- - - - דברי תורה, עיונים ועניינים שונים - - - - -

בגליון עלים לתרופה, מספר א'פה מובא במדור יומא דנשמתא בשם הרה"ק רבי שמולם פייבוש מבראדשין זי"ע שאמר לאשה שהיתה מקשה לילד לקים מצות הכנסת אורחים והסמיך הפסוק בעצ"ב תלדי בנים והעצה היא להתגבר על "עצ"ב" שראשי תבות מרמזות ל"עיניה צרה באורחים" ואולי אפשר להוסיף ש"בעצב" עם הכולל נוטריקון עין יפה: אות ע' רומז ל"עין" ואותיות ב', צ' וב' עם הכולל גמטריא "יפה".

גמטריא של גוף מתאים למספר של סוכה: 92

רציתי לבקש מקהל הקוראים הנכבדים להאיר עיני למקור של פרוש הפסוקים דלהלן: בפרשת וישב הנער בהתחננו אלינו אל תחטאו בילד יוסף בכה אבל לא רחץ פניו אלדים יחנך בני יוסף בכה ורחץ פניו הסיבה שיוסף לא רחץ פניו בראשונה היא (אולי) מפני שבכייתו היתה על הצער שנגרם לו כעת, כששמע את אחיו מדברים אודותיו ולא הזכירו את שמו ולו פעם אחת.  מזה הבין שעדיין שנאתם הקדומה קיימת, כידוע שאין השונא מבטא את שם אויבו.  אולם כשפגש את אחיו הקטן לראשונה אחרי כשני עשורים, התפרצה בכייתו מכל הבכיות שהיו עצורים בתוכו כל השנים האלה.

בפרשת ויצא לבן אמר ליעקב "למה גנבת את אלהי?!". מהיכן ידע שיעקב גנבתם? אלא שהקב"ה הגיע אליו בחלום הלילה - אז הבין שמשום שברשותו של יעקב ישנם אלילים לא נתגלה הקב"ה ליעקב.  שמעתי

שבת דף ל"ד ע"א ואית. . לאקופי - אולי נקרא הקוף בשם זה מפני שהוא מקיף ומסתובב באילנות או מפני שהוקף מבן אדם לחיה.  הסיבה שישנם כמה סוגי קופים מפני שכל העולם בנה המגדל ומהם היו שנענשו ליהפך לקוף אז אלה שבאו משם נראים היותר קרוב לאנשים רגילים ואלה שמוצאם מאנשי יפת אזי יש להם שיער צהוב ועורם בהיר יותר מקופים האחרים ואילו הקופים שדומים ביותר לכושים הם מחם

קול אחד, קולות רבים או רבות?

שבת דף כך עב אמר לה ההוא סבא תנינא ופרשי שונה אני. ידוע דכ״מ שכ׳ ״ההוא סבא״ הכונה לאליהו הנביא.  צ״ע בתד״א אם מימרא זו מופיע שמה

בטחון והשתדלות: עיין באר התורה (אחד מיא מפרשי רשי) עה״פ (במדבר טז כ׳ כ״א) וידבר וגו׳ הבדלו בד״ה ומה שהוצרך לומר וכו׳ ולי נראה שבכל הניסים

- - - - - - ע׳ שנה - - - - - -

- שבת לג עא גזר דין של ע שנה

-

- - - - - - כ״ב שנה - עשרים ושנים שנה - 22 שנים - - - - - -

- כ"ב שנה היה יעקב בדרך

- כ"ב שנה היה יוסף נעלם מאביו 

- כ"ב אלף לויים במדבר ג׳ ל״ט

- כ״ב עטרות לכ״ב אלף אנשים משבט לוי עיין פסיקתא ג״א על עשרת הדברות

- מנשה המלך

- מסכת מגילה ו׳ ע״א (וכן בכתובות קי״א): והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן לדידי חזי לי זבת חלב ודבש דכל ארעא דישראל והויא כמבי כובי עד אקרא דתולבקני עשרין ותרתין פרסי אורכא ופותיא שיתא פרסי

- מסכת מגילה ט"ז ע"א כ"ב שנה היה המן ספר של כפר קרצום 

- מסכת מגילה דף יוד ע"א, כ"ב שנה מאז שגמרו את בנין בהמ"ק השניה עד שבנו החומות במקום קלעים שהיו שם לפי זמן. ברש"י ד"ה קלעים להיכל, מעזרא פרק ג'(?)

