פתרון לבעיית מכשירי זמננו!
תחליף לשורש הבעיה, בדרך היעילה והקלה!
ידוע, כי קשה להוציא חפץ מתינוק מבלי לתת לו כתחליף
כל חפץ שהוא אחר. במידה רבה אותו דבר אצל מבוגרים! מהו החפץ? ומהו התחליף?
שורש בעיית התקופה: חוסר שליטה עצמית של אדם וחוה
מאכילת פרי שהוא "תאווה לעיניים" אבל אסור! דבר שגרם עונש וחורבן לאנושות..
(בראשית ג:ו). כפתרון לעתיד, ה' קבע שאת "הלחם = המזון הנצרך לחיי האדם, נוכל להשיג רק בזיעת אפיים"!
כי בזמן שהאדם טרוד, ביחוד בצרכי מחייתו, אין לו זמן ועניין ב"תאווה לעיניים"
שאינה מביאה כל תועלת מעשית וגורמת רק בעיות!
בסוף 10 דורות הראשונים של חיי האדם, השתכללה המחרשה, עבודת אדמה בתקופה אחת סיפקה מזון ל-40 שנה, ובגלל
רוב זמן פנוי. התרבה חמס ועריות והתוצאה: המבול.
פתרון לבעיה אחר המבול: "לא ישבות קיץ וחורף..."
עבודת האדמה כל השנה, ואין זמן פנוי. אך לעם ישראל נוסף על כך פרשת ציצית שאומרים פעמיים
ביום, וניתן להבחין שהתחליף מקדים את האסור: "וראיתם", "וזכרתם"
הם התחליף המקדים את: "ולא תתורו לתאוות העיניים".
בדורנו: התרבה זמן פנוי הגורם לבעיות רבות ושונות
ויש הבורחים ממציאות החיים, אל חלל ריק של
מכשיר טכנולוגי חדיש המספק חינם גם "תאווה לעיניים" בכל מקום וזמן.
עניין שאין ממנו כל תועלת מעשית מלבד הצרות שהוא מספק ומסכן את עתידנו. לכן חובתנו
למצוא ולספק תחליף שיעזור להתנתק ממכשיר ובעיה
זו, כי גם עכבר אוכל רעל מוות בגלל תאוות הטעם הטוב.
מהו התחליף היעיל והקל ביותר, הנדרש כדי להתמודד
עם "תאוות העיניים", ניתן ללמוד מאדם הראשון, אשר הדבר הראשון שעשה ביום
ראשון הראשון של חייו מחוץ לגן עדן, היה טבילת מקוה-מעיין, (פרקי דרבי אליעזר י"ד-כ'), כדי לבקש סליחה וכפרה על חטאו, ולעזור לו להתמודד
עם תאוות עיניים עתידיות.
כיצד טבילת גברים במקוה עוזרת להתמודד כתחליף ל"תאוות עיניים"
ופתרון לבעיית זמננו? 1. מבחינה רגשית, הטבילה היא ירידה לפגישה פרטית עם ה' -
"לעמוד לבד עם בורא עולם"! 2. בתוך מימי המקוה, האדם מופשט גם מן הגאווה,
עומד בענווה, ומשתחווה בכניעה מוחלטת בפני בורא עולם, המעצימה את תפילתו. 3. בבידוד
מוחלט מהסביבה, ללא הפרעות מ-5 החושים, המעסיקים אותנו תמידית ומפריעים לריכוז המחשבה
ועשויים להטעות בהרגשת "נעימות" גם כאשר נמצאים על פי התהום. בידוד זה, מאפשר
להתמקד בבעיות האישיות החשובות ביותר לכל אדם, ואין אדם בלי בעיות. 4. מבלי אויר לנשימה,
אנו נמצאים בשער שבין החיים והמוות, שאז באופן אינסטינקטיבי, כל אדם מתקשר אל ה', ומתחנן:
"בבקשה ה' הושיע נא"! 5. אז שוטח האדם בפני ה' את רשימת בקשותיו היומית.
6. חקוק בנפש האדם, ברגע שהוא מבקש טובה, רגש "הכרת הטוב" מחייבת אותו לעשות
את כל הנדרש ממנו. לכן, ברגע הגשת בקשותינו אל ה', אנו מכירים ביתר עוז, שגם לה' יש
רשימת דרישות מאתנו: ביחוד שנלמד תורה גם כדי לדעת לשמור את מצוות ה'. 7. ושעלינו להקדים
ולמלא את דרישות ה' מאתנו כדי שה' יקבל ברחמים וברצון את תפילותינו. 8. וכך אנו מגיעים
לדרך התשובה, 9. ועולים מן המקוה בתקוה ושמחת חיים לדף חדש ומזהיר יותר בחיינו.
10. לכן, טבילת מקוה, היא דרך יעילה ביותר להתקשר אל ה' מתוך תקוה, גם בזמנים טובים,
כדי למנוע בעיות ו/או כדי לפתור אותם. אחר
הטבילה, כל אדם חושב וחי אחרת. עם סדר יום רציני יותר וסיפוק בחיים, ואז ל"תאוות
העיניים" אין יותר מקום וזמן.
חומר נוסף ותרומות: עמנואל ראב"ד, רח'
שמעי'ה 20, בני ברק 5132703 ravad@mikvatikva.org –
י"ז אלול תשע"ו – 20.9.016©.
No comments:
Post a Comment