיצוני
עזור לי, להאמין בעצמי שאני טובה, נקיה, ראויה ומשתדלת
לא משנה מה תהיה התוצאה
שאדע שאיני תלויה שהקיום שלי לא מותנה
ריבונו של עולם, תזכה אותי לשכן בליבי שמחה ועין טובה על עצמי ועל הנשים הסובבות אותי (אלה שהתחילו לנקות ואלה שלא...)
ריבונו של עולם הגן עליי מפני מחשבות הרסניות, פוגעות ולא מפרגנות שלי כלפי עצמי וכלפי הבית שלי
פקח את עיניי לראות מה חשוב באמת
עשה שאצליח להפריד את העומס והמיותר
ריבונו של עולם
    Image result for ‫הכנות לפסח ניקיון‬‎
  • תן בי כוח לשאת את השאלה "התחלת כבר לנקות"???
  • תן בי כוח להישאר רגועה
  • תן בי כוח לתקן ולו בעצמי ובמרחב הביתי שלי
  • תן בי הכוח לא להתערבב להתעצב ולהתקרבן
  • תן בי את הסבלנות לא לצעוק על הילדים על האיש שלי וכל מי שיהיה בדרכי בשבוע האחרון
  • תן לי חיוך גם אם לא התחלתי לנקות
  • תן לי חיוך גם יום לפני החג לא משנה מה יהיה מצבי

ועשה... בקשה ממך, עשה... עשה שאגיע בחתיכה אחת מחוברת ושמחה לחג הזה
עשה שאצא סוף סוף מעבדות לחירות ממני שעדיין לא התחלתי לנקות

Wednesday, March 7

Dovid Melech Yisroel Chai Vekayom

Dovid Melech Yisroel Chai Vekayom

Grand Historic Melave Malka “fit for a king” for Keren Dovid Hamelech

This past Motze Shabbes the Stamford Hill neighbourhood merited the great privilege to be part of the first seeds, laying the foundation for Keren Dovid Hamelech. This great cause will endeavour to save the holy site of Kever Dovid Hamelech and Malchis Beis Dovid in Har Tzion. The Mokom Kodosh is in imminent danger of being taken over Chas ve-Shulem by foreign hands, who sadly still own 60% of the surroundings areas.

In a last-minute effort, two emissaries were sent to London. This decision was taken by the great Rabbis in Yerushalayim, spearheaded by Hatzadik Rabbi Yitzchok Meir Morgenstern and Rabbi Amrom Oppman, Dayan at the Eidah Hachareidis.

The two activists, Rabbi Shimon Schnitzer and Rabbi Chaim Meir Steinmentz, work around the clock to make the Kever a more welcoming place by running Kollelim and minyonim throughout the day and a Kollel Chatzos that recites Tehillim every night, followed by Shacharis with a Minyan Vossikin.

The idea is to create a fund that will be overseen by a team of professionals such as lawyers, accountants and antiquities advisors, who will enable them to safeguard the legal status of Kever Dovid as a heritage site of importance to Klal Yisroel.  One of the ideas floated is to run a regular shuttle service from Meoh She’orim to Har Tzion, to increase the flow of visitors to the holy site.
The grand Melave Malka took place at the Czortkow Beis Hamedrash, adjacent to the South Tottenham & District United Synagogue in South Tottenham.  

A beautifully catered meal with the finest dishes Keyad Hamelech awaited the hand-picked guests, who were fully informed with a report of the daily happenings at the holy site. The special guests where surprised to hear how the two Gabbo-im have actually dropped their own businesses and have volunteered their time for the past few years, to save the site.

The Rov of Czortkow, Rabbi Chaim Michoel Biberfeld also honoured the participants with a Drosho on the importance of this holy cause. He implied that there is a Choyv Kodoysh on each one of us to give honour to Dovid Melech Yisroel, who authored one of the most used Seforim in Klal Yisroel and support this cause that is backed by Gedolei Yisroel.

Thursday, February 22

Change as you wish – this story is fresh and true

I heard this story from a friend yesterday (Thursday Parshas Korach June 2017)

We have a handmade built-in Seforim (=book) cupboard and one section has a fold down door to reveal the Whiskey cabinet.