- הוסיפו לבנימין הצדיק כב שנה

- סנהדרין דף ק״ב ע״ב א"ר יוחנן מפני מה זכה אחאב למלכות כ"ב שנה, על שלא הסגיר ס״ת למלך ארם

- רבה מלך בפני רב יוסף כ"ב שנה בפומבדיתא

- הוסיפו לרבי יוסי כב שנה - קב הישר פרק ל"א - הינוקא בכה ש"ע דמעות, כמספר צפר: זה מה שהוא בכה "כי יקרה קן 'צפור' לפניך".- בספר אור עינים אות ח׳ ערך חצות מהרה״ק מקאמארנא

- רבי מענדיל מרימאנאוו דרש בשבת קדש על פרשת המן משך כב שנה. מראה יחזקאל השלם חלק א׳ עמוד טז ד״ה כל

- הוסיפו להרב קרייסווירטה כב שנה

- א׳ אברהם תלמיד האר״י הק׳ חי כ״ב שנים שנוספו לו אחרי עלותו ירושלימה להתפלל אצל הכותל המערבי על שכינתא בגלות 

 - החידושי הרי"ם אמר על עצמו שעבד משך עשרים ושתים שנה על מדה - איזו מדה??!!

 - ה"דברי יחזקאל" משינאווא זצ"ל אמר שהיה לו ריב עם אביו ה"דברי חיים" זצוקללה"ה משך כ"ב שנה, כדי להחזיקו בזה העולם כל עוד היה יכול להמשיך ולהחזיקו

 - הרב הראשי של בריטניה הגדולה הרב יונתן זקס זצ"ל היה בתפקיד זה משך 22 שנים  

- Mishnayos 71 Perushim, Misgeres Zohovon Nedorim,

- שמעתי מר' דניאל אלתר: ר' מנחם מנדל מרימנוב עבד על עצמו כ"ב עשרים ושתים 22 שנה שנים 22 years 

- 

- 

- 

שבעים לשון

מסכת מגילה: בגתן ותרש דיברו לשון טורסי

מסכת מנחות גף? ע"ב: ר' עקיבא אומר "טט" "פת"

------ עיונים ------

 -  במדבר יא כא כב פרשי הצאן ובקר ישחט מביא בשם הספרי ומתוספתא פרק ו׳ ממס׳ סוטה 

לבאר וללבן המילים: ותהי אכילה זו מספתן ״עד עולם״

עיין נחלת יעקב ד״ה זה אחד מארבעה דברים

 - "כי כל" גימטריא מדת "יסוד" 

 - אברם גימטריא אדם במספר קטן
 - פסחים דף י"ט ע"ב לומדים איסור הנאה מהמלה "יאכל" - גימטריא "הנאה"
 - גמרא ביצה דף ה' ע"א ברש"י ד"ה ואם ראוי לצלות: "רמץ".  מה ההבדלים בין רמץ, רתמים, גחלת ואפר?

"ש"ומר "פ"יו ו"ל"שונו ר"ת שפל

ציצת כתוב בתורה אלא שעם ה״יו״ד״ שלובש הטלית אז הוא משלים לחשבון תרי״ג

 - יהושע פרק ב׳ פסוקים יח-יט הנה אנחנו וגו׳ והיה כל אשר יצא וגו׳ וקשה דהלא בפסוק טו כתיב ובחומה היא יושבת והאיך נותרו בחיים כשטבעו חומות יריחו בארץ?

 - מסכת חולין דף ק"י ע"א בהערה 17 - לפלא למה הביאו עורכי פירוש ארטסקרול את פירושו של רבנו גרשום על הגליון בפסחים דף ע' ע"ב: "ובשביל עגמת נפש היו קורין אותו תכלא"? ולולי דמסתפינא הייתי מתרץ קושיית המפרשים בשתי המקומות (פסחים דף ע' ע"ב וחולין דף ק"י ע"א) שבפסחים שאל את רבותיו "שאלה השכולה", שהרי אביי סתר את שאלתו ובחולין לא אכל ושאר בלי מנה, ושני סיפורים אלה דומים למלת "שכול" = "תכלא"

 

          -------- הלכה למשה מסיני -------

הל״ם מסיני תענית ב עב א״ד א׳ אבנה גמרא גמיר לה. נראה שאין זה הל״ם

שמות טז פסוקים כ׳ כב, כד, כז, כח: 

קושיא א: למה לא אמר השם ״עד אנה מאנתם״ אחרי פסוק כ? 

