יסכר פי דוברי שקר

בס"ד

הנה לכם סיפור שקרה בעיקר לידידי אבל גם לי יש קצת חלק בהסיפור ועד עכשיו לא סיפרתי את זה לאף אחד היות שהאדמו"ר אחד ביקש מידידי שהוא לא יספר את זה אבל היות שאני רואה שיש אנשים ]אני לא יודע אם אפשר לקרות להם אנשים[ שהם חסידים מאותו אדמו"ר שמבזים הכבוד של הגאון הקדוש מרן הראש ישיבה הרב שטיינמאן זצ"ל והוא לא מוחה על זה אני לא יכול לעצור את עצמי מלספר הסיפור. 

אני ובעיקר ידידי שגר בבני ברק ]אני גר בביתר עילית[ עסוקים עם בחורים שמתחילים לנטות קצת מן הדרך בעיקר בהמגזר החסידי ואפי' עם בחורים שהם לא נושרים אלא שיש להם בעיות אחרות וכדו' ולפני כמעט 10 שנים בחודש אדר תשס"ח )או תשס"ט) קיבלנו טלפון מאבא שגר בווילמסבורג ובנו בן 18 לומד בישיבת סאטמער ב'קווינס שזה תחת נשיאתו של מהרז"ל מסאטמער שליט"א ואמר לנו שבנו לא מסתדר בישיבה שם והוא רוצה לשלוח בנו לארץ ישראל ואנחנו נטפל בו. 

שאלנו אותו למה לשלוח פה אין מטפלים באמירקה אז הוא אמר לנו זה מה שהמשגיח של הישיבה היציע לי ואני לא יודע למה והוא אמר לנו שאני יגיד לכם שאתם תתקשרו אליו והוא נתן לנו המספר טלפון שלו של המשגיח.

ידידי התקשר להמשגיח והמשגיח סיפר לנו שהמצב עם הבחור הוא נורא ואיום הוא לא יכול להישאר בישיבה הוא עושה פה מעשים אשר לא יעשו והוא מקלקל דורות ישראל ואכמ"ל וגם ברחו' הוא לא יכול להסתובב שזה יותר גרוע תפשו אותו פעם שהוא מסתובב עם בנות ישראל וד"ל ויעצתי עם כמה אנשי חינוך ונשאר שהוא צריך להיות בנחל חרדי בארץ ישראל ושם הם ילמדו אותו היאך צריכים להתנהג ואני לא יכול להגיד את זה להאבא שלי היות שאנחנו שייכים למסגרת של קנאים לכן אמריו לו שישלח את בנו ללמוד שמה ואתה תטפל בו ואתם תשלחו אותו לנחל חרדי אמר לו ידידי שאנחנו לא שלחנו אף פעם בחור לנחל חרדי זה מקום טומאה וזוהמה והוא יכול לרדת לגמרי מן הדרך אמר לנו המשגיח שזה לא יכול להיות יותר גרוע מעכשיו וגם הרב שטיינמאן שולח שמה בחורים כאלו אמר לו ידידי שהוא לא יודע מזה וההיפוך הרב שטיינמאן לא מרשה לשלוח לנחל חרדי והמשגיח התעקש וסיכמנו שהוא ישלח הבחור לפה וכבר נראה מה לעשות איתו. 

וכך הוה אחרי פסח הבחור היגיע לא"י ובינתים שילבנו אותו באיזה ישיבה בביתר והיתחלנו לטפל בו וראינו שהמצב איתו זה נורא ואיום והמשגיח שלו הוא צודק וגם זרקו אותו מהישיבה בביתר ולא ידענו מה לעשות בלית ברירה הלכנו להרב שטיינמאן להתייעץ מה לעשות איתו וסיפרנו לו כל הסיפור ושאלנו אותו האם אנחנו יכולים לשלוח אותו לנחל חרדי והרב שטיינמאן נבהל מהשאלה מה אתם רוצים לשלוח אותו לצבא שהוא ישכח מהריבונו של עולם והוא לא יניח תפילין וכדו'?