Last week I was preparing the Shabbos table and as I went to retrieve some bottles from the cupboard, one of the door hinges decided to retire.  We were now left with a one-hinged door…

The most logical way to remedy the situation, would have been to find a replacement hinge.  

Now this cupboard was built by my father in law some decades ago and now that he is no more with us, I had nobody to turn to.

My wife suggested that I call another carpenter and I made a mental note to follow her advice, especially as this would restore her father’s handiwork to its former glory.

However as things go (at least with me!), I tend to let things ‘sit in the Out Tray’ until the eleventh hour and so when Thursday came I was faced again with this lopsided door. 

At that point I decided to call up the carpenter. 

I explained what my predicament was and expected him to tell me that he will pencil me in for the next available appointment.  

When he asked me what street number I live, I told it to him but wasn’t prepared for his reply.

His response was: “I’m right outside your door and I have exactly what you need”.

Needless to say we now have a fully restored cupboard, LeChayim to such a Hashgochoh Protis!

Published on 22 Feb 2018

Monday, February 12

מעדני הפרשה - לך לך

בס"ד, ערש"ק פר' לך לך תשע"ח, ידידיי ומכובדיי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה' הע"י
שלשה סיפורים המתפרסים על פני 70 שנה, ומכנה משותף ביניהם.
סיפור א: האדמו"ר מבאבוב זצ"ל שאחר השואה פעל ועשה לרומם את קרן התורה והחסידות בארה"ב ולהפיח רוח חיים באודים ניצולים מאש התופת של הנאצים ימ"ש, ולמרות שהוא עצמו איבד הרבה מבני משפחתו בשואה ושתה את כוס התרעלה, לא כיחש באמונתו ופעל והצליח.
אירע פעם שהלך הרבי ברחוב בניו יורק ומולו הגיע ברנש שנראה כגוי גמור, ומושיט ידו לשלום, הרבי החזיר לו שלום. אומר הלה לרבי באידיש גליצאית עסיסית: 'הרבי אינו מכיר אותי? בישיבה כשלמדנו יחד הכרת אותי!', כששמע את קולו, הבין הרבי במי המדובר, היה זה בחור שלמד בישיבה בהתמדה לפני השואה, אך אחר שעבר את מאורעות השואה פקר ל"ע, הרבי קלט מיד את הסיטואציה וענה לו בשנינות, 'כעת אני מכיר אותך, אז לא הכרתי אותך'...

סיפור ב': בדידי הוה עובדא: לפני כחצי יובל שנים, טרם היה לי רשיון ורכב, עמדתי בבוקר בגאולה ונופפתי בידי לעצור טרמפ, עצר לי יהודי, אחד מהכוכבים המפורסמים של ירושלים, באמצע הנסיעה הנהג אומר לי: 'עוד 5 דק' סוף זמן ק"ש' ותוך כדי אני רואה אותו מכסה בידיו את עיניו וצועק 'שמע ישראל ה"א ה' אחד' וכל זה תוך כדי דהירה על כביש הומה אדם וסיכון חייו, חיי וחיי עוברי דרכים. כשסיים ק"ש אמרתי לו: אתה צדיק יותר מכל הקדושים של כל הדורות, שהם היו מוכנים להיהרג על קדוש ה' בצעקם שמע ישראל, ואתה מוכן להיהרג ולהרוג אחרים בצעקך שמע ישראל'...

סיפור ג': 2 בחורים שנראים 'ישיביש' עמדו השבוע ועצרו טרמפ ברח' בר אילן צומת שמואל הנביא לכיוון היציאה מן העיר, יהודי עם כיפה סרוגה עצר להם והסיע אותם אל מחוז חפצם, ברדתם מן הרכב אמרו לו תודה רבה ובירכוהו בכל חותמי ברכות ותוך כדי דיבור ירדו לכביש וחסמו אותו בגופם יחד עם שאר החוסמים הקדושים. הנהג לא האמין למראה עיניו, יצא מהרכב ושאל אותם: 'אינכם מתביישים? אני לקחתי אתכם טרמפ לפה, הודיתם לי וברכתם אותי, וכעת אתם חוסמים אותי?, בחורי הקודש לא התבלבלו וענו לו בעגה ישיבתית תוך סלסול למדנית באצבע צרדה: 'תבין, יש כאן 2 דינים, דין אחד של הכרת הטוב, ועל זה הודינו לך וברכנו אותך, דין שני של הצלת עולם ה.... ועל זה אנו חוסמים אותך'...