קושיא ב: למה כתוב בפסוק כד ״ולא הבאיש״ וכו׳? 

קושיא ג: למה לא נענשו דתן ואבירם על שהותירו מן המן? 

אולי אפשר לומר שכשהותירו דתן ואבירם מן המן היה אפשר ללמד עליהם זכות שרצו להראות לעם מה יקרה כשמותירים. אכן ביום השבת בבוקר כשלא הבאיש המן היה ניכר הנס, מאחר שכבר היה להם נסיון שהבאיש ועכשיו זה לא קרה. אבל כשהם יצאו בשבת בבוקר לתור אחרי המו אז הוברר הדבר למפרע שלא היתה כוונתם להורות לעם אלא להכעיס. ולכן כתוב ״עד אנה מאנתם״ ולא נענשו עדיין שהם ישבו בשב ואל תעשה כשהשאירו.

רש"י ישן רשי בראשית יח יד: שקבעתי לך אתמול. הלא זה היה אותו יום?!

שמות גיטין בערנארד

חובות הלבבות חלק א' עמוד כ"א "ושבים במרוצת תוחלת נכזבה" על משקל הפסוק ב.....  עיין מסלת ישרים פרק ב' זהירות

שם העיר פריז לראשונה היתה פאריש, משום שהיו פרושים מתאוות ולאחרונה הסבו השם לפריז - צ' וז' מתחלפין, משום שנעשו פרוצים

Parshas Vayigash

vayomer avinu (our father in heavens said)

shuvu (do teshuva)

shivru lanu meat (just break yourself and your habits - just a little bit)

ochel (and then I shall bestow upon you parnossoh).

שו״ע הרב ליל הסדר

א. סתירה בין סעיף א׳ וסעיף י״ד סימן תע״א
ב. לדעת המגן אברהם והפרי חדש בסעיף כ׳ בסימן תע״ב, מה הדין אם כוסו מחזיק יותר מרביעית ושתה רוב סוס ונשאר יין בכוס ואז מילא עוד יין להכין כוס שני עבור מגיד. האם אין ברכתו חציו לבטלה מאחר שכבר בירך בורא פרי הגפן על חלק מהיין שבכוס?
ג. ממה שכתוב בסעיף כ״ה בסוגריים נראה שאפילו אינו יודע עברי הריהו נחשב הגיע לחינוך שהרי כתב ״וכן חייב לחנכם לשמוע ברכת המזון״. 
ד. ממה שכתב בסעיף כ״ב נראה שלא החזיק פלפלים לקטניות.  
ה.ממה שכתב בסעיף כ״ט נראה שלא החזיק זנגביל לקטניות.
ו. סעיף ל׳ ואם אין לו וכו׳ ויעשה הסדר על הפת. צ״ע מתי יעשה קידוש: במקום כוס ראשון או בשלחן עורך? אם בשלחן עורך הלא אין עושים מצוות חבילות חבילות!?
ז. סעיף ל״א קליות מה זה? ומה ההלכה לאלו שאינם אוכלים קטניות?

קרקע עולם = 610 שרה אמנו עם האותיות והכולל = 610

על השטריימלעך החדשים מותר לברך תתחדש מפני שהשווענס עדיין חיים

חטא ה״א י י ג ל ״ = עין רואה היוצר עין הלא יביט את תמונת המטלפן אליו בסמרטפון 

פרשת טראומה לאלה שלא רוצים לתת תרומה

נחמו פעמיים גמטריא גבורה

חדש מר חשון נקרא כך על שם התחלת עונת ירידת גשמים, כמו הן גוים כמר מדלי = טיפת מים - החדש שמתחיל טיפות מים לרדת

