בס"ד א' דראש חדש תמוז, שנת "ובאש אתה עתיד לבנותה" לפ"ק, פה לונדון יצ"ו לפני שש שנים נשרף המקוה בביהמ"ד בעלזא בלונדון והיתה לשרפת אש. הייתי בשווייץ לצורך עבודתי בדיוק באותו זמן שהבנין היה למאכולת אש, אבל לא יכולתי לישון מחלום בלהות, בו ראיתי מקום המקוה אחוז להבות אש. כשקמתי בבוקר נודע לי על האסון ולא ידעתי נפשי מרוב צער ולבי בער כאש: "על מה ולמה קרה לנו ככה?" - אבל אמרתי לא להתייאש! עינינו כלות להקים את המקוה ברוב פאר והדר, כדי להתכונן לתפלה כמשרתי אש. מאז מתגלגלים המתפללים בכל המקוואות בכל הסביבה, וכמעט אמרו נואש. בשנה האחרונה קפצו העסקנים למים, למען הקמת המקוה, מתוך רשפי אש. בכוחות משותפים של מתפללי ביהמ"ד, שכבר הספיקו להקים מוסדות במים ובאש. בימים אלו עומדים אנו להשלים השיפוצים, כמו להתקין הסקה תת-רצפית - רצפת אש. אבל עדיין חסר לנו סכום ניכר כדי שנוכל לחנוך את המקוה בעזרת הבורא שכולו אש. בשורות אלו הנני פונה אליך להשתתף ביעד שיועד לי שלא אתבייש אנא עשה למען החזרת עטרת הטהרה לקהלנו, את אחי אנכי מבקש ומקוה לראות מנחתכם כניחוח על האש. הלינק שלי לתרומה הוא: https://www.charityextra. ברגשי ידידות ידידך הקטן באלפי מנשה שארף גבאי ראשון במקוה הראשונה שנות תשמ"ח עד תשנ"ב |
In the echoes
of a blaze's fiery prance, a sacred bathhouse succumbed to circumstance.
But from the
ashes, a whispered vow, to resurrect its essence, we fervently avow.
Where once
stood walls of serenity and grace, now lies a blank canvas, awaiting embrace.
For in this
hollow space, hope takes its stand, a testament to renewal, crafted by skilled
hands.
Within these
walls, a sanctuary reborn, where weary souls seek solace, forlorn.
Each brick a
symbol of resilience and might, a testament to the power of healing's light.
As the embers
fade, a vision takes shape, a rebirth of purity, no flame can escape.
Artisans and
craftsmen, with loving care, weave dreams into reality, recapturing the air.
From the depths
of ruins, springs a healing pool, its waters whisper secrets, ancient and cool.
In sacred
silence, it beckons souls to restore, to immerse in bliss, and find peace once
more.
Mosaic tiles,
like shards of hope, intertwine, forming patterns of beauty, divine and fine.
As steam rises,
cleansing spirits anew, the bathhouse becomes a haven, tried and true.
Aromatic herbs
infuse the fragrant air, as gentle melodies dance, relieving all despair.
Warm
candlelight flickers, casting a tender glow, creating an ambiance, where tranquillity
may grow.
In these rejuvenating
waters, burdens are shed, the flames of past sorrows gently put to bed.
From the ashes,
a sacred refuge is built, where hearts find solace, where dreams are rebuilt.
So let us
gather, as a community so bold, to revive this haven, where stories are told.
With love and
devotion, we'll breathe life into this place, transforming scars to beauty so
bold.
Together we'll
rebuild, hand in hand we'll stride, the ritual bathhouse, our devotion won't
hide.
For from the fire's trial, strength will arise, a sanctuary reborn, where healing never dies.
Here is the link: https://www.charityextra.
No comments:
Post a Comment