ומה המכנה המשותף?
ידענו כל הדורות על מסירות נפש למען אידישקייט, ברח' ישעיהו היה בעבר קולנוע אדיסון הידוע לשימצה, והיה שם חלון קטן פתוח לרחוב למכירת כרטיסים להצגות ביום השבת, היה הצדיק ר' עמרם בלוי זצ"ל דוחף את ראשו לתוך החלון הנ"ל ומנע בגופו את מכירת הכרטיסים בשבת, הפקיד בתוך החדר תפס מקל והפליא בו מכות רצח, אך ר' עמרם לא נע ולא זע והיה מוכן למסור על כך את נפשו.
מעולם לא עלה על דעתו למסור על כך את נפש הזולת, לחסום אוטובוסים מלא באנשים חפים מפשע בדרך לעבודה, לבית חולים, לכולל, לבית ספר, לשדה התעופה ולהתעלם מקול בכייתם ושוועתם של עמך בני ישראל אנשים ונשים, זקן וטף.
גם כאשר הקנאים עשו הפגנות וחסמו כביש בגאולה, מא"ש, שבטי, שמואל הנביא וכו' (מבלי להצדיק את זה), ידעו על זה פחות או יותר ונמנעו מלבוא לשם, אך לשתק את כל העיר ולהפתיע בחסימות במקומות בלתי צפויים זה לא היה מעולם בציבור החרדי.
אכן, הם מוכנים למסירות נפש של להיהרג ולהרוג אחרים, אה, הם בטוחים כי עליהם נאמר: 'מה רב טובך אשר צפנת ליראיך', ואני הקטן אומר שעל זה נאמר 'אל תהי צדיק הרבה ואל תרשע הרבה', בפשטות מדובר על 2 מקרים, צדיק הרבה ורשע הרבה, אך לא, זהו מקרה אחד, 'אל תהי צדיק הרבה', היינו, אל תנסה לעשות מסירות נפש תוך כדי רמיסת הזולת, כי זוהי ההגדרה של 'אל תרשע הרבה'.
זה הקשר בין סיפור ב' וסיפור ג' אך כאן מגיע סיפור א' בתמונה.
כאשר מנסים הם להצדיק את הפשעים האכזריים, ומשווים עצמם לקומץ מפגינים נכים חילונים שלא למדו בחייהם תורה ויראת שמים ואף אחד לא מצפה מהם לעדינות נפש כיאה לבן תורה נעים הליכות, ולא נצטוו לקדש שם שמים בהליכותיהם ובמעשיהם, (מתבטא טוב באידיש 'קיינער קוקט נישט ארויף אויף זיי'), ואנו שואלים את עצמנו 'הזאת נעמי?' האם אלו הם בני התורה הנעימים והנאהבים שהכרנו מאז, שעיני כל הדורות נשואות עליהם בהערכה ובהערצה?
אזי אין לנו אלא להפטיר לעומתם בסיפור א': 'כעת אנו מכירים אתכם, אז לא הכרנו אתכם'...
אמרו חז"ל: כשהם יורדים יורדים עד לתהום, הלב נכמר ונחמץ לחשוב שצריך בכלל לכתוב על כך, לאן התדרדרנו? דברים כ"כ פשוטים וברורים שצריך להיות עיוור וסתום מח כדי לא להבין זאת.
על הפסוק: 'מהרסיך ומחריביך ממך יצאו' יש לו פשט ודרש, הדרש הידוע לכל הוא: שהמהרסים והמחריבים יצוצו מתוכנו, ואת זה הם מקיימים במלואו, אך הפשט הפשוט הוא) שהמהרסים והמחריבים יתבדלו ויצאו מתוכנו אל מחוץ למחנה וידע כל אחד להבדיל בין הטהור ובין הטמא (מפרשי התנ"ך).
ואת עצמנו נחזק ונאמר: עוד לא אפסה תקווה כי נצח ישראל לא ישקר ושארית ישראל לא יעשו עוולה, יש לנו אב זקן ועולם התורה האמיתי אשר עוסקיו מקדשים שם שמים בהליכותיהם, פורח וגודל ועושה פרי, ואנו תפילה שהשי"ת יסיר חרפת עמו וירפא את פצעי חילול ה' הנורא שלא זכור דוגמתו בהיקף כזה, וה' אשר צר יחד בצרתנו כי שמו הם מחללים, יחלצנו מהגלות הנורא ונזכה בקרוב ל'ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים' אכי"ר.