יושע וכלב טענו "טובה הארץ מאד מאד" למה אמרו פעמיים המילה "מאד"? אלא שהמרגלים טענו שכאן במדבר יש להם "מן" וגם "מים", ששניהם גמטריא 90. אז טענו השניים לעומתם שבארץ ישראל גם יהיה להם אותו מדרגה: "מאד מאד" גמטריא גם כן 90

פסחים דף קי"ז אמר רבי לקיש וכו' יכול יהיו חותמים וכו' תלמוד לומר והיה ברכה, בך חותמין ע"כ - "היה ברכה" גמטריא "אברהם"

מה המקור של המלה "כשר" וכשר הדבר לפני המלך - מגלת אסתר

הרבה פעמים בתרגום אונקלוס

ויקרא פ"ד פ"ס: דלא כשרן לאתעבדא

בתהלים: מוציא אסירים בכושרות

בפיוט לר"ה: בהכשר ויתרון

ד"ת לשבת:
שואלים רבים מהמפרשים מדוע נח ע"ה לא הרחיב את התיבה כדי שיהיה לו יותר מקום?
ומתרצים תירוץ נפלא:
שכאשר יש לך באמצע  שכנים חיות, ומלמטה שכנים זבל, אז אין שום סיכוי לעשות הרחבה.

דברי תורה לשבע ברכות: ברשות... כי תצא למלחמה - אברך יוצא למלחמת החיים

במקום גדולים על תעמוד - אז אדבר בישיבה ולא בעמידה

איך מפרשים כל ברכה מהעמידה על שידוכים

הדרכה לחתן, למחותנים ולכל המסובים כאן: סגולה לפרנסה, לברך ברהמ"ז במתון

דברי כ"ק מרן מהרי"ד על "לדור ודור" בברכת מודים, אפשר להוסיף שישנן כאן ארבע דורות: על חיינו המסורים, על נשמותינו הפקודות, על ניסיך, על נפלאותיך

סגולה לכל מה שאברך צריך בחיי הנשואין: תפלת רבי אלעזר המובא אחרי שמו"ע בסדור "עבודת השם" בעלזא, הכולל שבע ברכות לכל החיים - דוק ותשכח...שם החתן "יוסף" יוסף ברכות, יוסף ישועות, יוסף כל דבר טוב לזוג, למשפחה, להמסובים ולכלל ישראל

ברכה מרובה לכל הנאספים

דברי תורה לבר מצוה

ברשות...אודה השם מאוד בפי 

כבר 13 שנה שהיה זמן להכין הדרשה לשמחה גדולה וחשובה זו

דברי כ"ק מרן מהרי"ד על "לדור ודור" בברכת מודים, אפשר להוסיף שישנן כאן ארבע דורות: על חיינו המסורים, על נשמותינו הפקודות, על ניסיך, על נפלאותיך ברכה מרובה לכל הנאספים

שם החתן "ישי" = יש שי

שבחים לבחור הבר מצוה

ברכה מרובה לכל הנאספים

במלון:

כשמטפסים על ראשי ההרים, רואים יתושים - להזכירך: יתוש קדמך!

מחיית עמלק: הגויים שיתפוצצו כשרואים משפחות משפחות של יהודים יראים ושלמים מתנהגים עם דרך ארץ למופת!

לא לדבר בתוככי בית התפלה!

הוי מקדים שלו' לכל אדם - בפרט במקומות הנופש!

משה הגיע לבית פרעה אחרי ארבעים שנה של נתק.  למה לא צוה פרעה להורגו בתור עומד לגרדום שברח? אפשר לומר שמאחר שמת המלך ביני ביני, בוטלו כל גזרות דין מות מכל החייבים מיתה למלכות כמעשה דאותו שר שלחש לרבן גמליאל אם הוא מובטח לחיי העולם הבא כשיגרום לבטל הגזרה שרחפה על ראשו של רבן גמליאל.  משקבל ההבטחה עלה לגג ונפל ומת ובטלה הגזרה. עוד אפשר לומר שמכיון שעברו כמה וכמה שנים מאז שנתחייב מיתה למלך, פג תוקף הגזרה ויכול מרע"ה להסתובב במצרים באין פוצה פה ומצפצף.  עוד אפשר לומר שמכיון שברח מאבן הנתונים למיתה, הרי כבר עבר את מר המות ונידון כאילו ריצה את עונשו. אולי אפשר להמליץ עניין זה גם על נס פורים שמאחר שהמן נהרג אפשר לבטל האיגרות.