אמרנו לו שזה נחל חרדי ושם אפשר להיות חרדי אז הוא עשה כזה תנועה ביטול בידיו ואמר נע! מה חרדי? זה סתם בלוף! אמרנו לו שהראש ישיבה היקים את זה או נתן אישור להקים את זה אז הוא אמר לנו אין לי שום שייכות לזה ואף פעם לא דיברו איתי על זה ושאלנו אותו מה נעשה עם הבחור הזה? שמה יהיה לו מסגרת אז הוא אמר לנו אבל שמה הוא ישכח מהריבונו של עולם אמרנו לו שאנחנו לא יודעים עם עכשיו הוא מאמין בהריבונו של עולם, אז הוא שאל אותו אם יש לו רבי אמרנו שהוא שייך לאיזה חסידות אז הוא אמר לנו שצריכים לשאול הרב שלהם ולראות מה הוא יגיד אני לא יכול לקחת אחריות לשלוח אותו שמה. 

ואח"ז הוא שאל אותנו מה השם של הבחור ושם אימו שאני יכול להתפלל עליו אמרנו לו שאנחנו לא יודעים ומרן הראש הישיבה היה בהלם מה אתם לא מתפללים עליו? זה הדבר ראשון שצריכים לעשות! מלמד. 

מגי"ש. 

מחנך, הדבר הראשון הוא להתפלל להשי"ת על הצלחת תלמידיו תבררו השם ושלחו לי את זה ואני יתפלל עליו. 

יצאנו )בחוץ סיפרנו שמה להגבאי כל הסיפור של הנחל החרדי ושאלנו אותו למה הראש ישיבה לא מכחיש כל השמיעות אמר לנו הגבאי שהראש ישיבה לא מרשה: 1) זה כפרת עוונות 2) שאם הוא צריך להכחיש כל השמעות שאומרים עליו לא יהיה לו זמן ללמוד ואף אחד לא הולך שמה בגלל שזה נקרא על שם של הראש ישיבה הם היו הולכים שמה ממילא) והתקשרנו להבחור ושאלנו אותו השם של אימו והגבאי היכניס את זה למרן הראש ישיבה. 

ולא ידענו מה לעשות איתו התקשרנו להמשגיח של הישיבה ואמרנו לו את כל מה שמרן הראש ישיבה אמר לנו והמשגיח אמר לנו שאין פה אף אחד שיכול לדבר עם האדמו"ר על זה היות שהם שייכים להקנאים לכן הוא מציע שאחד משנינו יבוא לווילמסבורג לדבר עם האדמו"ר [ולא להגיד ח"ו שהוא אמר משהו לגבי נחל החרדי הוא רוצה להישאר משגיח בישיבה].

היות שלידידי היה לו חתונה בחודש סיון במונסי הוא היציע עצמו שהוא ידבר עם האדמו"ר והמשגיח אמר לנו שיותר טוב שהוא יוגש אליו בביהמ"ד ברחוב ראדני אחרי התפילה ויגיד לו שהוא רוצה לדבר אליו דבר נחוץ ולא ילך להבית שלו ששמה יש הרבה אנשים שמסתובבים שמה וקצת קשה לדבר על הענין הזה. 

אחרי חג השבועות ידידי נסע לארה"ב ונסע לווילמסבורג לביהמ"ד סאטמער ברח' ראדני ואחרי תפלת שחרית הוא ניגש להאדמו"ר מהרז"ל מסאטמער ואמר לו שהוא צריך לדבר עמו בעניין דבר נחוץ, אמר לו האדמו"ר שיבוא לביתו בשעת קבלת קהל אמר לו ידידי שהוא לא רוצה שידעו שהוא דיבר איתו ואם אפשר לדבר פה בהחיידר ליד הביהמ"ד אמר לו האדמו"ר אין שום בעי' שיכנס איתו פה לחיידר שלו. 

הם נכנסו שמה וידידי אמר לו שהיה מאוד נעים אוירא מאוד טוב והוא סיפר להאדמו"ר קודם את כל הסיפור עם הבחור והאדמו"ר מיד ידע במי מדובר ואמר לו שלפני חודשיים בא אחד לפניו והתלוננן על הבחור הזה שהוא עשה משהוא להבת שלו. 