שבת שלום ומבורך: ישראל אהרן קלצקין
 זהו כתובת האימייל להערות והארות ולבקשת הצטרפותmaadoney@gmail.com

And it was in the days of Obamachashverosh

And it was in the days of Obamachashverosh, ruler of 50 states from Alaska to Wyoming. An e-invite was sent to all his contacts to join him at a party. He tweeted his wife to come wearing her crown and google glasses. She rejected the call. In a fury, he commanded Verizon to disconnect her wifi.  And so, Obamachashverosh needed a new first lady. Emails were sent throughout the land, “All suitable maidens must submit a Youtube Video of themselves; the one who his highness finds most worthy will become the new First Lady of the US".  Esther, however, who grew up in the house of Mordechai did not have internet in her home. However, she needed to work on her speech therapy courses so she went to her “frei” cousins house to go online. It was there that the moderators detected her and demanded her to send in her video.  Obamachashverosh liked Esther best. He filtered through all the other maidens of the land and downloaded Esther’s profile onto his iPhone.
And it came to pass that Mordechai hacked into a chat room and gained access to documents between Bigsan and Seresh who were plotting on committing identity theft with their president.  Mordechai posted the information on WikiLeaks and thus became listed on the Royal Website - where those who the president would like to honor are hard-coded.
And it was after these events that Obamachashverosh appointed Hamas to be prime minister of his kingdom. Hamas immediately declared that everyone must like him on Facebook. When he tried to friend Mordechai the Jew, Mordechai did not respond. Hamas immediately plotted to remove, destroy and delete all the Jews' health insurance in the land. Emails were sent out through the fastest servers, saying that on the thirteenth day of Adar, all Jews - men women and children would now be subject to Obamachashveroshcare. Mordechai and Esther immediately called for a Million Man March to pray for the annulment of the harsh decree.
That night, Obamachashverosh couldn’t sleep. He texted his servant to log on to his Royal Website. Although he tried avoiding the link which shared how Mordechai had saved the king's life, all other pages could not be displayed. Obamachashverosh decided he must honor Mordechai. After taking a poll, he orders Hamas to chauffeur Mordechai in the Royal Limo. During the parade, Hamas’ daughter, watching the entire event on her webcam, spammed the driver her denial of service.
Hamas joins Esther and the king's WhatsApp group and it is there that Esther reveals her family circle on GooglePlus. Security arrests Hamas and he is hung on the fifty-foot gallows he had ordered on E-bay. HAPPY PURIM!!

Thursday, February 8

Hashgochoh Protis XXII - השגחה פרטית: When a trip to the airport went (W)right


Image result for "terminal two" "taking off" "landing" at "heathrow"


Image result for "terminal two" "taking off" "landing" at "heathrow"

When a trip to the airport went (W)right

As heard from a local resident:

"We spent a nice Shabbos in Bournemouth and we were on our way back to London.  When we saw the sign “Heathrow Airport” on the M3, we decided to make a small detour and show our kids the aeroplanes taking off and landing at Heathrow. 
The thought to stop over at Heathrow landed in my head 'out of the blue'.  I have good memories from when I went there once as a child - perhaps twenty years ago - to do exactly that: watch planes coming in and flying out.

We parked our car in Terminal Two and entered the Departures Hall, which – as usual – was full of people who were on the way to their flight. 

As we were trying to make our way to the viewing gallery, we encountered a middle aged couple whom we know from Stamford Hill.  Their eyes literally lit up when they spotted us and I realised that they were very happy to see us.  Indeed, they approached us and explained that they have difficulty boarding their flight to the US of A, as one of their ESTA’s had expired and they don’t know how to go about producing another one.  

My wife happily agreed to do this for them and after five minutes they were on their way. 