מגילה דף י"ט ע"א למה ליה למכתב "היושבים בערי הפרזות"? הא קא משמע לן, דפרוז בן יומו נקרא פרוז.  

בסדור נוסח אשכנז אומרים ושבענו מטובך ובסדורים נוסח ספרד "מטובה" משום שהאשכנזים לא זכו לאכול מפירות הארץ ולכן אמרו "מטובך" משא"כ הספרדים שאכלו פירות ארץ ישראל אמרו "מטובה"

דרשה לשבע ברכות

ברשות. . .

מזל טוב. . .

לפרשת נח:

האם בניו של נח היו שלישיה או נולדו בנפרד וכמה היה ההפרש בשנים בין כל אחד?

לפרשת לך לך:

והיה ברכה בלי הואו גמטריא אברהם

לפרשת וירא:

באלוני גמטריא 99 שנה היה אברהם כשנימול והיה צריך רפואה אז: ממרא  גמטריא רפא

מהרי שלש סאים קמח סלת. פירש"י מכאן שאשה עיניה צרה באורחים וקשה שהרי שרה אמנו אמרה "סלת" שזה יותר טוב מקמח?! אולי כשאמר אברהם אבינו שלש סאים קמח ענתה לו שרה אמנו "so less" שלא צריך כל כך הרבה קמח...

Q. בפרשת וירא: ותהרינה בנות לוט מאביהן מה הם הועילו בזה שנולד לכל אחת בן, הלא לא יוכלו להמשיך דורות בלי בנות?

לפרשת חיי שרה:

למה שוברים צלחת בעת התנאים? 

מקורו אולי עוד מהתנאים של רבקה אמנו. 

כשבתואל הבין שעומדים לפני קשרי נשואין עם צדיק הדור ולא ראה את זה בעין טובה אז הכין סם המוות בתוך צלחתו של אליעזר עבד אברהם ובא מלאך גבריאל והחליפו עם צלחתו של בתואל.

לכן שוברים את הצלחת כדי להראות שכל הצדדים שלמים זה עם זה ואם לא, אין צלחת בה יוכל המחותן הנוכל להכניס את הסם . . .

גמרא ביצה דף ה'(?) ע"ב וכי תימא למצות עונה - בדרך צחות שהרי בכל דברה ודברה קפצו לאחוריהם מלך י"ב פרסה והמלאכים החזירום למקומם. נמצא שאחרי עשרת הדברות הגיעו לאהליהם מנסיעה ארוכה של 240 פרסה!  ולכן היו צריכים לקיים מצות עונה כמו הבא מן הדרך.  ועוד טעם לפי המדרש שיצתה נשמתם ואם כן היו חייבים לקדש את נשותיהם מחדש, וקדשום בביאה.

• בסוף הפרשה קוראים על בשורה טובה שנתבשר אברהם אבינו על לידת רבקה אמנו. אז היה יצחק אבינו בן 37 והם חיכו עוד שלש שנים...

זו גם הקריאה של ראש השנה והחתן-כלה שלנו היה להם השבוע ראש השנה משלהם

למה אוכלים דבש בראש השנה? הפטרת חנה באנגלית האנעי 

מאחל לחתן, לכלה ולכל המחותנים חיים מתוקים עבגצבב"א

הערות לספר פירש"י השלם

פרשת   פרק   פסוק   ד"ה   שורה   הערה

נח   6   14 עשה 9 הנני גמטריא 120 ולכן כתוב כפול: "ואני" "הנני"

נח   6   16 צהר 8 וקשה דהא לא שמשו המאורות ומה תועלת היה להם מהחלון אם לא נכנסה אור השמש אל התיבה?

נח   7   11 תהום 3 מה פירוש "דכל תהום רבה"?

נח   6   14 עשה 9 

נח   6   14 עשה 9 

נח   6   14 עשה 9 

נח   6   14 עשה 9 

ש"ס ווילנא נדפס בשנת תרמ"א, נוטריקן התלמוד רא"ם - שם משפחה של המדפיסים: האלמנה והאחים ראם.