האדמו"ר נאנח ושאל מה אפשר לעשות אמר לו ידידי שיש כאלו מחנכים שאומרים שבחור כזה צריך להכניס אותו לנחל חרדי והאדמו"ר נבהל מה ? שהוא ילך לצבא? וידידי היסביר לו למה מחנכים סוברים ככה שבחור כזה צריך להיות שמה. 

ואח"ז הוא סיפר לו את כל הדו שיח שהיה לו עם מרן הראש ישיבה הרב שטיינמאן זצ"ל והאדמו"ר נבהל בס"ד ומשתומם אתה רציני עם מה שאתה מדבר? כך הוא אמר? ב"ה שהיציל אותי! והוא היסביר שהוא היה גר עד לפני כמה שנים בארץ ישראל ואני מכיר הרב שטיינמאן כצדיק נשגב ופרוש ולמעלה מהשגתינו. 

פה מספרים לי עליו כל הסיפורים ואומרים לי שאני צריך למחות עליו ואני היות שאני ]ואדמו"ר אמר שמבקש שלא יצא בחוץ את כל מה שהוא מדבר[ מנהיג של קהילת סאטמער וצריך שיהיה להם מנהיג שאם לא ה' ישמור מה יהיה איתם וצריך שאחד יחזיק אותם והשי"ת סיבב שזה יהיה אני ממילא אני לא יכול להגן עליו בפירוש אבל ב"ה אף פעם לא מחיתי עליו בפרטות רק על ההנהגה שמה והשם יעזור לי שאני יכול לעמוד בזה הלאה. 

ידידי שאל אותי מה עושים עם הבחור אז הוא אמר לו שהוא לא יכול לענות אותו על המקום הוא צריך לברר כמה פרטים ולקח המספר טלפון של ידידי ואמר לו שהוא יתקשר או היום בלילה או למחרת. 

בשעה 2 בלילה באותו יום קיבל ידידי שיחה טלפון מהאדמו"ר ואמר לא שהוא לא נח ולא שקט כל היום והוא בירר אצל כמה מחנכים של פה (ארה"ב) ומשמה (א"י) ויכול להיות שזה כדאי שהוא ילך לשמה, שאלתי אותו שמישהו צריך לדבר עם האבא אני לא יכול זה מאוד יכאב לו אמר לו האדמו"ר שגם לו קשה מאוד לדבר עם האבא היות שאין לו כ"כ שייכות לו הוא לא ממש חסיד שלו והוא יתקשר למחרת בצהריים ולהגיד לו מה יכולים לעשות עם האבא ולמחרת ידידי קיבל עוד שיחת טלפון מהאדמו"ר (לציין המסירות של האדמו"ר להטיב עם הזולת) ואמר לו שהוא בירר שהאבא מאור קרוב ומקושר לאחד שקורים לו שארמעשע רב, לך אליו הוא נמצא שמה ושמה ותדבר אליו והוא כבר יגיד לך מה לעשות ולמחרת בבוקר ידידי הלך אליו (אני לא יודע מי זה ומה השם משפחה שלו) והוא אמר שהוא כזה איש קדוש ואחרי התפילה הוא דיבר איתו וסיפר לו את כל הסיפור עם הבחור מה שמחנכים אומרים ומה שהאדמו"ר מסאטמער אמר לו (ולא סיפר לו הדו שיח עם הרב שטיינמאן ואני לא יודע למה) והרב משארמאש היה אחוז בשרעפים ונאנח ונאנח ושואל מה עושים? מה עושים? וחשב כמה דקות ואח"ז הוא אמר תן לי זמן לענות תן לי להגיד את כל ספר תהילים ולמוד כמה דברים ואני מקווה שאח"ז יהיה לי תשובה ותבוא אלי מחר בבוקר. 

ידידי הלך משמה והוא אמר לי שהוא מאוד נתרגש מלדבר עם כזה קדוש וגם לראות היאך שהוא נכנס ומברר פרטי פרטים. 