I can still not believe the turn of events that led me to arrive on that spot, just when these nice Jewish people were in shtuch… HaShem literally plotted my detour into my in-brain navigator – so that we could help out another Yid!"

Monday, January 22

יסכר פי דוברי שקר

בס"ד
הנה לכם סיפור שקרה בעיקר לידידי אבל גם לי יש קצת חלק בהסיפור ועד עכשיו לא סיפרתי את זה לאף אחד היות שהאדמו"ר אחד ביקש מידידי שהוא לא יספר את זה אבל היות שאני רואה שיש אנשים ]אני לא יודע אם אפשר לקרות להם אנשים[ שהם חסידים מאותו אדמו"ר שמבזים הכבוד של הגאון הקדוש מרן הראש ישיבה הרב שטיינמאן זצ"ל והוא לא מוחה על זה אני לא יכול לעצור את עצמי מלספר הסיפור. 
אני ובעיקר ידידי שגר בבני ברק ]אני גר בביתר עילית[ עסוקים עם בחורים שמתחילים לנטות קצת מן הדרך בעיקר בהמגזר החסידי ואפי' עם בחורים שהם לא נושרים אלא שיש להם בעיות אחרות וכדו' ולפני כמעט 10 שנים בחודש אדר תשס"ח )או תשס"ט) קיבלנו טלפון מאבא שגר בווילמסבורג ובנו בן 18 לומד בישיבת סאטמער ב'קווינס שזה תחת נשיאתו של מהרז"ל מסאטמער שליט"א ואמר לנו שבנו לא מסתדר בישיבה שם והוא רוצה לשלוח בנו לארץ ישראל ואנחנו נטפל בו. 
שאלנו אותו למה לשלוח פה אין מטפלים באמירקה אז הוא אמר לנו זה מה שהמשגיח של הישיבה היציע לי ואני לא יודע למה והוא אמר לנו שאני יגיד לכם שאתם תתקשרו אליו והוא נתן לנו המספר טלפון שלו של המשגיח.
ידידי התקשר להמשגיח והמשגיח סיפר לנו שהמצב עם הבחור הוא נורא ואיום הוא לא יכול להישאר בישיבה הוא עושה פה מעשים אשר לא יעשו והוא מקלקל דורות ישראל ואכמ"ל וגם ברחו' הוא לא יכול להסתובב שזה יותר גרוע תפשו אותו פעם שהוא מסתובב עם בנות ישראל וד"ל ויעצתי עם כמה אנשי חינוך ונשאר שהוא צריך להיות בנחל חרדי בארץ ישראל ושם הם ילמדו אותו היאך צריכים להתנהג ואני לא יכול להגיד את זה להאבא שלי היות שאנחנו שייכים למסגרת של קנאים לכן אמריו לו שישלח את בנו ללמוד שמה ואתה תטפל בו ואתם תשלחו אותו לנחל חרדי אמר לו ידידי שאנחנו לא שלחנו אף פעם בחור לנחל חרדי זה מקום טומאה וזוהמה והוא יכול לרדת לגמרי מן הדרך אמר לנו המשגיח שזה לא יכול להיות יותר גרוע מעכשיו וגם הרב שטיינמאן שולח שמה בחורים כאלו אמר לו ידידי שהוא לא יודע מזה וההיפוך הרב שטיינמאן לא מרשה לשלוח לנחל חרדי והמשגיח התעקש וסיכמנו שהוא ישלח הבחור לפה וכבר נראה מה לעשות איתו. 
Image result for ‫יסכר פי דוברי שקר‬‎
וכך הוה אחרי פסח הבחור היגיע לא"י ובינתים שילבנו אותו באיזה ישיבה בביתר והיתחלנו לטפל בו וראינו שהמצב איתו זה נורא ואיום והמשגיח שלו הוא צודק וגם זרקו אותו מהישיבה בביתר ולא ידענו מה לעשות בלית ברירה הלכנו להרב שטיינמאן להתייעץ מה לעשות איתו וסיפרנו לו כל הסיפור ושאלנו אותו האם אנחנו יכולים לשלוח אותו לנחל חרדי והרב שטיינמאן נבהל מהשאלה מה אתם רוצים לשלוח אותו לצבא שהוא ישכח מהריבונו של עולם והוא לא יניח תפילין וכדו'?
אמרנו לו שזה נחל חרדי ושם אפשר להיות חרדי אז הוא עשה כזה תנועה ביטול בידיו ואמר נע! מה חרדי? זה סתם בלוף! אמרנו לו שהראש ישיבה היקים את זה או נתן אישור להקים את זה אז הוא אמר לנו אין לי שום שייכות לזה ואף פעם לא דיברו איתי על זה ושאלנו אותו מה נעשה עם הבחור הזה? שמה יהיה לו מסגרת אז הוא אמר לנו אבל שמה הוא ישכח מהריבונו של עולם אמרנו לו שאנחנו לא יודעים עם עכשיו הוא מאמין בהריבונו של עולם, אז הוא שאל אותו אם יש לו רבי אמרנו שהוא שייך לאיזה חסידות אז הוא אמר לנו שצריכים לשאול הרב שלהם ולראות מה הוא יגיד אני לא יכול לקחת אחריות לשלוח אותו שמה. 
ואח"ז הוא שאל אותנו מה השם של הבחור ושם אימו שאני יכול להתפלל עליו אמרנו לו שאנחנו לא יודעים ומרן הראש הישיבה היה בהלם מה אתם לא מתפללים עליו? זה הדבר ראשון שצריכים לעשות! מלמד. 
מגי"ש. 
מחנך, הדבר הראשון הוא להתפלל להשי"ת על הצלחת תלמידיו תבררו השם ושלחו לי את זה ואני יתפלל עליו. 
יצאנו )בחוץ סיפרנו שמה להגבאי כל הסיפור של הנחל החרדי ושאלנו אותו למה הראש ישיבה לא מכחיש כל השמיעות אמר לנו הגבאי שהראש ישיבה לא מרשה: 1) זה כפרת עוונות 2) שאם הוא צריך להכחיש כל השמעות שאומרים עליו לא יהיה לו זמן ללמוד ואף אחד לא הולך שמה בגלל שזה נקרא על שם של הראש ישיבה הם היו הולכים שמה ממילא) והתקשרנו להבחור ושאלנו אותו השם של אימו והגבאי היכניס את זה למרן הראש ישיבה. 
ולא ידענו מה לעשות איתו התקשרנו להמשגיח של הישיבה ואמרנו לו את כל מה שמרן הראש ישיבה אמר לנו והמשגיח אמר לנו שאין פה אף אחד שיכול לדבר עם האדמו"ר על זה היות שהם שייכים להקנאים לכן הוא מציע שאחד משנינו יבוא לווילמסבורג לדבר עם האדמו"ר [ולא להגיד ח"ו שהוא אמר משהו לגבי נחל החרדי הוא רוצה להישאר משגיח בישיבה].
היות שלידידי היה לו חתונה בחודש סיון במונסי הוא היציע עצמו שהוא ידבר עם האדמו"ר והמשגיח אמר לנו שיותר טוב שהוא יוגש אליו בביהמ"ד ברחוב ראדני אחרי התפילה ויגיד לו שהוא רוצה לדבר אליו דבר נחוץ ולא ילך להבית שלו ששמה יש הרבה אנשים שמסתובבים שמה וקצת קשה לדבר על הענין הזה. 
אחרי חג השבועות ידידי נסע לארה"ב ונסע לווילמסבורג לביהמ"ד סאטמער ברח' ראדני ואחרי תפלת שחרית הוא ניגש להאדמו"ר מהרז"ל מסאטמער ואמר לו שהוא צריך לדבר עמו בעניין דבר נחוץ, אמר לו האדמו"ר שיבוא לביתו בשעת קבלת קהל אמר לו ידידי שהוא לא רוצה שידעו שהוא דיבר איתו ואם אפשר לדבר פה בהחיידר ליד הביהמ"ד אמר לו האדמו"ר אין שום בעי' שיכנס איתו פה לחיידר שלו. 
הם נכנסו שמה וידידי אמר לו שהיה מאוד נעים אוירא מאוד טוב והוא סיפר להאדמו"ר קודם את כל הסיפור עם הבחור והאדמו"ר מיד ידע במי מדובר ואמר לו שלפני חודשיים בא אחד לפניו והתלוננן על הבחור הזה שהוא עשה משהוא להבת שלו. 
האדמו"ר נאנח ושאל מה אפשר לעשות אמר לו ידידי שיש כאלו מחנכים שאומרים שבחור כזה צריך להכניס אותו לנחל חרדי והאדמו"ר נבהל מה ? שהוא ילך לצבא? וידידי היסביר לו למה מחנכים סוברים ככה שבחור כזה צריך להיות שמה. 
ואח"ז הוא סיפר לו את כל הדו שיח שהיה לו עם מרן הראש ישיבה הרב שטיינמאן זצ"ל והאדמו"ר נבהל בס"ד ומשתומם אתה רציני עם מה שאתה מדבר? כך הוא אמר? ב"ה שהיציל אותי! והוא היסביר שהוא היה גר עד לפני כמה שנים בארץ ישראל ואני מכיר הרב שטיינמאן כצדיק נשגב ופרוש ולמעלה מהשגתינו. 
פה מספרים לי עליו כל הסיפורים ואומרים לי שאני צריך למחות עליו ואני היות שאני ]ואדמו"ר אמר שמבקש שלא יצא בחוץ את כל מה שהוא מדבר[ מנהיג של קהילת סאטמער וצריך שיהיה להם מנהיג שאם לא ה' ישמור מה יהיה איתם וצריך שאחד יחזיק אותם והשי"ת סיבב שזה יהיה אני ממילא אני לא יכול להגן עליו בפירוש אבל ב"ה אף פעם לא מחיתי עליו בפרטות רק על ההנהגה שמה והשם יעזור לי שאני יכול לעמוד בזה הלאה. 