ולמחרת ידידי בא אליו בחזרה והשארמשע רב אמר לו שלא ישנתי כל הלילה (ידידי אמר לי שהוא חושב שהוא אף פעם לא יושן בלילה) וחשבתי והתפללתי על הבחור מצד אחד הצבא הוא מקום טומאה וזוהמה אבל מצד שני שהבחור יסתובב חפשי וילך אח"ז בבית הכלא זה יותר גרוע והיה לי מאוד קשה להכריע לכן התפללתי הרבה עליו שהוא ישתנה אבל בינתיים צריכים ללכת על הדרך להכניס אותו לנחל החרדי וידידי שאל אותו מה עושים עם האבא אז הוא אמר קודם צריך לדבר עם הבחור ע"ז אם הוא מסכים לזה? ואחרי הכל אם ל"ע הוא ילך שמה )אמר בכאב) תתקשרו אלי ואני ידבר עם האבא והוא נתן לו המספר טלפון שלו. 

לבסוף כנראה תפילות של אדם צדיק עושה רושם בפרט של מרן הראש ישיבה ושל הרב משארמאש וכשידידי חזר לארץ והיציע להבחור ללכת לנחל חרדי אז קודם הוא שמח על זה אח"ז כשהוא בירר את כל התנאים שמה את כל הסדר היום הקשה הוא לא הסכים. 

הסכים ללכת לטיפול ולעצור מעט מעט מכל המעשים שלו וב"ה הוא השתפר והישגנו בשבילו עבודה והוא כבר התחתן ויש לו כבר כמה ילדים והוא עובד ועסוק כל היום עם עבודה ועם הילדים שלו. 

עד עכשיו לא סיפרתי הסיפור כדי לא לסבך אף אחד וגם האדמו"ר מהרז"ל מסאטמער ביקש מידידי לא לספר (כנראה הוא מפחד מהאנשים שלו) אבל עכשיו כשאנשיו מבזים את כבוד של הראש ישיבה והוא לא עוצר את זה לא יכולתי להתאפק ולספר הסיפור ולראות מי שולח לנחל החרדי? הרב שטיינמאן או מהרז"ל מסאטמער או הרב משארמאש (ששמעתי שהוא באמת המנהיג של הקיצונים בסאטמער)

ד.י.ג. - ביתר עילית

To our dearest dining room table

בס"ד כ"ח תשרי תשע"ה  October 22, 2014

To our dearest dining room table,

Erev Yom Kippur, after we finished eating the Seudah Hamafsekes, I started to have a monologue with you.

I said: 'Dear table, you must be so sad that tonight, when we normally eat the Shabbos Seuda on you, you're going to be completely empty because Tatty and Mummy aren't allowed to eat because it's a ta’anis.'

First of all, I saw that I did a Mitzva because I gave Mummy nachas that I've learnt how to talk to tables and chairs and floors and Sukkos.  But also, I hope that you were happy that I was considering your feelings.  

The truth is, I didn't have to worry about you, because when Sukkos came along a few days later, I am sure that your table heart rejoiced.  Although in most homes on Sukkos, the dining room table is sad the whole Yom Tov because only a rickety folding table has place in the Sukkoh, you are lucky because our Sukkoh is so massive that we can also have a bed, and we can take our regular table into the Sukkoh.

So you were lucky enough to join us for the whole Yom Tov.  You saw our nice decorations that we made in Gan and school and you also saw how Ruchi and Sheindy enjoyed playing with the decorations so that half way through Sukkos they were decimated.  You saw all of us ehrlichly making a brochoh on the Lulav and Esrog and you watched us make funfairs until 12 midnight with the mattress and chairs that we had to crawl under and over on Chol Hamo’ed.

Not only that, but on Simchas Torah you joined us back in the dining room and you saw our boy addition to the family (the dolly Zeidy and Bubby London bought us) who joined us in Shul.  We dressed him Shabbosdig and he has already a chazakah of being the most wanted boy in the Shul to be carried on the shoulders on Simchas Torah by the 6th hakafah.  

By now, people are wondering why he still doesn't have a haircut if he's already come to Shul for three years running…  This year we did actually put on Tatty's kappel for him.

We hope dear dining room table that you aren't too lonely this week that a whole week is going by without us eating a single seuda on you but BE"H we look forward to meeting you again this Friday night.

Have a Gut Shabbos,

Miriam Ollech