ידידי שאל אותי מה עושים עם הבחור אז הוא אמר לו שהוא לא יכול לענות אותו על המקום הוא צריך לברר כמה פרטים ולקח המספר טלפון של ידידי ואמר לו שהוא יתקשר או היום בלילה או למחרת. 
בשעה 2 בלילה באותו יום קיבל ידידי שיחה טלפון מהאדמו"ר ואמר לא שהוא לא נח ולא שקט כל היום והוא בירר אצל כמה מחנכים של פה (ארה"ב) ומשמה (א"י) ויכול להיות שזה כדאי שהוא ילך לשמה, שאלתי אותו שמישהו צריך לדבר עם האבא אני לא יכול זה מאוד יכאב לו אמר לו האדמו"ר שגם לו קשה מאוד לדבר עם האבא היות שאין לו כ"כ שייכות לו הוא לא ממש חסיד שלו והוא יתקשר למחרת בצהריים ולהגיד לו מה יכולים לעשות עם האבא ולמחרת ידידי קיבל עוד שיחת טלפון מהאדמו"ר (לציין המסירות של האדמו"ר להטיב עם הזולת) ואמר לו שהוא בירר שהאבא מאור קרוב ומקושר לאחד שקורים לו שארמעשע רב, לך אליו הוא נמצא שמה ושמה ותדבר אליו והוא כבר יגיד לך מה לעשות ולמחרת בבוקר ידידי הלך אליו (אני לא יודע מי זה ומה השם משפחה שלו) והוא אמר שהוא כזה איש קדוש ואחרי התפילה הוא דיבר איתו וסיפר לו את כל הסיפור עם הבחור מה שמחנכים אומרים ומה שהאדמו"ר מסאטמער אמר לו (ולא סיפר לו הדו שיח עם הרב שטיינמאן ואני לא יודע למה) והרב משארמאש היה אחוז בשרעפים ונאנח ונאנח ושואל מה עושים? מה עושים? וחשב כמה דקות ואח"ז הוא אמר תן לי זמן לענות תן לי להגיד את כל ספר תהילים ולמוד כמה דברים ואני מקווה שאח"ז יהיה לי תשובה ותבוא אלי מחר בבוקר. 
ידידי הלך משמה והוא אמר לי שהוא מאוד נתרגש מלדבר עם כזה קדוש וגם לראות היאך שהוא נכנס ומברר פרטי פרטים. 
ולמחרת ידידי בא אליו בחזרה והשארמשע רב אמר לו שלא ישנתי כל הלילה (ידידי אמר לי שהוא חושב שהוא אף פעם לא יושן בלילה) וחשבתי והתפללתי על הבחור מצד אחד הצבא הוא מקום טומאה וזוהמה אבל מצד שני שהבחור יסתובב חפשי וילך אח"ז בבית הכלא זה יותר גרוע והיה לי מאוד קשה להכריע לכן התפללתי הרבה עליו שהוא ישתנה אבל בינתיים צריכים ללכת על הדרך להכניס אותו לנחל החרדי וידידי שאל אותו מה עושים עם האבא אז הוא אמר קודם צריך לדבר עם הבחור ע"ז אם הוא מסכים לזה? ואחרי הכל אם ל"ע הוא ילך שמה )אמר בכאב) תתקשרו אלי ואני ידבר עם האבא והוא נתן לו המספר טלפון שלו. 
לבסוף כנראה תפילות של אדם צדיק עושה רושם בפרט של מרן הראש ישיבה ושל הרב משארמאש וכשידידי חזר לארץ והיציע להבחור ללכת לנחל חרדי אז קודם הוא שמח על זה אח"ז כשהוא בירר את כל התנאים שמה את כל הסדר היום הקשה הוא לא הסכים. 
הסכים ללכת לטיפול ולעצור מעט מעט מכל המעשים שלו וב"ה הוא השתפר והישגנו בשבילו עבודה והוא כבר התחתן ויש לו כבר כמה ילדים והוא עובד ועסוק כל היום עם עבודה ועם הילדים שלו. 
עד עכשיו לא סיפרתי הסיפור כדי לא לסבך אף אחד וגם האדמו"ר מהרז"ל מסאטמער ביקש מידידי לא לספר (כנראה הוא מפחד מהאנשים שלו) אבל עכשיו כשאנשיו מבזים את כבוד של הראש ישיבה והוא לא עוצר את זה לא יכולתי להתאפק ולספר הסיפור ולראות מי שולח לנחל החרדי? הרב שטיינמאן או מהרז"ל מסאטמער או הרב משארמאש (ששמעתי שהוא באמת המנהיג של הקיצונים בסאטמער)

ד.י.ג. - ביתר עילית

Tuesday, January 2

To our dearest dining room table

בס"ד כ"ח תשרי תשע"ה  October 22, 2014
To our dearest dining room table,
Erev Yom Kippur, after we finished eating the Seudah Hamafsekes, I started to have a monologue with you.

I said: 'Dear table, you must be so sad that tonight, when we normally eat the Shabbos Seuda on you, you're going to be completely empty because Tatty and Mummy aren't allowed to eat because it's a ta’anis.'

First of all, I saw that I did a Mitzva because I gave Mummy nachas that I've learnt how to talk to tables and chairs and floors and Sukkos.  But also, I hope that you were happy that I was considering your feelings.  

The truth is, I didn't have to worry about you, because when Sukkos came along a few days later, I am sure that your table heart rejoiced.  Although in most homes on Sukkos, the dining room table is sad the whole Yom Tov because only a rickety folding table has place in the Sukkoh, you are lucky because our Sukkoh is so massive that we can also have a bed, and we can take our regular table into the Sukkoh.

So you were lucky enough to join us for the whole Yom Tov.  You saw our nice decorations that we made in Gan and school and you also saw how Ruchi and Sheindy enjoyed playing with the decorations so that half way through Sukkos they were decimated.  You saw all of us ehrlichly making a brochoh on the Lulav and Esrog and you watched us make funfairs until 12 midnight with the mattress and chairs that we had to crawl under and over on Chol Hamo’ed.

Not only that, but on Simchas Torah you joined us back in the dining room and you saw our boy addition to the family (the dolly Zeidy and Bubby London bought us) who joined us in Shul.  We dressed him Shabbosdig and he has already a chazakah of being the most wanted boy in the Shul to be carried on the shoulders on Simchas Torah by the 6th hakafah.  

By now, people are wondering why he still doesn't have a haircut if he's already come to Shul for three years running…  This year we did actually put on Tatty's kappel for him.

We hope dear dining room table that you aren't too lonely this week that a whole week is going by without us eating a single seuda on you but BE"H we look forward to meeting you again this Friday night.

Have a Gut Shabbos,

Miriam Ollech